מערכת היחסים המיוחדת עם ארה"ב היא האתגר הגדול ביותר, גוברת הסכנה להתעוררות אלימה ביהודה ושומרון שעלולה להתלקח ואיראן במרחק החלטה מפריצה לפצצה גרעינית - כך קובע מדד האיומים וההערכה האסטרטגית לשנת 2023 שפרסם הערב (שני) המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). עוד קובע הדוח כי מחריף הקיטוב החברתי בישראל וגוברת ההקצנה, ואלו עלולים ליצור תופעות חמורות של לקיחת החוק לידיים והיווצרות מיליציות חמושות.
חוקרי המכון, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג ואלוף (במיל') תמיר הימן, הגישו לנשיא המדינה יצחק הרצוג את ההערכה האסטרטגית השנתית באירוע שנערך בלשכתו. במסגרתה, הם זיהו כי בשנת 2023 ניצבים בפני מדינת ישראל שלושה איומים מרכזיים ברמת חשיבותם וחומרתם האסטרטגית, כאשר האתגר המרכזי הוא שימור "היחסים המיוחדים" עם ארה"ב - וסכנת ההתקלחות המיידית היא בזירה הפלסטינית.
"היחסים המיוחדים" עם ארה"ב בסכנה
המכון דירג את הסכנה לפגיעה ביחסים המיוחדים עם ארה"ב בראש רשימת האיומים לשנת 2023, מאחר שהם מאבני היסוד של הביטחון הלאומי של ישראל. הדוח קבע כי הם מאותגרים בידי התפתחויות חברתיות-פוליטיות פנים־אמריקניות ובאמצעות ההתרחקות של הקהילות היהודיות שם מישראל, בין היתר בתגובה על מה שמתרחש במדינה.
בנוסף, הדוח קובע שארה"ב מתעניינת פחות במזרח התיכון בצל הקמתה של ממשלה ימנית מובהקת בישראל - בעת שהממשל האמריקני מחזיק באג׳נדה ליברלית, מה שמעצים את תהליכי ההתרחקות. יש לציין כי התהליכים האלו מאיימים לכרסם בתמיכה המסורתית של ארה"ב בישראל בכל המישורים - המדיני הביטחוני והכלכלי, ובכך לפגוע במעמדה הבין-לאומי והאזורי של ישראל בכלל ובפרט ביכולתה להתמודד עם האיומים המרכזיים עליה ובראשם איראן.
חשש מאינתיפאדה חמושה ביהודה ושומרון
לפי הדוח - בזמן שהזירה הפלסטינית צועדת לקראת תום עידן אבו מאזן ובעקבות ההסלמה באירועים ביהודה ושומרון בשנה האחרונה, גובר פוטנציאל הנפיצות ועולה הסכנה מפני התעוררות אלימה באיו"ש שעלולה להתלקח עד לכדי אינתיפאדה חמושה, בין היתר, בתגובה על המהלכים של ישראל.
בצל היחלשות הרשות הפלסטינית ומנגד התעצמות חמאס ברצועת עזה, לדברי חוקרי המכון ישנה תסיסה גוברת בקרב שכבה רחבה של צעירים מתוסכלים. יש לציין כי האתגר המרכזי כיום הוא האיום הביטחוני הגובר בצפון השומרון שמאיים להתפשט לירושלים ולאזורים נוספים - כאשר השנה האחרונה התאפיינה בגל טרור גובר עם יותר מ-280 אירועי טרור (עד סוף אוקטובר 2022) שהובילו למספר הקורבנות הרב ביותר בעשור האחרון.
כל זאת, בשעה שהולך ומחריף האיום האסטרטגי החמור ש"גלום בגלישה למציאות של מדינה אחת, שתסכן את זהותה היהודית-דמוקרטית של ישראל", כך לטענת חוקרי המכון. לצד זאת, הם הצביעו על כך שמאמצי ההכלה נשחקים בשל צעדי "הסיפוח הזוחל" והנושא הפלסטיני שחוזר לשיח בזירה הבין-לאומית, בין היתר על רקע הכוונה לקדם חוות דעת בעניין מדיניות ישראל באיו"ש באמצעות בית הדין הבין-לאמי בהאג.
איום הגרעין האיראני עולה מדרגה
חוקרי INSS הצביעו על כך שתוכנית הגרעין של איראן היא האיום החיצוני הפוטנציאלי החמור ביותר שאיתו מתמודדת ישראל, כאשר היא נמצאת כיום במצב המסוכן ביותר שלה מאז ומעולם והיא במרחק קצר ביותר ממצב של מדינת סף גרעינית. ארבע שנים אחרי פרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין, התוכנית האיראנית מתקדמת בצעדים מואצים שיאפשרו למשטר, אם ירצה בכך, להשלים בפרק זמן קצר בניית מתקן נפץ ועריכת ניסוי גרעיני, ובפרק זמן של כשנתיים – ראש נפץ גרעיני.
שנת 2023 תסמן החמרה נוספת במצב, על פי חוקרי המכון. לכך יש להוסיף את המשך ההתבססות של איראן והחתרנות האזורית שלה – היא ממשיכה במאמציה לבסס את השפעתה בסוריה, בעיראק, בלבנון, בתימן וברצועת עזה, תוך העברת אמצעי לחימה וטכנולוגיות מתקדמות לשלוחיה תוך התאמתם למציאות המשתנה בשטח.
קידום תוכנית הגרעין באיראן, ללא מגבלה בהסכם וללא השפעה של האיום הצבאי, מחולל מציאות של איראן כמדינת סף גרעינית. כלומר, איראן נמצאת במרחק החלטה מפריצה לפצצה, ללא מגבלות טכנולוגיות וקושי הולך וגובר למנוע בפעולה צבאית פריצה לפצצה - במקביל להמשך ההתבססות האיראנית ברחבי האזור והתעצמותה הקונבנציונאלית, כך לפי חוקרי המכון.
השסע הפנימי בחברה הישראלית מאיים על עתידה
במכון למחקרי ביטחון לאומי הדגישו כי בנוסף לאיומים החיצוניים שצוינו - הקיטוב החברתי המחריף בישראל שמחליש את החוסן החברתי - הוא קריטי ביכולת ההתמודדות של ישראל עם האיומים החיצוניים עליה. בין היתר, הצביעו החוקרים על המתחים הגואים בין ערבים ליהודים במדינה ועל ההקצנה הלאומני - בשילוב תחושת היעדר המשילות וחוסר הביטחון האישי שמחלישים את החוסן החברתי ועלולים ליצור תופעות חמורות של לקיחת החוק לידיים ואף היווצרות מיליציות חמושות.
הנשיא הרצוג אמר כי "ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה. אנו נמצאים בתקופת משבר ועימות פנימי מסוכנים במיוחד, וביכולתנו להתמודד ולהכיל את חילוקי הדעות העמוקים ביותר, מבלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו. הגישור על השסעים, גם אלה הפוליטיים, הוא אולי הצעד החשוב ביותר בשמירה על ביטחונה, יציבותה ושגשוגה של מדינת ישראל".
ההמלצות העיקריות למדיניות
לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון שורה של המלצות בתחום אסטרטגיית הביטחון-הלאומי ובהן: נקיטת פעולה אקטיבית כדי לשמר את היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמירה על תיאום הדוק ואינטימי עם ארה"ב בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית - תוך פעילות להרחבת הסנקציות על המשטר האיראני, דחיפה להכרזה על כישלון המו"מ והמשך קידום האופציה המבצעית, במקביל למאמץ במערך המדיני והבין-לאומי.
בצל העובדה שמתקרב תום עידן אבו מאזן, המליצו החוקרים לשמר את הקשר עם צמרת הרשות הפלסטינית, לממש תוכנית לחיזוק מנגנוני הביטחון הפלסטינים בחסות אמריקנית ולקדם מהלכים שירחיבו את התעסוקה בשטחי הרש"פ ומתן הקלות - מתוך הבנה כי היחלשות דרמטית שלה מנוגדת לאינטרס הישראלי. באשר לצה"ל, המליצו במכון למקד את הקשב בבניין כוחות היבשה בסדיר ובמילואים, לצד היערכות לגיבוש מזכר ההבנות הביטחוני החדש עם ארה"ב.
לדברי מחברי הדוח, יש להיערך גם עם מענה צבאי מרתיע למקרה שחיזבאללה יאתגר את ישראל, תוך פעולות חשאיות וסמויות להמשך החלשתו ולייצוב ההרתעה מולו. בנוסף, טענו החוקרים כי בסוריה המערכה שבין המלחמות (המב"ם) אומנם גובה מחיר ממשטר אסד, אך לא במידה שמביאה אותו לדרוש את הפסקת פעילותה הצבאית של איראן באמצעות חיזבאללה והמיליציות – ולכן נדרשת בחינה מחודשת של המב"ם ומיקודו מול שליחי איראן.