אם יש תובנה מרכזית מהמלחמה באוקראינה, הרי היא שכדאי שיהיה צבא יבשה חזק ומאומן ועם הרבה חימוש, וזו כנראה הסיבה שבישראל ממשיכים להשקיע בפיתוח טנק מערכה – טנק המרכבה על כל גרסאותיו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
באחרונה התקיים פורום למידה בהשתתפות מפקדי החטיבות של צה"ל, שעסק בלקחים ראשונים מהמלחמה באוקראינה בהשוואה לזו שעתיד צה"ל לנהל בזירה המזרח תיכונית. מסמך שהוכן בפורום קובע כי אף שמאפייני המלחמה השתנו לא תם עידן המלחמות הגדולות ולא השתנו אבני היסוד של המלחמה. הרוסים טעו לחשוב שמדובר במלחמת בזק, נמוכת עצימות, אך המלחמה באוקראינה המחישה את חשיבות הכשירות ללחימה יבשתית בשטח האויב והתמרון לעומק – ואת חשיבות כוח האש והקטלניות שלו.
נ"ט – האיום הגדול
הלקח המרכזי מהלחימה באוקראינה הוא שצה"ל חייב להיות מוכן תמיד לתרחיש החמור הסביר של מלחמה, וזה מה שנאט"ו לומדת עכשיו. הפורום ניסח מסמך שמונה שורה של כשלים – מהמודיעין האסטרטגי החסר של רוסיה, דרך מבצעי התודעה ועד אופן הפעלת האש וכמובן יכולות הלוגיסטיקה והתקשורת.
נקודה מרכזית אחת היא מוכנות צבא היבשה – ובראשם תמרון חזק ואפקטיבי – וזה אומר טנקים. המלחמה הזו אולי מחזקת את מה שחושבים בצה"ל – שאין מקום להוציא את השריון מהמערכה. עם זאת הוא צריך לעבור שינוי – עם יותר יכולת אש גבוהה יותר, ויותר דיוק וסנסורים. השריון צריך להיות שותף למערכה בהיבטי קישוריות ויכולת סגירת מעגלי אש על מטרות עם כוחות נוספים בזירה, וכמובן צריכה להיות לו יכולת הגנה משמעותית מפני טילי נ"ט – האיום הגדול על הטנקים הרוסים הלא מוגנים.
אחרי מלחמת לבנון השנייה החלו לפתח במנת"ק את מערכת "מעיל רוח" ליירוט טילי נ"ט על הטנקים. מנת"ק, מִנהלת תוכנית המרכבה והרק"ם (רכב קרבי משוריין) במשרד הביטחון, הוא הגוף הנושא באחריות לכלל תוכניות הפיתוח והייצור של הרק"ם בצה"ל, לרבות טנקי המרכבה, משפחת כלי הלחימה מבוססי הנמ"ר, ונגמ"ש האיתן הגלגלי. המנהלת הוקמה בראשית שנות ה-70 על ידי האלוף ישראל טל במטרה לפתח ולייצר את הטנק הישראלי הראשון, המרכבה, ולאחר מכן המשיכה בפיתוח ושדרוג הדורות הבאים שלו.
עוד על מערכת "מעיל רוח":
המערך שנעלם מעין הציבור
תא"ל גיא פאגלין היה עד לפני שבוע ראש מנת"ק. עם סיום תפקידו, זו הזדמנות לדבר איתו על אחד המערכים הגדולים, אבל הנעלמים מעין הציבור, שהוא עמד בראשו. תא"ל פאגלין הוא מהנדס אלקטרוניקה שצמח בחיל החימוש ועבר את כל התפקידים בפיתוח טנק המרכבה. הוא גם בנו של עמיחי פאגלין שהיה קצין המבצעים של ארגון האצ"ל, מפקד התקפת האצ"ל על יפו במלחמת העצמאות ויועץ ראש הממשלה לענייני טרור בעת כהונתו של מנחם בגין כראש הממשלה.
"כיום מפתחים את מרכבה סימן 4, שהוא חלק ממערכת נשק ולא עוד טנק בודד. הוא מקושר ברשת ונושא מגוון רחב של סנסורים לאיתור מקורות ירי וסגירת מעגלי אש, מערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית) להפלת רחפנים ועוד", הוא אומר.
"כיום מפתחים את מרכבה סימן 4, שהוא חלק ממערכת נשק ולא עוד טנק בודד. הוא מקושר ברשת ונושא מגוון רחב של סנסורים לאיתור מקורות ירי ומערכות לוחמה אלקטרונית להפלת רחפנים"
תא"ל גיא פאגלין, ראש מנת"ק היוצא
"התובנות שלנו מהלחימה באוקראינה", הוא מסביר, "הן שהתמרון שנדרש כדי להביא הישג הוא יכולת איסוף מטרות כבר בדרך אל היעד בשטח הפתוח, לפני ההגעה לאזור הלחימה האורבני". "זו מלחמה א-סימטרית", הוא מדגיש, "טנקים מול חוליות נ"ט. האתגר הוא לזהות את חוליית הנ"ט לפני שהיא יורה על הטנק".
"זה כלי של 70 טונות שמאפשר איסוף מודיעין", הוא אומר על הטנק, "היתוך מידע שמגיע מסנסורים שעליו ומחוצה לו והפיכתן למטרות. ובמקביל מאפשר מיגון ברמה גבוהה לצוות שמפעיל אותו וכוחות החי"ר שלוחמים לצידו. הותאם לו חימוש חדש – פגזי 'כלנית' ו'חצב', לפגיעה בחוליות בשטח פתוח ופגיעה במבנה או בית בדיוק רב, בהתאמה".
התפיסה הרב-ממדית בשדה הקרב
הטנק משתלב בתוך מערכת “הדק חכם” מתוצרת רפאל שנכנסת לצבא היבשה – הפרויקט הראשון המיישם את התפיסה הרב-ממדית בשדה הקרב. הטכנולוגיה מאפשרת לחבר, לשתף מידע ולאסוף מידע, ברשת מוצפנת ובזמן אמת, ומחברת את כל האוספים והתוקפים לכדי מערכת אחת בדיוק כמו הרשתות החברתיות והאינטרנט של העולם האזרחי.
"התובנות שלנו מהלחימה באוקראינה, הן שהתמרון שנדרש כדי להביא הישג הוא יכולת איסוף מטרות כבר בדרך אל היעד בשטח הפתוח, לפני ההגעה לאזור הלחימה האורבני"
תא"ל גיא פאגלין, ראש מנת"ק היוצא
אנשי המנת"ק נמצאים במלחמת מוחות טכנולוגית מול סין ורוסיה, יצרניות טילי הנ"ט מהמתקדמים בעולם. המטרה לשדרג ולשפר את מערכת המיגון "מעיל רוח", ולהתאימה לאיומים החדשים, בטווחי הגילוי והיירוט התוכנה והחומרה של המערכת. הם ממפים כל איום נ"ט חדש בזירה, חוקרים ולומדים את תכונותיו, כך גם עקבו אחר המערכה באוקראינה, בודקים אילו טילי נ"ט חדשים פעלו בזירה. כיום כל חטיבות השריון הסדירות מוגנות במערכת "מעיל רוח", אחד האתגרים הגדולים יהיה למגן את חטיבות המילואים.
אחד האיומים החדשים בזירה שהרגישו אותו היטב גם הרוסים הוא שימוש במל"טים תוקפים ומתאבדים וברחפנים מטילי חימוש. כיום מפתחים כאן מענה גם לאתגר הזה, איך מגלים את כלי הטייס הלא מאוישים הקטנים וכיצד ניתן ליירט אותם, גם באמצעות לוחמה אלקטרונית.
שינוי נוסף הוא הפיכת הטנק למערכת שמשתלבת בתמרון היבשתי – יכולת לתקשר עם כלים מסביב ביבשה ובאוויר ויכולת היתוך מודיעינית גם באמצעות בינה מלאכותית של מידע והפיכתו למטרות בשדה הקרב. 70% "מבנק המטרות" של התמרון מיוצרות על ידי התמרון.
משפחת "סופת ברקים"
ובמבט קדימה מפתחים את פרויקט "סופת ברקים" – משפחה של כלים מטנקי מרכבה, דרך נגמ"ש הנמר ונגמ"ש האיתן הגלגלי ועד כלים קטנים ששוקלים הרבה פחות מהטנקים והם ממוגנים באמצעים שונים ופועלים יחדיו. גם מערכות אוטונומיות שיפעלו מרחוק ובעתיד באופן עצמאי לחלוטין נמצאות בפיתוח. לשם כך הוקמו לא רק קווי ייצור אלא גם בית תוכנה שמפתח את מחשבי המשימה של הכלים.
לקח נוסף שנלמד אחרי מבצע צוק איתן והסתבכות גולני בסג'עייה, והפגיעה בנגמ"שים הישנים היה לפתח את נגמ"ש הנמרה. ואחריו ה"איתן" – רק"ם גלגלי מהיר, שוקל חצי מטנק המרכבה נושא חי"ר ובעל צריח עם תותח 30 מ"מ. יש לו יכולת לירות טילי "גיל" לטווחים של ק"מ רבים ובדיוק רב.
בקרוב תתחיל חטיבת הנח"ל להצטייד באיתן ואחר כך חטיבה נוספת שעדיין לא נבחרה. על האיתן הותקנה מערכת הגנה מפני טילים "חץ דורבן" של אלביט. הפעלת הכלי מצריכה הכשרה ייעודית כי החי"רניקים יצטרכו לחשוב ולעבוד עם כלי כזה שיש לו גם צריח ותותח קצת כמו שריונרים. אלה הם כלים שנדרשים לזהות איומים מהר ולתעדף אותם עבור הצוות בטנק.
עידן הטנק לא תם
"הטנק בקרב המודרני עובר התאמה במיגון, בחימוש, בסנסורים וביכולת לעבוד בקישוריות לכלים נוספים סביבו באוויר וביבשה, עם יכולת לשתף מידע מודיעיני ולחלק מטרות בין הכלים ולבצע תמרון חזק במינימום נפגעים", מדגיש תא"ל פאגלין.
"הטנק בקרב המודרני עובר התאמה במיגון, בחימוש, בסנסורים וביכולת לעבוד בקישוריות לכלים נוספים סביבו באוויר וביבשה, עם יכולת לבצע תמרון חזק במינימום נפגעים"
תא"ל גיא פאגלין, ראש מנת"ק היוצא
לקח נוסף שמעלה המסמך שדן בלקחי אוקראינה עוסק ביכולת הייצור העצמי והעובדה שאסור להיות תלוי באספקת נשק מבחוץ. זה העמיד את אוקראינה בנחיתות רבה עד שהחלה רכבת אווירית של אספקת נשק לצבא האוקראיני המדולדל. וכך במנת"ק מעל ל-92% מהייצור מבוצע בתעשייה הישראלית, באמצעות כ-200 מפעלים בישראל, המעסיקים קרוב ל־10,000 עובדים, שמתוכם מעל 40% בפריפריה ואזורי עדיפות לאומית.
בצבאות העולם וגם בישראל התקיימו בשנים האחרונות דיונים בנוגע לשאלה האם הגיע, אחרי למעלה ממאה שנים קץ עידן הטנק. המלחמות המודרניות מתחוללות בארבעה ממדים: אוויר, ים, יבשה, וסייבר. רובן א-סימטריות, ומערכות נשק החלו נמדדות גם בעלות מול תועלת ואיך ניתן להביא הכי מהר את ההישג הנדרש. אך בכל ההערכות שהושמעו בשנים האחרונות בעולם וגם בישראל נקבע שהתמרון היבשתי הוא אבן יסוד.
כדי לבצע תמרון אמיתי אנחנו נדרשים למכונות מלחמה שמסוגלות לעשות זאת, בין אם מכונות מאוישות או רובוטים או שילוב ביניהם. במנת"ק, וזה נגזרת של החשיבה בצבא, משוכנעים שכיום יותר מתמיד ברור שהטנק, במיוחד עם היכולות הרבות שהותקנו בו ימשיך להיות כלי חיוני גם במערכה שבין המלחמות.
מצד שני אירופה מוצאת עצמה לא מוכנה ולא כשירה למלחמה. כל המדינות וצבאות העולם חושבים מחדש על מוכנות מערכות הנשק שלהם לשדה הקרב העתידי, כמסקנה מהמלחמה באוקראינה. גם שם מצטיידים וכמובן מבקשים את הניסיון הישראלי ואת מערכות הנשק שפותחו בתעשיות הישראליות, בראשן מערכות הגנה מפני טילי נ"ט לרק"ם.
צה"ל החליט להמשיך לפתח את טנק המרכבה, אבל יצטרך לשאול את עצמו כמה כלים ישראל צריכה, אם אכן יש מערכת הגנה יעילה גם מטילים או כטב"מים תוקפים בזווית של 90 מעלות, אם הטנק הכל־יכול פגיע לכטב"מים מתאבדים או לנחילים של כטב"מים איך נכון להיערך לאיום הזה, ואיך חושפים ותוקפים את חוליות ציידי טנקים ולמנוע מהן לאיים על זירת הפעילות.