שעות הצוהריים, מחנה הפליטים ג'נין, כשבוע בלבד לפני תחילת רמדאן, כוחות הביטחון מנהלים פעילות התקפית לאור יום - ובמהלכה חוסלו 4 מחבלים שתכננו לבצע פיגועי ירי. זמן קצר לאחר מכן, בישראל לא יושבים בחיבוק ידיים ומאותתים לצד הפלסטיני: "הייתה סכנת חיים לחיילים, לא הייתה לנו ברירה". ההנהגה בג'נין מהנהנת ופועלת מתחת לפני השטח כל שביכולתה על מנת למשוך בחוטים הנכונים שירגיעו את השטח - לקראת תחילת החודש הנפיץ.
בשנה שעברה ג'נין קיבלה את רמדאן כשהיא מתוחה מתמיד ולא הייתה ערוכה ל"הפתעות" שתכננו הג'יהאד האסלאמי וחמאס שהבעירו את השטח עם שורה של פיגועים שכולם יצאו מאותה הגזרה. וכך, חג עצוב עבר על העיר הפלסטינית - המחסומים נסגרו, הוטל כתר ובמקום הקלות שנועדו לאפשר לתושבים חופש פולחן, אירעו בה פעולות בחץ המבצעי של סיכול טרור ומעצרים.
"ארגוני הטרור עושים על ג'נין סיבוב ו'מוכרים' את האוכלוסייה בכל דרך אפשרית"
בהתאם, נפגעה השגרה של האוכלוסייה, השווקים נסגרו וערביי ישראל מצאו עצמם במשך תקופה נמנעים מלהגיע לקניות או למסחר בג'נין ש'נחנקה' כלכלית וספגה מכה קשה. מעוז הטרור של הגדה שילם שוב את המחיר בנובמבר האחרון - חטיפת הגופה של טירן פרו מדליית אל-כרמל בידי חמושים פלסטינים, גרמה למספר לא מבוטל של אזרחים ערבים שנוהגים לבקר בג'נין, להחרים אותה שוב. "היא הבינה את מחיר ההפסד על בשרה ושארגוני הטרור עושים עליה סיבוב. אכפת להם רק מעצמם והם 'מוכרים' את האוכלוסייה בכל דרך אפשרית", ציין גורם ישראלי.
מה נשתנה הרמדאן הזה משנה שעברה?
הזיכרון של תושבי ג'נין עוד טרי ונראה כי יש ביניהם מי שמבין שאם תצא משם פעילות טרור - יהיה לכך מחיר כבד. כך למשל, שלשום באחת העיירות בגזרה התקיים כינוס של חברי המועצה שבמהלכו העומד בראשה דפק על השולחן ואמר להם: "תתפסו את הילדים, אל תתנו להם להיגרר לטרור - זו תקופה רגישה". טון אמיץ שמנסה להכתיב מציאות אחרת - העסק הפעם השתנה וגם הבכירים לצד אנשי העסקים מבינים שאם יהיו עוד פיגועים, הם בעצמם עלולים להיפגע.
"מגרש המשחקים הזה שינה את פניו בחצי השנה האחרונה, הובלנו פעולות אפקטיביות וממוקדות שמטרתן לנקות את השטח", הדגיש גורם ישראלי בשיחה עם N12. "העפנו את כל ראשי המסיתים, את בכירי הג'יהאד האיסלאמי ואת כל מעורבי הטרור שהמטרה שלהם היא לא סתם להחזיק נשק - אלא לבצע פיגועים על הגדר וסביב המוצבים של צה"ל כפי שאירע ביום שישי האחרון. כתוצאה ישירה לכך, השחקנים השתנו והעוצמה היא כבר לא אותו הדבר - 95% מהתושבים בג'נין לא רוצים טרור ורק רוצים לחיות ולהתפרנס".
ועדיין, 3 חודשים בלבד חלפו מתחילת השנה האזרחית וג'נין כבר עם מספר הרוגים הגבוה ביותר באיו"ש - 34, כולם על פי מערכת הביטחון היו מעורבים בטרור ופתחו באש לעבר חיילי צה"ל. גם אם לאוזן הישראלית קשה להאמין, גורמים פלסטיניים אומרים בשיחות סגורות כי הם "מבינים שאלו התכוונו להתסיס את השטח" ולא אחת מודים בכך שאותם פעילי טרור הסבו נזק לחלק ניכר מהאוכלוסייה.
גורם פלסטיני: "הצעירים איבדו תקווה וארגוני הטרור מציעים להם 100 דולר על ירי מרחוק"
גורם פלסטיני הודה כי "הצעירים הפלסטינים חשים ניכור גדול כלפי הרשות הפלסטינית והם איבדו תקווה בגלל הרבה בעיות פנימיות, כמו שחיתות ואי שביעות רצון מסיפוק מקומות תעסוקה. כשאותו צעיר מחליק בטיקטוק, הוא שואל את עצמו: 'איך אני מגיע מהר' ואז הוא תומך באותן קבוצות חמושות. בסופו של דבר, אנחנו עלולים לשלם על זה מחיר".
"היום יש די די־אן־איי שהפך למיתוס פלסטיני ואומר: 'אני רוצה רכב ונשק' כי זה סוג של כוח ודרך לכסף קל, כך שלצעירים נוח להיגרר אחרי זה", הוא הוסיף. הגורם חשף בפנינו את התמחור על פעולות ירי שמתדלקים בג'יהאד האסלאמי ובחמאס - ירי מרחוק שמתעדים לטיקטוק יכול להסתכם בתשלום בסך 100 דולר, בעבור ירי מקרוב הסכום עולה לכ-400-300 דולר וכשאותם צעירים יוצאים לבצע פיגועים באזור מוצב צבאי, גם התמחור עולה בהתאם. עוד הוא ציין: "קומץ של ארגוני פשע שמובילים סחר בסמים ובאמל"ח מקבלים כספי סיוע מסוריה ולבנון על טרור, זה מבחינתם הדלק לניהול האירוע".
אנשי המנהל האזרחי בראשות תת-אלוף פארס עטילה ערים למצוקה של הדור הצעיר, וקיימו בחודשים האחרונים עבודה מעמיקה ואינטנסיבית – שבמסגרתה לקחו על עצמם כמשימה מרכזית להכניס כמה שיותר צעירים פלסטינים (בני 26-18) למעגל התעסוקה ביהודה ושומרון בכלל ובג'נין בפרט, ובה בעת להרחיקם מהטרור.
במקביל, הושקעו מאמצים רבים כדי לקדם פרויקטים אזרחיים תוך ניהול סיכונים. אחד המרכזיים שבהם שמניע את הכלכלה הפלסטינית לגלגל כסף הוא 'דור טו דור' (מדלת לדלת) שמאפשר שינוע סחורות על גבי משאית אחת שיוצאת משטחי הרשות הפלסטינית ומגיעה ישירות ליעדה בישראל, ללא צורך בהעמסה מחודשת והליך בידוק של הסחורה על גבי משאית ישראלית שממתינה במעבר, כפי שהיה נהוג בעבר.
לרגל רמדאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן הודיע השבוע על שורה של הקלות לאוכלוסייה הפלסטינית, בכפוף להערכת המצב וליציבות הביטחונית. בין היתר, אושרה כניסת מתפללים פלסטינים להר הבית לתפילות יום השישי במהלך החודש, אושרו ביקורי משפחות בישראל לפלסטינים מיהודה ושומרון, וכן ביכולתם להזמין כרטיסים לטיסות ייעודיות לחו"ל דרך נמל התעופה רמון. לתושבי רצועת עזה תתאפשר מכסה מוגבלת עבור ביקורים בירושלים באמצע השבוע, לנשים בנות 50 ומעלה ולגברים בני 55 ומעלה.
בישראל מתריעים: "אם נראה יותר מדי לחץ על האוכלוסייה הפלסטינית - זה יכניס את האזור לאירוע רע"
גורם ישראלי טען כי "אני מאמין שפחות נראה ברמדאן הזה מפגעים שיוצאים מג׳נין אל תוך עורף שטח ישראל, אלא אם המצב ידרדר בירושלים". לצד זאת, הוא אמר: "אם נראה טעויות בצד הישראלי בירושלים, כמו שוטרים שמפעילים יותר מדי לחץ אל מול האוכלוסייה הפלסטינית והמתפללים – זה ידליק את עוטף ירושלים ויכניס את האזור כולו לאירוע רע מאוד שלא ברור לאן ילך".
למרות הנפיצות, ברצועת עזה עדים לצמיחה כלכלית משמעותית ביחס לרמדאן הקודם שאף מהווה מנוף לחץ – שכן לעזתיים יש הרבה מה להפסיד. 17 אלף פועלים נכנסים מדי יום מהרצועה לעבודה בישראל עם שכר ממוצע של 7,000 שקלים בחודש – הכנסה שגדלה יותר מפי 6 לעומת השכר הנמוך שנכנס לקופתם כשעבדו בעזה. במנהלת התיאום והקישור (מת"ק) לעזה מאמינים כי עשרות מיליוני השקלים שהפועלים העזתיים שעובדים בישראל מכניסים לרצועה מדי חודש, מזרימים 'חמצן לנשימה' והביאו לשינוי במציאות.
הנתונים של ייבוא מוצרי מזון לרצועת עזה לקראת רמדאן, מבשרים על מגמה חיובית שמעודדת את ישראל. כך למשל, 3 חודשים לפני רמדאן בשנה שעברה התאפשר ייבוא של כ-3,210 חטיפים, לעומת 5,390 חטיפים שיובאו השנה - עלייה של כ-67%. ברמדאן הקודם יובאו כ-630 מוצרי פיצוחים לעומת כ-820 השנה (עלייה של 30%), יובאו 8,900 מארזי פירות כאשר השנה יובאו יותר מ-12,430. בנוסף, השנה יובאו 4,445 מוצרים של מזון קפוא (בשר ועוף) (עלייה של 80%) וכן התאפשר ייבוא של כ-8,280 ראשי בוקר (עלייה של כ-55%).
רגע לפני ערב רמדאן, בישראל נשארים עם יד על הדופק ומזהים את הפוטנציאל הנפיץ להסלמה שעלול לגרום לארגוני הטרור להרים ראש, וגם לאסירים הביטחוניים שכבר מודיעים על פתיחה בשביתת רעב - לעמוד על הרגליים האחוריות.
"יש להימנע בצד הישראלי מלהפוך את הזיקה בין רמדאן לאלימות ל'נבואה שמגשימה את עצמה'", מדגיש ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ולשעבר יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים. "החודשים האחרונים חידדו שוב כי העיסוק בירושלים אינו יכול להיערך במנותק ממה שקורה ביהודה ושומרון. בפועל קיימים יחסי זיקה הדדית בין הזירות וכאשר יש עלייה באירועים הביטחוניים, אחת מהן משפיעה על האחרת".