עשרות גמלאים ממרכז הארץ צעדו השבוע על כביש הצפון הישן, בקטע שבין זרעית לשתולה. הדרך צרה אבל נהג האוטובוס מצא מקום בשוליים כדי לעצור פה, נקודת חובה בכל סיור באזור – על הכביש ניצב סלע שמספר את סיפור החטיפה מ-2006. בשנה ההיא נחטפו באותו מקום חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל – המהלך שפתח את מלחמת לבנון השנייה התרחש כאן, בקו דיווח 105. אבל לאחרונה נוסף באזור מבנה חדש, שמעיד על השינוי בשטח.
צמוד לאנדרטה עומדות תמונותיהם של גולדווסר ורגב לצד פניהם של חיילי צה"ל אייל בנין, שני תורג'מן וואסים סלאח נזאל ז"ל, שנהרגו מיד לאחר מכן מפגיעת טיל נ"ט של חיזבאללה. מלבד גמלאים, עוצרים פה מדי יום הסעות של טיולי בתי ספר, משפחות בדרכן לצימר באחד היישובים הסמוכים ודיפלומטים רבים שמגיעים לסיורים בגבול הצפון ובמנהרות הטרור שחפר חיזבאללה ואחת מהם עוברת לא רחוק מכאן. אבל בשבועיים האחרונים סיים ארגון הטרור הלבנוני פרויקט בנייה נוסף על הגבול, והפעם לא בסתר.
ממש על הגבול הבין-לאומי, במקום שבו נחטפו חיילי צה"ל, הוקמה עמדת תצפית ולצידה מבנה מגורים. שניהם מאוישים 24 שעות ביממה באנשים שמתצפתים על הגבול, מצלמים ורושמים כל תנועה של כוחות צה"ל באזור, ועכשיו גם את שלנו כשאנחנו צופים עליהם. האנשים האלו לחמו עד לאחרונה בסוריה מטעם חיזבאללה, עכשיו הם על הגבול עם ישראל.
חמושים על אזרחי – וסיפורי כיסוי
העמדה החדשה בקו דיווח 105 ליד זרעית אינה היחידה. בחודשים האחרונים חיזבאללה מוביל מהלך אסטרטגי בגבול הצפון – 15 עמדות כאלו הוקמו עד כה, בעיקר בגזרה המערבית של הגבול. כל אחת מהן כוללת עמדת תצפית או מגדל, ובין שניים לשלושה מבני מגורים ולוגיסטיקה.
"אנחנו רואים פה הצהרת כוונות ברורה של חיזבאללה", אומר גורם בכיר בפיקוד הצפון בריאיון למגזין N12. "הבעיה היא שברגע שחיזבאללה בונה מוצב כזה, אין יותר הגעה לשטח של צבא לבנון ושל כוח יוניפי"ל". עוד מספר הבכיר כי פעילי חיזבאללה "מסתובבים על אזרחי, אבל חלקם חמושים באקדחים וברובים, וזאת ההפרה המשמעותית ביותר של החלטת האו"ם 1701, שהתקבלה בתום מלחמת לבנון השנייה ועיקרה הוא למנוע הגעה של כל ארגון חמוש מלבד צבא לבנון למרחב הגדר".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
סמוך למגדלי התצפית שהוקמו מונפים דגלים לבנים ועליהם הסמל של "ירוק ללא גבולות" – אגודה שהוקמה לכאורה לקידום איכות הסביבה בלבנון אך כבר בשנת 2018 חשפו בצה"ל כי מדובר בארגון פיקטיבי המשמש סיפור כיסוי בעבור חיזבאללה. בעבר הוקמו כמה עמדות דומות של הארגון, אך חלקן ננטשו ושתיים מהן הופצצו מהאוויר בידי צה"ל בשנת 2020 במסגרת מבצע "יוצא לאור". אבל אם עד לאחרונה היה מדובר בשני מגדלים לא מאוישים, רק בחודשיים האחרונים צמחו לפתע שמונה נוספים.
בפיקוד הצפון של צה"ל יודעים לזהות את האנשים בתוך העמדות כפעילי "כוח רדואן", היחידה המובחרת של חיזבאללה. רובם לחמו עד לאחרונה בשטח סוריה, וכעת הם מובילים את האסטרטגיה החדשה של ארגון הטרור ליצור חיכוך מיידי ורצוף על הגבול. לצד ההחלטה שמגיעה מהנהגת חיזבאללה על הצבת הכוחות החדשים, גורמי מודיעין מעריכים שחלק מהפעולות של כוח רדואן אינן מקבלות אישור מוקדם.
"במידה מסוימת אנחנו נתקלים פה בדור ה-Y של הטרוריסטים, הם נמצאים כל הזמן על הגדר ואנחנו רואים פעולות שלא נתקלנו בהן עד היום מצד כוח לוחם שממול", מתאר גורם בפיקוד הצפון. בכמה הזדמנויות זרקו הפעילים אבנים על הגדר, חתכו כבלים שונים שנמצאים עליה והזיקו לתשתיות. אם עד לאחרונה, כשסיור של צה"ל היה עובר מול פעילי חיזבאללה הוא היה מצולם, כעת הם מנסים גם לדבר עם החיילים, או פשוט מקללים אותם ומתעדים בטלפונים הניידים. אלו פעולות שנראה לפעמים כאילו הן נובעות משעמום ופחות מתוך החלטה ברורה של הנהגת חיזבאללה.
"נערכים לאפשרות שהצד השני יירה לעברנו"
"הפעילים האלו יוצרים כל הזמן חיכוך רצוף איתנו", מתאר לוחם בפיקוד הצפון. "זה לא שהם נמצאים על הגדר ואז אני מתרחק, להפך – איפה שהם נמצאים אני מגיב וגם מגיע. איפה שהם שמים מגדל תצפית אני מוסיף עוד אמצעים ואבנה את הכוח והתוכניות שלי עוד יותר טוב".
"אבל החיכוך שנוצר עכשיו הוא רצוף וגלוי, במיוחד עם תנופת הבנייה של העמדות שלהם על הגבול, שהחלה בסוף החורף", מוסיף הלוחם. "אנחנו יודעים שזה לא מדע מדויק – ונערכים לתרחיש שהצד השני יירה לעברנו או יבצע פעולות שיסכנו את כוחותינו, ולא נאפשר פעולה כזאת בשום מצב".
סא"ל אבשלום דדון, מפקד גדוד 601 שתופס קו עכשיו בגזרה המערבית, מסביר: "בחודשיים האחרונים חיזבאללה מתבסס במרחב קו המגע. הוא מנסה להרגיל אותנו לנוכחות שלו, אבל אנחנו עוקבים אחרי כל פעילות שלו בכל מסווה שהוא מנסה".
"לנו ברור מי עומד מאחורי הפעילות הזאת", מבהיר דדון. "ההחלטה שלהם להתבסס בקו המגע היא הפרה חמורה של החלטת האו"ם מספר 1701, ואנחנו ממליצים לחיזבאללה שלא לנסות למתוח את הקו".
אנשי חיזבאללה המתבססים על גדר הגבול מונעים הגעה של צבא לבנון לאותם אזורים – ומונעים זאת גם מכוח יוניפי"ל, שאמור לשמור על הפסקת האש באזור ולפקח על הפרות של שני הצדדים. לפני כמה חודשים הותקף כוח או"ם כזה בידי אנשי חיזבאללה בכפר שקרא.
במערכת הביטחון סופרים כרגע 15 עמדות שהוקמו על הגדר, ובימים אלו מתבצעת עבודה על שתי עמדות נוספות. זה מתחיל מול קיבוץ מנרה, כ-50 מטר מהגדר, נמשך לאזור יפתח – שם הוקמה עמדה 140 מטר מהגדר – ומשם מערבה, לעמדה ליד קיבוץ מלכיה. בשטחים שמול מושב אביבים נבנית כרגע עמדה נוספת, ובהמשך כבר יש עמדות מאזור קיבוץ ברעם, מושב דובב, שתולה וזרעית ועד לראש הנקרה.
כל העמדות הוקמו סמוך מאוד לקו הגבול הבין-לאומי, חלקן ממש על הקו עצמו, במקומות שבהם יש בסיסי או"ם שאמורים לשמור על הפרדת הכוחות. למרות זאת, כרגע מגדלי השמירה אינם מטרידים את היישובים בגבול הצפון. שפי שאלתיאל, תושב מנות והבעלים של מסעדת שפי בגליל המערבי, מספר שעד שדיברנו איתו הוא לא הבחין בהם מחצר הבית שלו במגדלים. "בכל בוקר אני מסתכל על קו הרכס, זה הנוף שלי, וזה לא מורגש. אנחנו כן זוכרים את המציאות של לפני 2006, כשהם היו כל הזמן על הגבול וצילמו אותנו".
"כל שינוי כזה גורם לחששות"
הקיץ שאנחנו נמצאים בראשיתו הוא שיא עונת התיירות בצפון, ובעלי העסקים באזור פיתחו בשנה האחרונה דרך תיירותית שעוברת על גבול הצפון. "אין ספק שכל שינוי כזה גורם להסתכלות חדשה ולחששות", אומר שאלתיאל. "כשנוסעים על הצירים, שהיום הם תיירותיים וגם יצרנו אטרקציות לאורכם, זו יכולה להיות נקודה לא הכי אופטימית וטובה. אבל מבחינת מי שגר פה ורגיל ונולד פה, זו יותר מלחמת תודעה. כי אתה רואה מגדל פיזי ודגל ואתה רואה חייל או לוחם חיזבאללה, אז אין ספק שפסיכולוגית זה פועל יותר מאשר דברים אחרים".
"מוחשית אני מרגיש שהצבא שלנו בכוננות ומוכן לכל תרחיש", הוא מדגיש. "בכל אופן, הפרנסה של הרבה אנשים כאן מושתתת על תיירות, בטח אחרי הקורונה, כשאנשים השקיעו בזה המון כספים. אני – מבחינה אישית, כמי שנולד פה – חושש יותר ממה שלא רואים, לא ממה שרואים. אם הם הקימו מגדלים, אז הם רוצים שנראה אותם, אבל את העובדה שהשטח תמיד מצולם ידענו תמיד".
המציאות הביטחונית בגבול הצפון היא בסך הכול שקטה מאז תום המלחמה ב-2006. נכון שבערך אחת לשנה המתיחות גוברת בעקבות אירוע אזורי או מוות של פעיל חיזבאללה בסוריה בפעולות המיוחסות לצה"ל, ומדי פעם יש הצהרות מאיימות מטעם מנהיג חיזבאללה נסראללה, אך הדברים אינם משפיעים על התושבים. גם סיכול מנהרות הטרור של הארגון בדצמבר 2018 לא שינה את המציאות ביישובים שלאורך הגבול: הצימרים המשיכו להיות מלאים ונקלטו תושבים חדשים בהרחבות.
היתרון המפתיע במעקב אחרי המוצבים החדשים
בשנתיים האחרונות מפקדי צה"ל מתמודדים עם ניסיונות הברחה רבים של סמים ונשק המיועדים לארגוני הפשיעה בישראל, ועם תופעה נוספת שהביאה הקורונה – ניסיון של מבקשי עבודה לחצות את הגבול לישראל כדי למצוא פרנסה מוצלחת יותר כאשר הכלכלה הלבנונית שוקעת. כך מצאו עצמם חיילי צה"ל רודפים במשך שעה ארוכה אחרי אזרח אריתראה שחצה את הגבול ליד היישוב שלומי, וכשנתפס נמצאה בתיקו חליפה של המותג לקוסט שלדבריו נועדה לשמש אותו בראיונות העבודה שקיווה לקיים.
במקרה אחר נתפס אזרח איראן ששחה מחופי לבנון לעבר נהריה: בחקירתו טען שהוא מתנגד משטר, שהוא רק רוצה לעבוד ולהתפרנס – ושמע שבישראל השכר גבוה. בכיסו נמצאה מנוילנת תוצאות בדיקת קורונה שביצע לפני שיצא לאותה שחייה, לדבריו כדי שלא יחשדו בו שהוא נושא את הנגיף המידבק.
יש גם מי שסבור שהבנייה פוגעת ביתרונות שהיו לחיזבאללה. במלחמת לבנון השנייה פעל ארגון הטרור מתוך "שמורות טבע" – אזורי לחימה שבנה בסבך הצמחייה ובהם בונקרים תת-קרקעיים, שמהם הפתיע את לוחמי צה"ל. עכשיו כל עמדה כזאת, הכוללת עוד מבנים לצידה, דורשת חשמל, שירותי תקשורת ולוגיסטיקה שונה כמו אספקת אוכל קבועה.
"היעד הסופי שלהם לדעתי הוא הקמת קו הגנה קדמי, ליצור תעסוקה ופעילות מבצעית לאיסוף עלינו", אומר גורם בפיקוד הצפון. "לא שלא ידענו שחיזבאללה נמצא כאן, אבל עד היום לא ראינו את אנשיו בצורה הזאת תוך הפגנת נוכחות ברורה על כביש הצפון. מצד שני, אם קודם הם היו כל הזמן בתזוזה וניידים, עכשיו הם במקום אחד, מה שמאפשר גם לנו לאסוף עליהם הרבה יותר מידע ולהגיב טוב בהרבה".