אחרי יותר מחמש שנים לאחר פרוץ פרשת הצוללות וכלי השיט, הממשלה אישרה אתמול (ראשון) את הקמת ועדת החקירה הממלכתית שתבחן את הליכי הרכש, אך המשימה עדיין לא הושלמה. מסתמן כי יהיה קושי לאתר חברים מתאימים לוועדה שאינם בניגוד עניינים - כך פרסמנו אמש ב"מהדורה המרכזית".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תידרש להכריע מי יהיה שופט בית המשפט העליון שיעמוד בראש הוועדה, שתכלול חמישה חברים. מי שיכהן בראשה יוכל לזמן עדים ולהוציא צווי חיפוש. יחד עם זאת, יש גם הגבלות, בעיקר בשל ההליך הפלילי המתנהל במקביל.

בנוסף, מומחים שונים צפויים לאייש את ועדת החקירה הממלכתית - החל ממומחים לביטחון ולרכש, עד למומחים להתנהלות הקבינט והדרג המדיני. לחלק מהאנשים המתאימים כבר פנו בעבר כשהיה ניסיון להקים ועדה כזו, אך הם לא מיהרו להיענות לכך בחיוב. במערכת הביטחון מצביעים על כך שחלק מהמומחים מילאו בעבר תפקידים שונים במערכת הביטחון - ועל כן יש ניגוד אינטרסים.

הוויכוח הסוער בממשלה

רוב חברי הממשלה תמכו בהקמת הוועדה, אולם ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע בהצבעה והשרה איילת שקד התנגדה. בנט הסביר את עמדתו: "מה שחשוב הוא שהנושא לא ישמש לניגוח פוליטי וחלילה להגברת המחלוקות והשנאה, התהליכים היום הם תהליכים נקיים. אני מקבל את עמדות שותפיי על החשיבות לבאר את הנגע".

השר זאב אלקין, שבעבר התנגד ומתח ביקורת על התנהלות הממשלה בפרשה, אמר: "אני אפתיע אתכם, אבל אני מתכוון לתמוך בהצעה". במהלך הדיון על פרשת הצוללות טענה השרה תמר זנדברג ש"צריך גם להקים ועדת חקירה בנושא המשטרה והמעקב אחרי האזרחים". 

בעוד שלפיד הבהיר כמה חשוב "להפוך כל אבן" בפרשה, השרה איילת שקד תקפה: "ועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי. מה ועדת חקירה כזו תעשה? ועדות כאלה קובעות פרוצדורות וקובעות הלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאד על מקבלי ההחלטות".  

עוד טענה שקד: "היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?"

הוועדה והפרשה - כל הפרטים

פרשת הצוללות, המכונה גם תיק 3000, מעלה חשד להטיית מכרזי רכישת צוללות וכלי שיט מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית. במרכז הפרשה, שנחשפה בסוף שנת 2016, ניצבות שתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני. הראשונה לרכישת צוללות בשווי של כ-1.5 מיליארד אירו והשנייה לרכישת ספינות טילים בשווי של כ-430 מיליון אירו.

פרשת הצוללות - החלטת הפרקליטות (עיבוד: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
פעילות הנאשמים לא תיבדק | עיבוד: AP / FLASH 90, פלאש/90

בהתאם להחלטת הממשלה, הוועדה תבחן כמה תהליכים שקשורים לרכש כלי שיט בין השנים 2009 ו-2016. בפרט, הממשלה הגדירה חמש סוגיות הטעונות בירור: "רכש ספינות המגן סער 6, רכש צוללות AIP, רכש ספינות נגד צוללות, הפרטת מספנות חיל הים וההסכמה למכר צוללות לצד ג' (מצרים - י"א)".

עוד הוגדר כי הוועדה תבחן את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, ותקבע ממצאים והמלצות הנוגעים לדרג המדיני. עם זאת, היא לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי המתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בנוסף, ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה בכל מה שעלול להשפיע על ההליך הפלילי.