נרגשים וקצת מתוחים מתיישבים אמיר ולביא לבחינה. חמישה מבחנים - 40 דקות, וזה יהיה חלק משמעותי ביותר שיקבע את עתידם בצבא ובמידה רבה גם את סיכוייהם באזרחות. "קיצרנו את המבחנים משמעותית - פעם הם היו עושים שעתיים מבחנים", הסביר אל"מ אלון מצליח, מפקד יחידת מיטב. "הדור הזה רוצה לעשות את הדברים יותר מהר", הוסיף.
הצבא מוביל תוכנית מיון חדשה, כזו שתחשוף טוב יותר את היכולות של כל אחד מהמתגייסים ותאפשר למצות את יכולותיו טוב יותר. "אני חושב שהדבר הכי משמעותי שהמלש"בים החדשים מחפשים זה משמעות", אמר תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם. "משמעות זה אומר תפקיד משמעותי, ותפקיד משמעותי זה אומר שצריך להיות קשר בין התפקיד שאני מציע להם לבין היכולות שיש להם. כל התפיסה שלנו השתנתה בהתאם".
לא רק שיטת המיון השתנתה, גם ההנגשה לפריפריה: נבחנים לא צריכים יותר לנסוע שעות באוטובוסים למרכז. המבחנים יורדים דרומה או עולים צפונה. לכל רשות מקומית או עיר יש צוות חיילים שעובד איתה בתיאום בתוך בתי הספר, הכנה לבחינות ושיח יום-יומי, שתפקידו גם לאתר בעיות ולפתור אותן.
"החברה הישראלית מביאה לנו את המועמדים לגיוס עם שוני בהרבה תחומים: בחינוך, במצב הסוציו-אקונומי", הסביר אל"מ מצליח. "שינינו את הדרך שבה אנחנו ממיינים אותם ונותנים להם להביע את עצמם".
לשכת הגיוס בבאר שבע, שעת בוקר מוקדמת. מאות צעירים וצעירות יגיעו היום להיבחן לקראת שיבוצם לתפקיד בצבא. "כולם עושים מבחנים שונים על פי הרמה שלהם", הסביר אל"מ מצליח. "הם מתחילים עם אותה שאלה וכל אחד מתפתח למקום אחר, לכן אתה רואה שכל אחד פה כבר עושה משהו אחר".
מי הם המועמדים והמועמדות החדשים לשירות ביטחון - ומה הם היו רוצים לעשות בצבא? איך משלבים בין הרצונות שלהם והיכולות שלהם לצורכי הצבא, שלא רק שלא השתנו, אלא גם גדלו? "יש כאלה שרוצים את היותר טכנולוגי כמו שאמרת - 8200, סייבר, דברים כאלה, ויש את הקרבי, ויש גם את האלה... הג'ובניקים שרוצים לחזור יומיות", אמר אמיר כהן, תלמיד כיתה י"א שבמהלך המיון לגיוס.
"הם נראים מנותקים, אבל הם יודעים מה הם רוצים והם מסתכלים קדימה", הבהיר אל"מ מצליח. "הם מאוד רוצים לקבל את מה שהם ממש מבקשים, או שואפים. אז האתגר המשמעותי שלנו זה לקחת את צורכי צה"ל, ולהתאים את הילדים המתאימים - לשכנע אותם, לרתום אותם ולהסביר להם את החשיבות".
"היום אנחנו מקבלים על כל גבר ואישה 14 פרמטרים שונים: איך הוא בפיקוד? איך הוא בהדרכה?", הוסיף אל"מ מצליח. "יכול להיות שיש מנהיג שהוא לא ממש טוב במבחני הדפ"ר, אבל הוא יכול להיות מנהיג, ופעם זה היה מהווה חסם עבורו".
הודעות ומכתבים - אאוט, טיקטוק - אין
גם דרכי ההתקשרות עם הדור הזה משתנות בהתאם: הודעות ומכתבים - אאוט, טיקטוק - אין. הסעות מביאות את בני הנוער באוטובוסים למבחנים בלשכת הגיוס, גם המורים מלווים. "כל הכיתה ביחד, זה הרבה יותר מסודר, יותר תחושה של ביטחון, אתה מכיר פה הרבה יותר אנשים", אמר לביא חמו, תלמיד כיתה י"א.
יש פרויקטים של הגברת החינוך הטכנולוגי ולימודי מדעים בפריפריה, הצבא מוביל את זה בסיוע גופים אזרחיים. זה לא מספיק, אבל הכיוון נכון. "השקנו לא מעט תוכניות בשיתוף עם משרד החינוך, שהמטרה שלהן זה להשפיע בתוך התיכון, אפילו בחטיבות הביניים, גם על חשיפה טכנולוגית וגם על לימודים טכנולוגיים", הוסיף תא"ל ודמני.
אז הצעירים רוצים 8200, אבל הצבא רוצה למלא את השורות ביחידות הקרביות, וזה אתגר שהולך וגדל. הנה נתונים שמטרידים את צה"ל, כמה באמת מתגייסים היום לצבא: מתוך הגברים מתגייסים 69%, בקרב נשים הוא עומד על כ-55% בעיקר בשל הצהרת דת. היקף הכשירים ללחימה מסך המתגייסים עמד ב-2019 על 65.6% ובשנת 2020 על 66.5%. בסך הכול יציב, אבל בצבא היו רוצים יותר.
סקר אחד הצבא לא רוצה להראות לנו. שנה אחרי הגיוס ולקראת תום ההכשרה, בוחנים בצה"ל את מידת שביעות הרצון של החיילים והחיילות מהשיבוץ ומתנאי השירות. הנתונים עדיין לא מספקים, אנחנו מבינים, ועבור הצבא יש פה נקודה חשובה להתייחסות.
זה ברור כי כשמסתכלים קדימה האתגר גדל: מי ישרת ויישא בנטל, כשאוכלוסיות שלמות נעדרות משערי הבקו"ם, אוכלוסיות ששיעורן באוכלוסייה רק הולך וגדל? הצבא משנה עורו, לפעמים כמעט יוצא מגדרו למצוא חן בעיני המתגייסים, קורא את המפה ומשתנה, מתאים עצמו למציאות החדשה.