הדרקון שישנה את מאזן הכוחות מגיע מגרמניה לישראל: צוללת ה"דרקון", שתהפוך בקרוב לישראלית, נחשפה במספנות קיל בגרמניה. מדובר בצוללת השישית במספר, האחרונה שקונה כעת חיל הים הישראלי, בשווי של יותר מחצי מיליארד אירו – והיא נחשבת לתוספת כוח קריטית וחשובה: תמונות נדירות של הצוללת מאפשרות לגלות פרטים נוספים על חלק מיכולות כלי השיט החשאי, שאוהב ורגיל לפעול הרחק מהעין ומתחת לפני המים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
INS Drakon, שתיקרא אח"י דרקון, נבנית בימים אלה בידי תאגיד טיסנקרופ, ומתחילה סדרת ניסויי ים – שבמהלכם תיבדק כשירות השיט ובהמשך גם יכולות הצלילה. זה רק חלק מההכנות הקפדניות והניסויים שתעבור הצוללת לפני שתימסר לידי חיל הים של ישראל: מניתוח התמונות ומשיחות עם בכירים ומומחים ניתן לראות שמדובר בצוללת ייחודית, שכמותה לא החזיק חיל הים מעודו.
הצוללת הזו, שעולה כ-550 מיליון אירו, תגיע בשנה הבאה לישראל. היא בעלת מבנה ייחודי ולה גשר ארוך וגדול מהרגיל, שיכול להסתיר בתוכו טילים בליסטיים. לפי פרסומים בגרמניה, בצוללות החדשות יותקן רכיב חדש – VLS – שפותח במקור עבור צוללות שהזמינה קוריאה הדרומית מטיסנקרופ. מדובר במערכת שיגור אנכי של טילים מגוף הצוללות: לפי פרסומים זרים יש לכל צוללות הדולפין יכולת לשגר טילי שיוט מתוצרת רפאל, טילים נושאי ראש קרב גרעיני בעלי טווח מוגדל.
הדרקון ארוכה משתי אחיותיה, אח"י תנין ואח"י רהב, שנקלטו באחרונה בחיל הים. אורכה יותר מ-70 מטר, והיא יכולה לדחוק כ-3,000 טונות מים כאשר היא מלאה ("דחי" או "הדחק"). לשם השוואה, שלוש צוללות הדולפין שרכשה ישראל בשנות ה-90, ומיועדות להחלפה בידי הצוללות החדשות – הדחי שלהן 2,400 טונות ואורכן 59 מטר בלבד.
אח"י דרקון – רחוק מתחת למים
למרות גודלה, הדרקון – כמו כל צוללת – נועדה לפעול באופן חשאי ושקט, להפליג רחוק ומתחת לפני הים, נסתרת מהעין, כך שלא יהיה אפשר לדעת מתי היא מתקרבת לחופים מסוכנים או מתרחקת מהם. צי הצוללות של ישראל יכול לשהות לאורך זמן במקום מרוחק מאוד, "לסחוב" אמצעי מודיעין ואמצעי לחימה וגם לקחת כוחות נוספים כ"אורחים", והדרקון אמורה להיות המובילה בכך.
השדרוג בגודלה וביכולותיה של הצוללת מאפשר, לפי פרסומים זרים, התקנה של מערכות נשק ומודיעין נוספות – וגם ומערכת הנעה משופרת. הערכות מצביעות על כך שהגוף והגשר הארוכים של הצוללת מוסיפים חלל ברוחב של כשני מטר על ארבעה מטר אורך ובעומק של עד 11 מטר. מדובר בשטח שיכול להכיל שני תאי טילים גדולים, או בין ארבעה לשמונה קטנים יותר – תלוי בסוג החימוש שירצו להתקין בצוללת.
הצבת תאי שיגור הטילים בגוף הספינה מתחת לגשר מאפשרת טילים ארוכים בהרבה מאשר אילו היו הטילים צריכים להיות בבטן הצוללת בצורה מאוזנת. את האופי המדויק של הטילים החדשים אפשר רק לנחש. במשתמע הם טילים בליסטיים, אולי עם שלב אחרון מודרך. יהיו אשר יהיו, ישראל שומרת זאת בסוד.
מומחים טוענים שגשר בגודל הזה יכול לאפשר גם התקנת ציוד של כוחות מיוחדים, כמו הקומנדו הימי, וכולל חלל לכלי שיט מיוחדים שבהם הם משתמשים. מדובר בין היתר ביכולת להפעיל כלי שיט תת-ימיים אוטונומיים (AUV) וכלי טיס לא מאוישים כמו מל"טים לסיור או לתקיפה.
מעבר לכך, לצוללת ארבעה צינורות טורפדו נוספים בחרטום. הצינורות הנוספים בגשר גדולים יותר מצינורות טורפדו רגילים בגודל 533 מ"מ. הם הותאמו במיוחד לפי דרישות חיל הים לטילי שיוט שפותחו כאן: טילים אלה יכולים להיות חמושים גרעיניים, ולפי פרסומים זרים הם חלק מההרתעה הגרעינית ויכולת "המכה השנייה" שפיתחה ישראל – כלומר, צוללת שנמצאת אי-שם מתחת לפני הים ויכולה להשמיד בחזרה כל אויב שיפנטז להשמיד את ישראל במכת פתע גרעינית, ובכך להרתיע את האויב מלחיצה על הכפתור.
אב טיפוס לדור הבא של הצוללות
לפי צה"ל, "אח"י דרקון" צפויה להיות אב טיפוס לדגם דור הצוללות הבא – הדגם המתקדם ביותר שיהיה בשירות זרוע הים בעשרות השנים הבאות. צוללות הדולפין מכונות בעולם "קו ההגנה הראשון של ישראל במי הים", וצוללת הדרקון היא כבר חלק מהמבט קדימה אל מול האיומים.
אחד השיפורים העיקריים בסדרת הצוללות הזו הוא אלמנט טכנולוגי מתקדם שהוצב במרכז הצוללת – מערכת ה-AIP, ראשי תיבות של Air-Independent Propulsion, מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון. המערכת הזאת מבוססת בין היתר על טכנולוגיית תאי דלק ומאפשרת למנוע המשולב (דיזל–חשמל) להשתמש בחמצן ללא צורך בצריכתו ממקור שמחוץ למים. שדרוג זה הצריך את הארכתה של הצוללת בכעשרה מטר, ומטרתו לאפשר שהייה ממושכת יותר בלב ים.
במהלך בנייתה של הצוללת השישית התגלה כי הגרמנים שגו בתכנון אחד הרכיבים הייחודיים שנבנו לבקשת ישראל. כפי שפרסמנו בעבר במגזין N12, מִנהל הרכש במשרד הביטחון התערב – ונוצר הצורך לפנות לגרמנים, לשנות את החוזה ולבצע את התהליך מההתחלה. הטעות עלתה ביוקר לגרמנים, והם נשאו באחריות לתיקון ולשינוי – וכך גם נגרמה דחייה של קרוב לשנה באספקת הצוללת.
לאחר שלב הניסויים הימיים והשלמת הבנייה, הצוללת הזו תהיה כלי משמעותי מאוד לחיל הים באתגריו הרבים – וחלק מיכולותיה כבר עשויות להשפיע רבות על מאזן הכוחות. מבחינת חיל הים הפכה איראן באחרונה לאיום והיא מוגדרת עכשיו "אויב ימי" – נוסף על המאבק בשאר הגזרות. חיל הים החל בשורה של שינויים והיערכויות בים התיכון ובים סוף אל מול האיום, ולאחרונה אף ערך תרגיל במפרץ הפרסי כדי לתת מענה לאיום החדש. נותר עוד לראות איך משנה הדרקון את התמונה.
האויב הימי החדש של ישראל: כך נבנה "צי הצללים" של איראן | מגזין N12