הפיגועים הקשים שאירעו לאחרונה בירושלים והעימותים שפרצו בכמה מוקדים, מבעירים מחדש את סיר הלחץ המבעבע - בימים שבהם מפלס המתח עולה שוב על גדותיו, וכך גם המורכבות של מזרח ירושלים שבה קיים חיכוך יום-יומי בין יהודים לערבים - שיסודו במאבק הדתי על הר הבית. בעקבות רצף הפיגועים בשבועיים האחרונים שגבה את חייהם של 11 בני אדם, צללנו לעומק כדי להביא לכם הצצה לשכונות במזרח ירושלים שמהן יצאו הפיגועים האחרונים.
ביום שישי האחרון, לאחר הפיגוע בשכונת רמות, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הכריז על יציאה למבצע "חומת מגן 2" במזרח ירושלים – אלא שגורם מדיני בכיר אמר כי "החלטות על מבצע בסדר גודל כזה לא מתקבלות על מדרכה בשליפה ליד תחת אוטובוס בזירת פיגוע" והתברר כי ההכרזה הזו לא תואמה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר הביטחון יואב גלנט. אלא שבתחילת השבוע נתניהו הנחה את הקבינט לדון בהיערכות לפעולה רחבה במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, וציין כי "הממשלה תקדם את החוק לשלילת תעודות זהות ממחבלים וגירושם".
הצצה לשכונות שמהן יצאו הפיגועים
מחנה הפליטים שועפאט
מחנה הפליטים שועפאט נחשב למערב הפרוע של צפון-מזרח ירושלים, הוא נפרד גיאוגרפית משכונת שועפאט ונמצא מעבר לגדר ההפרדה. הוא ג'ונגל של הפקרות פלילית, צפוף ופרוע ללא תכנון – כאשר ממנו יצאו מחבלים רבים בפיגועים שונים. האחרון שבהם אירע שלשום (שני) - הפיגוע במחסום שועפאט שביצע מוחמד זלבאני בן ה-13 ובעקבותיו נרצח לוחם מג"ב, סמ"ר אסיל סואעד ז"ל, בן 22 מחוסנייה.
עיסאויה
עיסאויה גובלת בגבעה הצרפתית ובהר הצופים, ומתרחשים בה אירועים רבים של הפרות סדר, כמו זריקת אבנים ובקבוקי תבערה – בשל החיכוך הרב שלו עם תושבי השכונה גבעה הצרפתית. סמלי השלטון בעיסאויה שעובדים יחד עם השלטון הישראלי נתונים ללחץ כבד מאוד מצד גורמים לאומניים שמנהלים מאבק קשה שמקשה עליהם. חוסין קראקע, המחבל בן ה-31 שביצע את הפיגוע ביום שישי ורצח שלושה בני אדם בפיגוע הדריסה הקשה בשכונת רמות בירושלים – אלתר שלמה לדרמן בן ה-20, יעקב ישראל פאלי בן ה-6 ואחיו אשר מנחם פאלי בן ה-8, הוא תושב השכונה.
א-טור
א-טור ממוקמת על הר הזיתים, ובתקופה האחרונה נרשמו בה עימותים בין מתפרעים לבין כוחות הביטחון. המחבל עלקם ח'ירי שביצע את פיגוע הירי הקטלני ליד בית הכנסת בשכונת נווה יעקב בירושלים יצא מהשכונה הזו ורצח 7 בני אדם, בערב שבת. בפיגוע נרצחו: אלי מזרחי (48) ובת זוגו נטלי זיסקין מזרחי (45), רפאל בן אליהו (56), אשר נתן מורלי (14), שאול חי (68), אירינה קורולובה (60) ואיליה סוסנסקי (26).
כפר עקב
כפר עקב נמצא בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה, ובוואקום הזה פועלים גורמי טרור שהובילו לפשיעה והחריפו את העוני. את פיגוע המטענים הכפול בנובמבר האחרון שבו נרצחו אריה שצ'ופק וטדסה טשומה ז"ל, ביצע המחבל איסלאם פרוח, בן 26 מכפר עקב שהזדהה עם תכנים איסלמיסטיים קיצוניים, ובהם האידיאולוגיה הרצחנית של דאעש.
כמעט 70% מהתושבים מתחת לגיל 20, כ-60% מתחת לקו העוני
האוכלוסייה במזרח ירושלים מונה כ-370 אלף תושבים ערבים, רובם המכריע מוסלמים ומיעוטם נוצרים. אלו מהווים 39% מאוכלוסיית הבירה ומחזיקים בתעודות זהות כחולות, אך בעלי מעמד תושבות. כלומר, הם בעלי זכות בחירה והאפשרות להתמודד בבחירות המוניציפליות - אך לא זכאים לבחור ולהיבחר בבחירות הארציות. בנוסף, הם לא זכאים לקבל אזרחות זרה שאינה ירדנית ואינם רשאים לצאת מהארץ ליותר מ-7 שנים מבלי שתישלל מהם מעמד התושבות.
חלק ניכר מהאוכלוסייה במזרח ירושלים היא צעירה, כאשר 45% מהתושבים הם מתחת לגיל 20. השכונות הערביות במזרח ירושלים מאופיינות בתשתיות ירודות ועוני מחפיר שמשתקפים גם בנתונים: כ-60% מכלל התושבים ו-כ-70% מכלל הילדים (14-0) במזרח ירושלים נמצאים מתחת לקו העוני.
"הסיפור של אל-אקצא משחק תפקיד, הצעירים נושאים מטענים ועם נגישות לישראל"
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, אמר ל-N12 כי "מעבר לשילוב בין רמת האבטלה הנמוכה של הצעירים במזרח ירושלים, השירותים הירודים לאזרחים ואי-שביעות הרצון שמעוררים בהם תחושה ש'אין להם מה להפסיד' – גם הדת והסיפור של אל-אקצא משחקים כאן תפקיד. תרכובת של הדת, תחושת הניכור והרשתות שמייצרים אצלם מטענים מאוד כבדים".
"הצעירים במזרח ירושלים טעונים עוד יותר מאלה של איו"ש, נושאים מטענים הרבה יותר כבדים ועם הרבה יותר מגע ונגישות לישראל", טען ד"ר מילשטיין. "צריכים לבצע הרבה יותר פעילות אופרטיבית לסיכול וגם אל מול הרשתות, אבל מעל לכול – זה דורש אסטרטגיה", הוא המשיך. "צריכים לחזור לדיון הישן במזרח ירושלים – לקבוע אם צריך לשנות את הסטטוס של השכונות שמעבר לגדר".
מבט לתוך מערכת החינוך שמכשירה את דור העתיד
רק שלשום יצאו ממזרח ירושלים שני פיגועים שביצעו ילדים, בני 13 ו-14 בלבד – פיגועי חקיינות שמתודלקים באמצעות הסתה ברשתות החברתיות. ערוצים שמזוהים חמאס מפרסמים קריקטורות, צעירים מפיצים סרטונים מרגעי הפיגוע והמחבלים זוכים ל"תהילה", הצעירים הפלסטינים רואים בהם "גיבורים" והם מקבלים את התואר "שהיד". אולם, הכול מתחיל בחינוך ורבים מתכני הלימוד בבתי הספר במזרח ירושלים כולל הסתה – שמקבלת רוח גבית ברשתות.
על פי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות שהגיעו ל-N12, מערכת החינוך במזרח ירושלים מונה כ-115 אלף תלמידים שלומדים ב-200 בתי ספר ו-800 גנים. ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ולשעבר יועץ ראש העיר לענייני מזרח העיר, חשף אותנו לתמונה שעלולה להיות מדאיגה בקרב גורמים בישראל – 85% מבתי הספר במזרח ירושלים לומדים כיום לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית (תווג'יהי) ורק 15% לפי תוכנית הלימודים הישראלית.
"בשנים האחרונות זינק מספר בתי הספר במזרח העיר שמאמצים את תוכנית הלימוד הישראלית, והוא אפילו הכפיל את עצמו מכפי שהיה מקובל בעבר", הדגיש ד"ר קורן. "בשונה מתוכנית הלימודים הפלסטינית, יש בה דגש על טיפול בפרט, על מיומנות הלימוד ועל השפה העברית, מניעת נשירה וחינוך מיוחד למשל, שכמעט לא קיימים במוסדות החינוך של הפלסטינים", הוא המשיך. "היום ההורים במזרח ירושלים רוצים שהילדים יקבלו מעטפת רגשית בבתי הספר וגם הנראות שלהם והיותם חדשים יותר – גורמת לעלייה הדרגתית בכמות התלמידים שאומרים: 'אנחנו פלסטינים ורוצים ללמוד לפי תוכנית הלימודים הישראלית".
חופש התנועה רב
לעומת זאת, הפלסטינים נמנעים מלהגר מחוץ לירושלים, בשל העובדה שהם חוששים לאבד את מעמד התושבות שלהם. "אין כמעט הגירה פלסטינית החוצה – לא ליהודה ושומרון ולא לערים אחרות בישראל", אמר ד"ר קורן. "צריך לזכור שתושב מזרח ירושלים שבת זוגו גרה ביפו ומתגורר איתה שם - הוא לא שוהה בלתי חוקי. יש לו יכולת תנועה חופשית גם למזרח ירושלים, גם לאזורים אחרים בישראל וגם לשטחים ברשות הפלסטינית. לכן, במידה רבה האנשים במזרח ירושלים הם אלו עם חופש התנועה הכי גבוה שיש".
"הממשלה הנכנסת עומדת עתה בפני מבחנה הביטחוני המשמעותי הראשון, והתנהלותה נבחנת בשבע עיניים מצד גורמים שונים במזרח התיכון וברחוב הפלסטיני. מצד אחד, הססנות נתפסת במזרח התיכון כחולשה ורפיסות, ומצד שני, יד נוקשה כלפי מי שאינם מעורבים בטרור, תיצור אפקט הפוך שרק יגביר את מעגל המתח והאלימות", אמר ד"ר קורן. "אופן ניהול מדיניות החירום הנוכחית ותהליכי קבלת ההחלטות חייבים להתנהל תוך שמירת עין אחת פקוחה כל העת ל'יום שאחרי', תוך שימוש ב'בנק' אמצעי הענישה העומדים לרשות הממשלה בצורה מידתית ומובחנת. בשונה מהרשות הפלסטינית או מחמאס בעזה שניתן לייצר מולן הרתעה - מזרח ירושלים אינה 'מערכת' מוכללת חד-ממדית".
"לצד נקיטת יד קשה ובלתי מתפשרת מול הגורמים הקיצוניים המבקשים להתסיס את האזור – חשוב לזכור כי רוב תושבי מזרח ירושלים הם אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק, וב'יום שאחרי' הם ימשיכו להיות תושבים לגיטימיים ושווי זכויות וחובות בעיר", הדגיש ד"ר קורן. ומהי הדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הנפיצה? לדבריו, יש לבצע בידול חד המבחין בין יד קשה למול הגורמים האלימים, לבין יד אזרחית הוגנת מול מי שאינם מעורבים, וכן לבנות יחסי אמון והוגנות אזרחית רציפים שיישמרו לאורך זמן, גם בתקופות של מתח ביטחוני.