27 שנים אחרי שראה במו עיניו את יגאל עמיר רוצח את ראש הממשלה יצחק רבין בתום עצרת השלום הוכר שוטר יס"מ, שאבטח את ראש הממשלה שנרצח, כלוקה בפוסט-טראומה. רצח רבין שאירע אז בכיכר, זמן קצר אחרי עצרת השלום, הותיר צלקות רבות בחברה הישראלית וגבה מחיר אישי כבד גם מא', שמתמודד עד היום עם הזיכרונות והמראות מהלילה ההוא, ומתקשה לקיים אורך חיים תקין.
"ביולי 1995 ביחד עם שוטרים נוספים הייתי במערך האבטחה של ראש הממשלה יצחק רבין", סיפר א'. "בעת ביקורו בטקס פתיחת כביש עוקף יריחו, זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי ראש ממשלה ממש מקרוב, הופתעתי לרעה מליקויי אבטחה שהיו סביבו באותה עת, בקלות היה אפשר להגיע אל מאחורי ראש הממשלה והיה ניתן לפגוע בגבו. ניסיתי להגיד למפקד שלי, אבל צחקו ממני, כי באותה תקופה לא דיברתי טוב עברית".
כמה חודשים לאחר מכן מגיע האירוע שא' לא יישכח. "ב-5.11.1995 הייתי במערך האבטחה החיצוני בטקס בכיכר מלאכי ישראל, שבו נאם ראש הממשלה רבין", אמר א'. "בסיום הטקס ובאישור המפקד שלי הלכתי לשירותים, שהיו סמוך לחניון העירוני, בדרכי חזרה ראיתי מקרוב את ראש הממשלה שהיה על המדרכה, ראיתי איך החשוד ירה בו מקרוב מטווח אפס. מיד שלפתי את האקדח האישי שלי, כדי לצמצם אליו, אבל אנשים דחפו אותי, כי הם ניסו להימלט, שנייה לאחר מכן ראיתי לוחם ימ"מ שולף ודורך תמ"ק עוזון מטווח אפס אל עבר החשוד, שבו זמנית אנשי הביטחון אחזו בו. באותו זמן ראש הממשלה גסס ודמם, במקום פרצה המולה, צעקות רבים שלפו ודרכו נשקים כמוני, אף אחד לא ידע מה קרה".
הוא הוסיף כי "אני והמפקד שלי השתתפנו בניסיון כושל של פינוי ראש הממשלה מהזירה אל בית החולים, ביד אחת הוא אחז בידי, ביד השנייה הוא דחף את האנשים, אמבולנס של מגן דוד אדום עלה עם הגלגלים על הדוקרנים, כל הגלגלים התפנצ'רו, היה מלא פאניקה ובלגן. במשך כל שנות השירות שלי במשטרה, זכרתי את האירוע הקשה ונמנעתי מלהגיע לכיכר, אני עדיין נדהם שהייתי שם בסמוך למקום שבו נרצח ראש הממשלה רבין. רק לאחרונה, בגלל שמשרדו של עורך הדין שלי פועל לא רחוק מהכיכר, עברתי במקום. נדהמתי לבקר במקום שוב, הגרפיטי, אתר ההנצחה, לא מסוגל אפילו לעבור בבית הקפה שנמצא מול במקום, לא מבין איך אנשים מסוגלים לעבור שם".
עם הצלקות והפצעים מליל רצח רבין המשיך א' בשירותו המאתגר. "שאפתי תמיד לשירות משמעותי, בזכות הניסיון המבצעי מברית המועצות ובשילוב ההכשרה הישראלית, הוכשרתי ונמצאתי מתאים להתקבל ליחידת המסתערבים, אבל נפצעתי במהלך השירות, לאחר החלמה הועברתי ליס"מ", סיפר. "במשטרת ת"א, נחשפתי למגוון רב של משימות חדשות ומאתגרות מאירועי אלימות, סחר בסמים, אירועי שודים, רציחות על רקע פלילי בין כנופיות ביפו ועוד".
חמש שנים אחרי שהיה עד לרצח ראש הממשלה, עבר א' אירוע קשה נוסף. במהלך אירוע הפרות סדר בכותל המערבי בירושלים, קיבל הכוח שבו פעל א' הוראה לפרוץ פנימה. "היה יידויי אבנים מטורף עלינו, על ראשינו, נוצר צוואר בקבוק מסכן חיים של ממש בכניסה לשער המוגרבים, מפקד בכיר נפגע בראשו, אני חטפתי מטר אבנים ונפגעתי בצד ימין של גופי", תיאר א'. "היינו צריכים להיות עם ציוד לפיזור ההמון, רימוני הלם, גז וכדורי גומי, במהלך אירוע מצאתי את עצמי לבד מול ההמון, התקילו אותי מאחור, זיהיתי אותם, שני ערבים רעולי פנים מוכנים לתקוף אותי באבנים, יריתי עליהם מטווח אפס, אחד נפל והשני נמלט". זאת הייתה המציאות המורכבת של א' באותן שנים עם פרוץ האינתיפאדה, שכללה עשרות אירועי קצה בהם היה מעורב ואף נפגע.
לדבריו של א', החשיפה הראשונה שלו למצבו הנפשי החריג הייתה בשנת 2015. "הייתה אז פעולה מסתערבת מסווגת שבעקבותיה ביקשו ממני לפנות לקצין בריאות הנפש של שמלווה את היחידה", סיפר. "הם חשבו שאני מסוכן, אבל לאחר התייעצות לא הלכתי". רק לפני השחרור מהשירות, בהתייעצות עם עורך דין, הוא הגיע למפגש וייעוץ של קצין בריאות הנפש. א' הסתייע בעו"ד אלי סבן על מנת שיוכר לבסוף כנכה צה"ל. לאחרונה פסק קצין התגמולים של משרד הביטחון כי יש להכיר בא' כמי שסובל מהלם קרב (combat PTSD) כתוצאה מאופי שירותו במשטרה. בקרוב הוא יזומן לוועדה רפואית שתכיר בו כנכה צה"ל.
סנגורו של שוטר היס"מ עו"ד אלי סבן מסר לאחר ההחלטה: "מדובר בשוטר יס"מ אשר נחשף להרבה אירועים קשים במהלך שירותו במשטרה כאשר האירוע המרכזי ביותר היה האירוע שהשתתף במסגרת עצרת בכיכר רבין שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. בכל השנים שהיה בשירות הדחיק את זה מאחר ולא רצה לחשוף את מצבו הנפשי, ורק לאחרונה כאשר פרש מהמשטרה הבין שסובל מבעיה נפשית ואובחן בפוסט-טראומה".
הוא הוסיף כ "לכן הגיש תביעה למשרד הביטחון, ואנו מברכים על החלטת משרד הביטחון אשר הכירה בו באופן מלא וכתוצאה מהרפורמה של נפש אחת השוטר יזכה לקבל את הטיפול המרבי כולל שיקום. הרפורמה מבורכת ותעזור לו לשקם את עצמו ככל האפשר. טיפול ושיקום יקלו על המצוקה הנפשית ממנה הוא סובל וגם על תחושת האשם כפי שהצהיר שהוא סבור שניתן היה למנוע את הרצח מכיוון שהוא היה שם וראה את הרשלנות והתחושה הקשה שאף אחד לא הקשיב לו".