בדרך להסכם: השליח האמריקני למשא ומתן בין ישראל ללבנון על הסכם הגבול הימי עמוס הוכשטיין אישר היום (ראשון) בריאיון לרשת CNN כי טקס החתימה צפוי להתקיים ביום חמישי הקרוב. הבוקר, דחה בג"ץ את ארבע העתירות נגד אשרור הסכם קו הגבול הימי עם לבנון - פה אחד.
הרכב השופטים הבכיר, שכלל בין היתר את הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג, הודיע כי הנימוקים יינתנו בהמשך. הממשלה תתכנס ביום חמישי לאישורו הסופי - החתימה, על פי ההערכות, צפויה בסוף השבוע. "פסיקת בג"ץ תאפשר לנו לקדם את ההסכם החשוב על הגבול הימי עם לבנון בימים הקרובים",הגיב שר הביטחון בני גנץ להחלטה.
הסכם קו הגבול הימי עם לבנון | סיקור N12:
- דיווח: החתימה על ההסכם עם לבנון – ברביעי או בחמישי
- בן גביר: "המשא ומתן התחדש בגלל בחירות"; חיות: "תביא אסמכתאות"
- ועדת החוץ והביטחון דנה בהסכם עם לבנון
- ועדת החוץ והביטחון דנה בהסכם עם לבנון: "ויתרנו על כל השטחים שבמחלוקת"
- עימות פוליטי על רקע ההסכם הימי עם לבנון: "נתניהו מסרב לתדרוך ביטחוני"
- נשיא לבנון הכריז באופן רשמי: "מאשרים את ההסכם הימי עם ישראל"
"פסיקת בג"ץ תאפשר לנו לקדם את ההסכם החשוב על הגבול הימי עם לבנון בימים הקרובים. מועד הבשלת ההסכם סמוך לבחירות לא רצוי - אך הכרחי. מדובר בהסכם טוב ונכון שיש לו משמעויות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות חיוביות על האזור כולו", אמר גנץ.
פסיקת בג"ץ תאפשר לנו לקדם את ההסכם החשוב על הגבול הימי עם לבנון בימים הקרובים.
— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) October 23, 2022
מועד הבשלת ההסכם סמוך לבחירות לא רצוי - אך הכרחי. מדובר בהסכם טוב ונכון שיש לו משמעויות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות חיוביות על האזור כולו.
מפורום קהלת, אחד מהגופים העותרים, נמסר בתגובה להחלטת השופטים: "בדיון בבג"צ ביום חמישי נותרו סימני שאלה גדולים ביחס לחוקיות ההסכם שלא קיבלו כל מענה מצד נציגי הממשלה. ציפינו כי בית המשפט העליון ידרוש הסברים והבהרות. נמתין לפרסום ההנמקות".
בלבנון דיווחו אמש כי ישראל הודיעה לעמוס הוכשטיין, המתווך האמריקני בהסכם סרטוט הגבול הימי, כי תהיה מוכנה לחתום על ההסכם הרשמי כבר בשבוע הקרוב, כך דווח בעיתון אל-אח'באר. על פי הדיווח, הוכשטיין צפוי לנחות ביום שלישי או רביעי ולמסור תשובה סופית בעניין לממשלה הלבנונית.
הוכשטיין עדכן את ממשלת לבנון כי הוא "לא מצפה שיתרחש איזה שינוי חוקי או פוליטי" שעשוי לשבש את התוכניות לחתום על ההסכם. בלבנון אומרים כי בהנחה שאכן לא יחול שינוי של הרגע האחרון בעמדה הישראלית, ביום שלישי יקבע הנשיא מישל עון מי תהיה הדמות הלבנונית שתייצג את בירות בטקס החתימה על ההסכם שצפוי להיערך בנאקורה, סמוך לראש הנקרה.
לפי אל-אח'באר, טקס החתימה על ההסכם יכלול כמה שלבים, וייערך בכמה חדרים נפרדים במקביל – אחד למשלחת הלבנונית ואחד למשלחת הישראלית. על פי הדיווח, כל משלחת תחתום בנפרד על ההסכם מול הוכשטיין והנציגים האמריקניים ונציגים נוספים מהאו"ם, ולאחר מכן יודיע הוכשטיין על השלמת טקס החתימה.
בהמשך, לבנון וישראל ישלחו, כל מדינה בנפרד, איגרות רשמיות לאו"ם ובהן יביעו את מחויבותן להבנות שהושגו, ולכוונה לכבד אותן. בעיתון אל-אח'באר מציינים כי מעשית לבנון לא תידרש לשלוח לאו"ם איגרת חדשה על תביעותיה הימיות, שכן ההסכם מתיישב עם בקשתה הקודמת לקביעת הגבול ב"קו 23".
ישראל לעומת זאת, שבדיווח באל-אח'באר מכונה "האויב", תידרש לשלוח איגרת חדשה שבה תזנח את דרישותיה הישנות לקבוע את הגבול ב"קו 1", ובמקום זאת תידרש לאשר את הסכמתה לקביעת הגבול על בסיס "קו 23".
עיקרי ההסכם:
- קו הגבול בים בין ישראל ללבנון: קו המצופים יוכר כסטטוס קוו ולא יהיו תביעות לשינוי הקו אלא אם תושג הסכמה עתידית אחרת בין הצדדים.
- לאחר קו המצופים, הקו הימי יתבסס על קו 23.
- ישראל תקבל פיצוי כספי על הכנסות ממאגר צידון בהתאם למו"מ שלה מול חברת טוטאל.
הישגי ההסכם:
- הסכם היסטורי עם מדינת לבנון ששומר על כל האינטרסים הביטחוניים של ישראל ועונה על כל דרישות מערכת הביטחון.
- ההסכם יביא עימו יציבות אסטרטגית אזורית והוא יאפשר ללבנון להקים אסדה, כך שבסופו של יום יהיו שתי אסדות האחת מול השנייה: האחת בצד הלבנוני, והשנייה - "כריש" שבצד הישראלי.
- ההסכם יקטין את התלות של מדינת לבנון באיראן ובחיזבאללה ויתרום ליציבותה. הכסף מההפקה הלבנונית לא יגיע לידי חיזבאללה - שכן, יש סנקציות אמריקניות ברורות בנושא הזה.
- ישראל תקבל תמלוגים עוד בטרם יתחילו להפיק ממאגר צידון ותמלוגים עתידיים מההפקה ובכך יישמרו האינטרסים הכלכליים שלה. ללא הסכם בין ישראל לחברה המפתחת, לבנון לא תוכל לפתח את המאגר.
העתירות
בג"ץ קיים ביום חמישי האחרון דיון בעתירות נגד אשרור הסכם הגבול הימי בין ישראל ולבנון. המדינה טענה בתשובתה על העתירות כי אין צורך לקיים משאל עם על ההסכם מאחר ש"הכנסת, בכובעה כרשות מכוננת, התכוונה להחיל את הוראותיו החריגות של חוק יסוד: משאל עם על מקרים בהם חלים על שטח מסוים 'המשפט, השיפוט והמנהל' של ישראל בצורה ברורה".
בתחילת הדיון, העלתה הנשיאה חיות שאלה בפני עו"ד אריאל ארליך, מטעמן של אחת העותרות: "השאלה היא מה קורה כשיש גבול עם מדינה שכנה על המים הטריטוריאליים - איפה עובר קו הגבול והאם יש אינדיקציה שחלק מתוך השטח הוא שטח שבו חל המשפט הישראלי, והסכם גורע אותו משטח השיפוט של ישראל?".
עו"ד איציק בם, מטעם ארגון "לביא" העותר, אמר כי זו "ממשלה בלי בלמים". עוד טען כי יש מנהג חוקתי מחייב להעביר הסכמים מדיניים בכנסת. השופט פוגלמן השיב: "אם יש דבר שהוא חיוני לביטחון הלאומי ונראה את החומר החסוי, אז פני הדברים שונים. הטיעון שלך לא תופס, הוא לא טוב מספיק - בסופו של דבר האחריות היא על הממשלה ולא על בית המשפט". הוא הוסיף כי החשש הוא שאין בפני הכנסת נתונים ביטחוניים שיש בפני הממשלה.
"ויתרנו על כל השטח שבמחלוקת, ועל כל הגז שנמצא בו", אמר ח"כ יריב לוין מהליכוד בדיון פתוח שקיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "בגלל שוויתרנו על כל השטח, כפועל יוצא ויתרנו על כל הגז שבשטח שבמחלוקת. אם מחר יתגלה שדה נוסף, צפונית לקו 23. השאלה אם זה נכון או לא נכון". בתגובה לדבריו, מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת הודה שאכן ישראל ויתרה על האזורים שבמחלוקת.
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, פרסמה את חוות דעתה בנוגע להסכם. לטענתה, ראוי ונכון להביא הסכמים כמו ההסכם זה לאישור הכנסת. היא המליצה לקחת בחשבון את תקדימי העבר בנוגע להסכמים שהובאו לאישור המליאה. "בנסיבות ההסכם הימי הספציפי - שאלת סבירותה של החלטת הממשלה להניח את ההסכם אינה מונחת לפתחו של הייעוץ המשפטי לכנסת ואף אין בידינו את הטעמים להחלטה. עם זאת, בבחינת סבירות החלטתה, יש ליתן משקל לנוהג לפיו הסכמים בעלי חשיבות מובאים לאישור הכנסת, ויש להביאו בבחינת כלל השיקולים הדרושים לעניין", כתבה.
על סירובו להביא את ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת אמר ראש הממשלה לפיד ב"וועידת המשפיעים" של קשת ו-N12: "זה באחריות וסמכות הממשלה, היא זו שעושים הסכמים בין-לאומיים. לא מזמן עשינו הסכם ימי עם קפריסין, די דומה, בלי אישור הכנסת. שינינו עם מצרים משהו בהסכם השלום - זה לא עבר באישור הכנסת. האחריות עלינו, אם תהיה תקלה היא עלינו. מי שהאחריות אצלו - גם הסמכות אצלו".
"מה שמטריד בעיניי וצריך להטריד כל אזרח במדינה זה שבאופוזיציה יוצאים נגד ההסכם", המשיך לפיד. "לא רק שהם לא קראו אותו - גם הזמנתי את ראש האופוזיציה לפגישה אבל הוא לא רוצה לבוא. זו אופוזיציה מופקרת. אני יודע בדיוק איך צריכה להתנהל אופוזיציה. כשזה טוב למדינת ישראל - תמכנו. הם לא אופוזיציה לממשלה - הם אופוזיציה למדינה".