חיילת דוברת רוסית שהייתה על טיסה מטשקנט לדובאי, מצאה את עצמה על אדמת איראן בשבוע שעבר עקב בעיה רפואית של אחד מנוסעי המטוס - כך הותר אתמול לפרסום. רק לאחר שעות מותחות - המטוס המשיך בדרכו לדובאי ועליו החיילת. בצל הדרמה, בדקנו היום (חמישי) איך פועלים מאחורי הקלעים במקרה כזה ומה עלול לקרות. בשיחה עם N12 הסבירו המומחים כי כל עוד נשארים בשטח המטוס, קיימת חסינות טריטוריאלית ולא ניתן לעשות דבר נגד אזרחים ישראלים, אך כאשר נכנסים לשטח נמל התעופה - המצב אחרת ועלול להיות מסוכן.
"אם היא לא יוצאת מהמטוס - יש חסינות טריטוריאלית"
פרופ' מאיר ליטבק מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, הסביר כי כל עוד אזרחים ישראלים שוהים בתוך המטוס, אין למדינות אויב אפשרות לעשות דבר בעניינם - בעוד שבנמל התעופה הם רשאים לתחקר אותם ולפעול אחרת. "אם היא לא יוצאת מהמטוס יש חסינות טריטוריאלית ולעומת זאת, אם היא יוצאת לנמל התעופה - זה כבר שטח שלהם והם היו יכולים לעשות מה שהם רוצים".
"כשקורה אירוע כזה זה רע מאוד", הוסיף פרופ' ליטבק, שמשמש עמית מחקר בכיר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א. "לחיילים אסור לטוס מעל איראן, כי בתאוריה היו יכולים לעצור אותה ואז זו בעיה לחלץ אותה. הם יכולים להגיד שהיא מרגלת ונכנסה באופן לא חוקי, הכול תלוי ברצון הטוב שלהם ובשאלה - אם הם מעוניינים ליצור משבר דיפלומטי או לא".
"לכן, אדם ישראלי צריך להיזהר מלטוס מעל איראן ולהבין את הסיכון, אבל מדינת ישראל לא יכולה להכריח אף אחד איזו טיסה לקחת ולהצמיד צמיד אלקטרוני לכל ישראלי בחו"ל", הוא הוסיף. זה עניין של האזרח הממוצע אם הוא מוכן לקחת סיכונים או לא ולהגיד לעצמו שהסיכוי שינחת באיראן הוא אחד למיליון".
"אצל האיראנים אין הבדל בין חייל לאזרח - הם יכולים להגיד שאזרחים מרגלים"
"אצל האיראנים אין הבדל בין חייל לאזרח - גם על אזרחים הם יכולים להגיד שהם מרגלים", הדגיש פרופ' ליטבק. "זה קרה בעבר - עצרו תיירים אמריקנים והאשימו אותם בריגול. הם משתמשים בבני ערובה כאלו לסחטנות. עצרו גם איראנים שהיה להם דרכון אמריקני ושחררו אותם רק לאחר כמה שנים. מבחינה משפטית - הדקויות האלו לא מעניינות את המשטר האיראני כל עוד זה משרת את האינטרסים שלו".
אל"ם (במיל') טליה לנקרי, שמשמשת כיום ראש המנהלת להקמת המשמר הישראלי לאומי במל"ל, הסבירה כי בצה"ל נוקטים באמצעי זהירות כדי למנוע ככל הניתן מצב שבו חיילים טסים מעל מדינות אויב. "לחייל אסור לטוס למקומות האלו, אבל בגלל שהיא חיילת בודדה ורצו לאפשר לה לפגוש את המשפחה שלה - החליטו לאפשר לה", היא אמרה. "זו הייתה האחריות שלי בעבר בצה"ל - החייל היה מביא אלינו את הבקשה, הייתי מסתכלת באילו חברות הוא טס ובהתאם לזה הייתי מאשרת".
איך פועלים במקרה כזה?
ליטבק: "כשקורה מקרה כזה, הכול זה יחסים דיפלומטיים. ישראל פונה למדינה שיש לה יחסים טובים עם איראן ומבקשת ממנה לפתור את זה".
לנקרי: "כשקורה דבר כזה לא משנה באיזה מדינה בעולם - יש נוכחות ישראלית או קשרים עם ישראל. הישראלי שטס יכול להבין שמדינת ישראל דרך משרד החוץ וגופים ביטחוניים, יעשו את המקסימום כדי שלא יפגעו באזרח ישראלי. הם יודעים לעשות את החיבורים הנכונים דרך הציר הביטחוני במקרה כזה".
כיצד זה עלול היה להסתיים?
ליטבק: "זו תקרית בין-לאומית גדולה והיא הייתה יכולה לבלות שם כמה ימים וחודשים, במקרה הגרוע - שנים. הבעיה הנוספת שיש שם כל מיני ארגוני מודיעין שרבים ביניהם ועושים פרובוקציה אחד נגד השני וזה עוד יותר מסבך את העניינים במקרים כאלו".