עשרה מטרים. עשרה מטרים לכל היותר, זה המרחק שהפריד בין ששת האסירים הביטחוניים שברחו מכלא גלבוע לילה לפני ראש השנה, לבין מגדל השמירה שבו ישבה באותה שעה סוהרת ולא ראתה דבר. בסרטון הבריחה המלא, שהוצג אמש לראשונה בתכנית פתיחת העונה של "עובדה", אפשר לראות את ששת האסירים כורעים, ואחר כך נעמדים בנחת בצל המגדל הזה – רגע לפני שהם חוצים את הכביש ונעלמים באפלה. הם אפילו מישירים מבט, בלי פחד, למצלמת האבטחה שמתעדת במשך יותר מ-20 דקות את היציאה שלהם מהמנהרה והצעדה הנינוחה אל החופש. כל תנועה שלהם נקלטת במצלמה ואיש – לא הסוהרת במגדל, ולא הסמל במרכז השליטה של הכלא – לא שם לב לבריחה שמתבצעת מתחת לאף.
סרטם של אילנה דיין, שחר אלתרמן ושרית מגן, ששודר אמש ב"עובדה", מגולל את הסיפור המלא של הבריחה מכלא גלבוע, וחושף כי המחדל הזה הוא רק האחרון בשורה שלא תיאמן של כשלים ומחדלים, שנמשכה באין מפריע כבר מ-2014, או בעצם מהיום שבו הוקם בית הסוהר הזה, שאמור היה להיות "הכספת" של האסירים הביטחוניים בישראל. בסרט גם מתראיינות לראשונה מאז חזרת הפרשה לכותרות הסוהרות שהוטרדו מינית בידי אסיר עולם, בתוך כותלי הכלא. "כששמעתי על הבריחה צחקתי", אומרת אחת מהן ל"עובדה", "היה ברור שככה זה ייגמר".
2004 - כספת תלויה באוויר
כלא גלבוע נפתח בשנת 2004, במהלך האינתיפאדה השנייה, ככלא מאובטח ביותר לאסירים ביטחוניים. בשל החיפזון הוא נבנה ממבני בטון טרומיים. כבר בחורף הראשון, כשהונחו שני המבנים הראשונים, התברר שהם שוקעים באדמה הכבדה של עמק יזרעאל. הפתרון שנמצא: כל מבני הכלא הונחו על רשת של כלונסאות בטון כדי שלא ישקעו שוב. וכך, המבנים אומנם לא שקעו אבל מתחת לרצפת הכלא הלך ונוצר חלל גדול.
הנהלת הכלא ונציבות שירות בתי הסוהר יודעים על הפרצה העצומה הזו באבטחת כלא גלבוע כבר יותר משבע שנים. למרות זאת, דבר לא נעשה כדי לסתום אותו עד הבריחה האחרונה, והמשיכו להתייחס לכלא גלבוע כאל אחד מבתי הכלא הבטוחים ביותר להחזיק בהם את האסירים הביטחוניים המסוכנים ביותר.
מסמך שהונח על שולחנה של הנציבה קטי פרי בינואר השנה, הזהיר ספציפית שכלא גלבוע מועד לפורענות ושצריך לפתור את בעיית החללים תחתיו. גם זה לא הפריע לנציבה לומר לאחרונה למקורביה: "לא היה לי מושג שכלא גלבוע יושב על עמודים".
נציבת שב"ס לא יודעת שבעצם הכלא הזה בנוי על אוויר?
תת גונדר בדימוס דבי שגיא: "היו עוד הרבה ניצבים לפניה שאפשר לשאול אם הם ידעו או לא ידעו. נציבי עבר יכולים להסתכל על קטי ולהגיד טוב שזה לא קרה במשמרת שלי".
2014 – ניסיונות הבריחה הראשונים
בקיץ 2014 נחשפות בזו אחר זו שתי מנהרות בריחה שהתחילו אסירים ביטחוניים לחפור מתוך התאים שלהם בכלא גלבוע ובכלא שאטה הצמוד אליו. המנהרה בכלא גלבוע נחשפת כשהיא בחצי הדרך אל מחוץ לחומות. זה קורה באותו אגף 2, שבו גם אירעה הבריחה האחרונה, כשאסיר עבודה יהודי, שהוזמן לטפל בתקלה באחד מתאי השירותים, מגלה שרצפת השירותים בתא סמוך רופפת ומזעיק את הסוהרים. כך, באקראי, ניצל השב"ס ממבוכה גדולה.
אלכס, סוהר לשעבר ששירת חמש שנים בכלא גלבוע, מתאר ל"עובדה" איך נראתה הפירצה הזו מיד לאחר שנחשפה מנהרת הבריחה ב-2014: "אני זוכר שכשהייתי סמל לילה, עברתי מהאגף לראות מה קורה שם, מה יש מתחת לאדמה. אני זוכר שראיתי ממש חור והיה ניתן לראות שיש חלל למטה. כאילו שמו קופסה על משהו והכול בפנים כזה יכול להיות עיר תחתית".
מפקד המחוז באותה עת, אשר וקנין, ממהר לשבח את שני מפקדי בתי הכלא על מניעת הבריחות, ואז מחבר דוח שמטרתו למנוע את הבריחות הבאות. הדוח הזה, שנחשף לראשונה ב"עובדה", מתריע מפני "תכנון לקוי של הבינוי בבניית אגפי הכספת – חללים מתחת למבנה האגף וסגירה לא תקינה של החגורות המקיפות את האגף". כלקח מהבריחה הוא מורה על "שיפוץ האגפים: עיבוי רצפת השירותים... ובניית חגורת בטון מסביב לאגפים". וקנין לא מסיק את המסקנה המתבקשת – שכלא גלבוע לא בנוי מלכתחילה להחזיק אסירים ביטחוניים בסיכון גבוה לבריחה בגלל החלל שנפער מתחת לרצפתו, אבל גם המסקנות שהוא כן מסיק מבוצעות באופן חלקי וכושל.
במקום לבצר בבטון את תאי השירותים – נקודת התורפה שזוהתה בתאים של כלא גלבוע – עושה השב"ס מהלך אחר לחלוטין: מחליף בין השירותים למקלחות. הסוהרים אמנם מחזקים את תאי השירותים החדשים בעזרת פלטת בטון בגובה 20 ס"מ, אבל מכסים על בור השירותים הישן בשכבת בטון דקה ומעליה מציבים את המקלחות החדשות. "רוב חדרוני המקלחות", מזהיר דוח שחובר אחרי הבריחה האחרונה ונחשף לראשונה ב"עובדה", "בנויים על שירותי 'בול קליעה' לשעבר שהוסבו למקלחונים. עובי כיסוי הבטון מעל לשירותים מחולק בד"כ לשתי פלטות דקות בעובי של כ-7-10 ס"מ, המונחות זו לצד זו, אותן ניתן לפרק בקלות יחסית".
וכך, כל אסיר ותיק בבתי הכלא האלו, שמתכנן בריחה, יודע שמהיום הוא צריך להתחיל לחפור לא בשירותים אלא מתחת למקלחת. ואסיר כזה בדיוק הוא מחמוד עארדה.
2014 – הבורחים משאטה הופכים לבורחים מגלבוע
מחמוד עארדה, מחבל הג'יהאד האיסלאמי, יושב בכלא הישראלי מאז 1996, אחרי שנידון למאסר עולם על רצח השוטר מאיר אלוש. עארדה ירה למוות באלוש שתי יריות מטווח קצר, בזמן שאלוש נכנס לקנות מתנה לילד שלו בחנות צעצועים כפר בידיה שבשומרון. ב-2014 נתפס עארדה עם שניים מחבריו, יעקוב קאדרי ואיהם כממאמג'י, בעת שניסו לחפור את מנהרת הבריחה מכלא שאטה. "אני כבר 15 שנה יודע שמתחת למקלחות בכל התאים הריצפה חלשה, ואפשר לחפור מנהרה. ומצאתי את הנקודה הזאת על הריצפה של המקלחת", יספר מחמוד עארדה בחקירתו.
עארדה, כמאמג'י וקאדרי, שלושתם רוצחים מורשעים, הועברו מיד לאחר הבריחה להפרדה ולצינוק ולאחר מכן פוזרו בין בתי כלא שונים בדרום הארץ ובמרכזה. הם מוגדרים מאז ועד היום כאסירים בסיכון גבוה לבריחה – סג"בים. למרות זאת, איפשרה להם נציבות שב"ס להתאחד שוב באותו אגף בכלא גלבוע. בערב הבריחה, ב-5 בספטמבר 2021, הם הצליחו, מתחת לאפם של הסוהרים, להתאחד שלושתם לראשונה באותו תא ממש ולהשלים את מה שלא הצליחו לעשות שבע שנים קודם, בכלא שאטה.
הנוהל הלא כתוב בשב"ס הוא שאסור לשלושה סג"בים לשבת יחד באותו תא. לשניים מותר. עארדה וקאדרי יושבים יחד באותו תא, באישור קצין המודיעין של הכלא ומפקד הכלא, מאז 14 בדצמבר 2020, היום שבו התחיל עארדה לחפור לבדו את המנהרה. כמאמג'י התגנב לתא שלהם רק בלילה האחרון.
לפי נוהלי שב"ס, כל חצי שנה צריך לבדוק אם האסיר עדיין מוגדר כסג"ב (אסיר בסיכון גבוה לבריחה). אם התשובה חיובית, חייבים להעביר אותו תא – כדי שלא יספיק להכות שורש בתא מסוים ולחפור ממנו החוצה. במקרה של עארדה וקאדרי, הניחו להם שלטונות הכלא להמשיך לשבת בתא מס' 5 באגף 2 במשך תשעה חודשים, למעט מעברים לימים בודדים לתאים אחרים של הג'יהאד האיסלאמי באגף. זה בדיוק הזמן שנזקק לו עארדה כדי לסיים את החפירה החוצה באין מפרע. עו"ד בני תייאר, פרקליטו של קמ"ן גלבוע אומר שעניין הסג"בים "נבחן מודיעינית. זה מידע שהיה ידוע גם למפקד הכלא".
מפקד כלא גלבוע ידע ששני סג"בים יושבים באותו תא?
עודד סבוראי, פרקליטו של פרדי בן שטרית מפקד כלא גלבוע: "ידע, מסיבה מאד פשוטה - התאים מחולקים לפי שיוך ארגוני. איפה היה צריך לשים אותם? מה היו האפשרויות שלו כשההוראות אומרות שהאסירים נמצאים בתאים לפי שיוך ארגוני?".
2021 - נבחרת בריחה עם שחקן רכש מפורסם
לצד שלושת מייסדי הבריחה נבחרו להצטרף אליהם שלושה אסירים נוספים: מונאדל אינפיעאת, אסיר ג'יהאד איסלאמי צעיר, עמד להשתחרר בעוד שנה, אבל שמח להצטרף למזימת הבריחה. הוא נבחר בזכות כושרו הפיזי ומיומנותו בחפירת בארות. רסלאן מחאג'נה, עורך דינו של מחמוד עארדה: "היה להם מזל גם שיש אחד שקוראים לו מונאדל אינפיעאת ובמה הוא עובד מונאדל אינפיאעת? הוא חופר בארות בחוץ, בארות מים. זה המקצוע שלו, הוא היה חופר כמו סוס".
אינפיעאת הוא גם זה שלפי אחת מעדויות האסירים מעלה בשלב מסוים רעיון קיצוני במיוחד: להשתמש במנהרה כדי להכניס דרכה נשק לתוך הכלא, ולבצע פיגוע בסוהרי האגף, כדי לאפשר בריחה של עשרות אסירים. על פי אחת עדויות הנחקרים: "בעת חפירת המנהרה הציע מונאדל אינפיעאת להכניס באמצעות המנהרה נשק ובו לבצע פיגוע באנשי הסגל, בסוהרי האגף ובכך לסייע לבריחה של אסירים רבים. הנדון ביקש ממונאדל לשתוק ולא לדבר שטויות באומרו כי הם רוצים לצאת לחופשי ולא להיהרג. מציין כי מונאדל לא פתח את הנושא בשנית".
מוחמד עארדה, קרוב משפחתו של מחמוד עארדה, גם הוא רוצח מורשע שנידון למאסר עולם, נקרא להצטרף אל הבורחים מכלא אחר. חאלד מחאג'נה, עורך דינו של מוחמד עארדה: "מחמוד עארדה בן דודו של מוחמד, העביר לו מסר באמצעות אסירים, שעברו מבית סוהר גלבוע לבית סוהר הדרים, לבוא אליו לבית סוהר גלבוע לאותו אגף. והבקשה אושרה תוך חודש ימים בלי שום בעיה".
ובעצם כשמחמוד מעביר את המסר הוא כבר יודע בשביל מה הוא צריך אותו?
"ברור, הוא בן דוד, הוא רוצה להוציא אותו איתו החוצה".
את הקלות שבמעבר ממקום למקום בשב"ס מתאר סוהר לשעבר מכלא גלבוע: "המחבלים עושים מה שהם רוצים, הם מחליטים מי ישן באיזה תא. הם מבקשים, יש את הדובר שלהם שהולך ומבקש ואומר אני רוצה ככה וככה".
ותמיד נענים להם?
"כל עוד זה נענה בשקט תעשייתי כן".
הבורח האחרון והמפורסם מכולם, זכריא זביידי, אותר על ידי מחמוד עארדה בגלל התקווה שקשריו עם הנהגת הרשות הפלסטינית מחוץ לכלא יסייעו לבורחים ברגע שיצליחו להימלט לגדה. רסלאן מחאג'נה, עורך דינו של עארדה: "זכריא שולט על עשרות חמושים ומחמוד עארדה ידע שהרשות תשים את יהבה בצורה גדולה על מנת להציל את זכריא, ובזה הם יהיו חלק מהדבר הזה". עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג את זביידי, מתמצת: "כמו כל תכנית הישרדות, היה צריך סלבריטי".
זביידי נולד וגדל במחנה הפליטים ג'נין, והפך לסמל של המקום. במשך שנים הוציא פיגועי טרור ובמקביל שמר על קשר הדוק עם התקשורת הישראלית. הוא מגיע לאגף 2 בכלא גלבוע כעציר המחכה למשפט כשעבודות החפירה מתחילות. אבל עארדה לא מזדרז לסמוך על האסיר המתוקשר מהפת"ח. יחלפו חודשים רבים עד שיזמן אותו לפגישה בעניין, והוא יוזמן לתא מס' 5 רק ביום הבריחה ממש. גם המעבר הזה, של אסיר מפורסם מהפתח' לתא שכולו אסירי ג'יהאד איסלאמי, ממש ביום הבריחה, לא הדליק שום נורה אדומה בכלא.
2021: עשרות חיפושים, אפס תוצאות
תשעה חודשים חפרו עארדה וחבורתו באין מפרע מנהרת בריחה שאורכה מעל 20 מטר ורוחבה כ-55 ס"מ מתוך התא שלהם לשביל החצץ שמקיף את חומות הכלא מבחוץ. בזמן הזה נערכו בתא מספר 5 לא פחות מ-35 חיפושים מיוחדים – פי שניים ויותר מרוב התאים האחרים באגף. אולי בגלל שעארדה וקאדרי סומנו כאסירים בסיכון גבוה לבריחה. למרות זאת, איש מהסוהרים לא גילה את פתח המנהרה שחפרו האסירים - ממש מתחת לרגלי הסוהרים.
"מחמוד בחר את המקום שלא יעלה בדעתו של איש, ולא על דעתם של הסוהרים ואנשי שב"ס", מגלה אחיו הצעיר של עארדה, שדאד, שישב איתו במעצר אחרי שנתפס. "איפה שהסוהר עומד, שם הוא חפר". גם עורך דינו של עארדה, רסלאן מחאג'נה, שמע ממחמוד את הסיבה לבחירת פתח המנהרה: "הוא אמר 'אני עקבתי אחרי הסוהר איפה הוא עומד וכמעט תמיד עמד באותו מקום, ליד המקלחת'. ואמר לי 'רסלאן תדע לך מי שעומד במקום הטוב, לא מחפש מתחת לרגליו'".
בשלב מסוים ההסתגרויות הארוכות של עארדה במקלחת הפכו לבדיחה בקרב הסוהרים. שדאד, אחיו של מחמוד עארדה: "כשהם היו בכלא, הסוהרים והקצינים היו שואלים את מחמוד 'לאן הגעת עם החפירות שלך?' והוא היה צוחק איתם ואומר 'התקרבתי' והם לא ידעו שהוא חופר".
עם הבדיחה הקבועה הזאת, מופיע אחד הסוהרים לחיפוש פתע בתא באחד הימים של חודש מאי, ואין לו מושג שמתחת לרגליים שלו כלוא באותו רגע אסיר שחופר במרץ וחבריו פשוט סגרו עליו את הפתח בשניה שהסוהר נכנס פנימה. מתוך עדותו של אותו אסיר: "התחלתי לצעוק, בגלל הסינוסים נחנקתי, לא הצלחתי לנשום. עארדה אמר לי 'תמות תמות יש חיפוש, תמות'".
בזמן שהאסיר לכוד במנהרה, עארדה, שהספיק להיחלץ ממנה רגע לפני החיפוש, מנסה למשוך זמן במקלחת. כשהסוהרים מבקשים לבצע ספירה – עארדה בטוח שהכל אבוד; שעוד רגע יגלו שחסר אסיר בתא, ויבינו הכל. אבל אז הסוהר שואל את האסירים: "כמה אנשים אתם בתא?". "מחמוד לא ידע מה לענות", מספר אחד האסירים שהיה שם, "בסוף ענה שהם חמישה". הסוהרים מציינים לעצמם בסיפוק שחמישה אסירים אכן מתייצבים לספירה. מיד כשהסוהרים עוזבים - עארדה מעלה את האסיר התקוע מתוך המנהרה, שולח אותו להתקלח, ואומר לכולם: "אם הסוהרים חוזרים ורואים שאנחנו ששה, אומר להם שמלכתחילה אמרתי ככה, הם פשוט לא שמעו טוב". אבל הסוהרים לא חזרו.
וקצת קשה להאמין למה שקורה בין האסירים לסוהרים ביוני האחרון: כששני שליש מהמנהרה כבר הושלם. סוהר מן השורה, מזעיק את הקצין שלו, ומצביע על הבלטה שמכסה על פתח המנהרה במקלחת. "תראה", הוא אומר לקצין, "הקרמיקה שם שבורה". אבל הקצין לא מתרגש: "יש את זה בהרבה מקומות", הוא מרגיע, "יחידת דרור עשו את החיפוש שלהם ולא מצאו כלום, (אז) הכול בסדר".
אוגוסט-ספטמבר 2021 – מה סותם את הביוב
יעקב קאדרי, שהיה חלש בחפירות, ממונה לתפקיד ה"כובס". מדי יום הוא מכבס את הבגדים המלוכלכים של חבריו. אלא שהחול שנשטף מהם מתחיל לסתום את הצנרת.
זה משהו שמדברים עליו?
אלכס, סוהר לשעבר: "בטח. אם קורה מצב שיש באותו תא תמיד סתימה, זה אור אדום".
לפי העדויות שבידי המשטרה, "ביום חמישי, שניים בספטמבר, ארבעה ימים בלבד לפני הבריחה, מבחין נהג ביובית שהגיע לגלבוע בביוב שתי פלטות של בטון והוא ואסיר עבודה יהודי פנו לקצין הלוגיסטיקה של הכלא שאמר "ואו ואו" ונראה לו שגם צילם בטלפון את החתיכות". אסיר עבודה אחר העיד גם הוא כי הוא וחבריו ראו בביוב שלוש חתיכות של בטון "כמו יסודות החומה של הכלא". אסיר עבודה נוסף העיד שאמר לאב הבית של כלא גלבוע, שראה 4-5 חתיכות פלטות של בטון, חצץ וחול, וכשהם פתחו את מכסה הביוב בתא 5 כמה פעמים הוא ראה שם "חול אדום" והסוהר "אמר 'תמשיך תמשיך'. לא יודע למה הוא לא עשה עם זה כלום".
אם ביובית מוזמנת עוד פעם ועוד פעם בגלל סתימה שקורית עוד פעם ועוד פעם, זה אמור להגיע למפקד הכלא?
תת גונדר בדימ' דבי שגיא: "בהחלט. כשמגיעה ביובית יותר מפעם אחת ברצף של כמה ימים, בוודאי שזה צריך להדליק אור אדום, ובפעם השלישית כבר בכלל צריך להדליק את כל הסירנות".
אז איך את מסבירה את זה שלא רק שזה לא מדליק את כל הסירנות, אלא גם כשאסירי עבודה שומעים את נהג הביובית אומר לאחד הסוהרים 'שים לב יש פה חול שאנחנו רואים בביוב' לא קורה כלום?
תת גונדר בדימ' דבי שגיא: "אני לא יודעת להסביר את השאננות הזאת, זה לא תקין."
36 שעות לפני מועד הבריחה המתוכנן קורה משהו שמשבש את כל לוח הזמנים. "בחצר של בית הכלא פתאום רואים חול", מספר עו"ד רסלאן מחאג'נה. "התחיל לצאת חול מאחד הבורות של הביוב. מחמוד אמר 'רצינו להסתיר, אחד הסוהרים הבחין, התקרב ושאל מאיפה החול הזה. כנראה שיש סתימה בביוב של בית הכלא'".
החול שסתם את הצנרת שוב ושוב, משך חודשים, סוף סוף דורך את תשומת לבו של אחד הסוהרים. רסלאן מחאג'נה מוסיף: "מחמוד אמר לי 'אנחנו נכנסנו לחדר, נכנסנו ללחץ. אני התנגדתי אמרתי בוא נשאיר את זה למזל כי אני תכננתי שבשביעי לחודש הרכב מילוט יגיע אליי. האחרים התעקשו ואמרו המנהרה מוכנה והם יגלו אותה הלילה ואנחנו נהיה בבעיה'". בשעות אחר הצהריים של יום ראשון ההחלטה נופלת: הבריחה תתבצע באותו לילה, סמוך לחצות יממה לפני המועד המתוכנן.
6 בספטמבר 2021 – מגדל ח' אינו עונה
בשעות הערב של יום ראשון האסירים בתא 5 עסוקים בהכנות אחרונות: מחמוד עארדה, אורז תיק עם מכנסיים קצרים, שוקולד, דבש, טרנזיסטור וכמה סוללות. קצת לפני חצות הבורחים מסדרים את התא, כך שיעורר מינימום חשד. סוגרים וילונות מאולתרים מעל המיטות ומשאירים את המאווררים דולקים. עארדה רוצה להספיק עוד משהו, הרבה פחות צפוי.
שדאד עארדה מספר: "הוא רצה לכתוב מכתב אבל לא היה לו זמן לכתוב אותו. הוא אמר לי שרצה להשאיר פתק לשב"ס ולמודיעין, ש'אנחנו לא יוצאים לעשות משהו נגדכם, אנחנו יוצאים לראות את המשפחות שלנו, ההורים שלנו, ואח"כ למסור את עצמנו אם אפשר לרשות הפלסטינית".
בסופו של דבר עארדה לא מספיק לכתוב את הפתק לסוהרים; הוא כן יספר בחקירה שרצה בסך הכל להתנצל לפניהם: "כי הם מתנהגים טוב, עושים הוראות של פוליטיקאים".
השעה כבר חצות: הסוהרים שמשובצים למגדלי השמירה יוצאים מחוץ לכלא ועולים לעמדות. אלה האנשים שאמורים לזהות כל תזוזה מחוץ לכלא, כל ניסיון לברוח. כשמחמוד עארדה דואג במהלך אותו יום להעיף מבט אחרון למגדל, הוא יודע שאף סוהר לא יביט עליו מהמגדל בחזרה. "הוא תיצפת על המגדל שמונה חודשים", מספר שדאד עארדה. "מחמוד אמר לי שאין סוהר שעולה למעלה, אין סוהרים בכלל".
באותו לילה, כמו בלילות רבים לפניו, מגדל ח' היה ריק מאדם. ממש מתחת למגדל הזה נמצא פיר היציאה שבעוד כמה דקות האסירים יחמקו דרכו החוצה. קצת אחרי השעה 01:00 ערדה נותן לחבריו את האות: אפשר להתחיל לזוז. מונאדל אינפיעת זוחל ראשון פנימה, הוא צריך לפרוץ את שיכבת העפר האחרונה שמסווה את פתח היציאה. "מונאדל אמר שיש לו בערך רבע שעה עבודה" יספר זביידי, "אחרי זה תבואו". בתוך כמה דקות חמשת האחרים מתחילים את מסע הזחילה לאורך 25 מטר, במנהרה שקוטרה 55 ס"מ בלבד.
עמרי ברבש, ממשרדו של עו"ד אביגדור פלדמן, שמייצג את זכריה זביידי: "זביידי סיפר שהיציאה עצמה הייתה קשה. היא הייתה מאוד צרה היית צריך להניח את הידיים באיזו תנוחה מסוימת צמודה לגוף, יד מקדימה יד מאחורה ופשוט להתקדם עם הרגליים ועם כל הכוח שאתה יכול להפעיל. זחילה מאד לא פשוטה". "אני לא הייתי יוצא מהבור הזה", אומר רפ"ק גיא גונן. "לא משנה מה, צריך הרבה רצון כדי לברוח מהמנהרה הזאת".
מנהיג הבורחים, מחמוד ערדה, ממתין בינתיים אחרון בתא, לסוהרים שאמורים לבצע בדיקה בתאים, כל חצי שעה. "הם האירו על התא", סיפר עארדה, "אבל לא חשדו במשהו". באחת וחצי בערך, מיד אחרי שהסוהר עובר אצלו עם הפנס, עארדה נכנס למקלחת וסוגר אחריו את הדלת. הוא יורד למנהרה שחפר בתשעת החודשים האחרונים, ומתחיל לזחול בה, בפעם האחרונה.
בסרטון שמתעד את רגעי הבריחה רואים את מונאדל אינפיעת שיוצא ראשון, זורק שקית לכיוון השיחים, ממתין קצת, ומושך את חבריו בזה אחר זה למעלה. באחת שלושים ושבע יוצא, אחרון, מחמוד ערדה. "זכריה אמר לי שהסיכון היותר ממשי שהוא חשש ממנו, זה שירו בהם מהמגדלים", אומר עו"ד אביגדור פלדמן. "ברגע שהוא הסתכל במגדל השמירה וראה שאין אף אחד, רווח לו".
אבל את העובדה הבאה גם האסירים לא העלו בדעתם: במגדל היחיד שכן היה מאוייש באותו לילה בחומה הזאת - יושבת באותן דקות סוהרת, חיילת בשרות חובה, שעל פי החשד נרדמה בשמירה.
בלילה ההוא בגלבוע, כל המנגנונים קרסו: במגדל אחד אין איש, במגדל אחר, הסוהרת ישנה, וסמל המבצעים במשל"ט לא רואה אותה, ולא מעיר אותה, כששישה אסירים יוצאים מהמנהרה ובורחים מהכלא.
תגובת שירות בתי הסוהר: "בריחת האסירים מכלא גלבוע היא אירוע חמור וועדת הבדיקה הממשלתית תברר באופן יסודי את התנאים שאיפשרו אותו. יצוין כי נציבת שב"ס נכנסה לתפקיד חודשים בודדים לפני קרות האירוע. עם כניסתה לתפקיד הנציבה הורתה להכין תכנית פעולה מקיפה לפתרון איום התת-קרקע והמנהרות, איום הנוגע למספר רב של בתי סוהר וגלבוע ביניהם, ובכך לתקן נקודת תורפה שהייתה מוכרת שנים רבות. לצערנו הנושא לא קיבל מענה כולל בשנים שקדמו לאירוע ואנו סמוכים ובטוחים שועדת הבדיקה תעמיק בדיקתה גם בסוגיה זו. בעניין הפגיעה בסוהרות מצד אסירים ביטחוניים פנתה נציבת שב"ס לפרקליט המדינה בבקשה להורות על פתיחת בדיקה מקיפה ומעמיקה הנוגעת לעדויות הסוהרות. על אף חלוף השנים והעדות המאוחרת של מפקד כלא גלבוע, אין לשלים עם מקרים מעין אלו וחובתה של מערכת הביטחון ושירות בתי הסוהר להגן על סוהרותיו וסוהריו. נציבת שב"ס לא תאפשר למקרי עבר מעין אלו לחזור על עצמם לעולם".
תגובת מפקד כלא גלבוע, פרדי בן שטרית, באמצעות סניגורו עו"ד עודד סבוראי: "כלל הדיווחים כפי שתועדו על ידי גורמי המקצוע בנוגע לבדיקות בורות הביוב היו ללא ממצאים חריגים. כך גם הדיווחים המבצעיים במערכת הממוחשבת. לא דווח למפקד הכלא על ידי גורם כלשהו על קיומו של ממצא חריג באגף 2 או באגפים הביטחוניים. למפקד הכלא דווח על ביצוע עבודות של ביוביות, בחלקים אחרים של הכלא, כולם רחוקים מהאגפים הביטחוניים ובאף אחד מהדיווחים לא עלה שנמצאו שרידי אדמה או שברי מרצפות, ככל שאלה אכן נמצאו".
תגובת מפקד הכלא בתקופת פרשת הטרדת הסוהרות: ,התיק נסגר מחוסר אשמה לאחר שמפקד הכלא נחקר בלהב 433".
תגובת קצין המודיעין של הכלא בתקופת פרשת הטרדת הסוהרות, באמצעות סניגורו עו"ד אייל בסרגליק: "לעניין התלונות – אין כל שחר לטענות, מה גם שאין זו אחריות מרשי, בדבר הצבת סוהרות. אין שחר לטענות בדבר "זריקת סוהרת" כמוה כלבה, ולא ברור מה זה "זרקו אותה לאגף". שתי הסוהרות לא שובצו מעולם על ידי הקמ"ן באגף, השיבוץ היחיד היה של הסוכנת ואף הוא נעשה על ידי מפעיל סוכנים ומול מפקד משמרת. יש להבהיר, שמפקד המשמרת וסוהרים נוספים לא הבינו מדוע הייתה התערבות בשיבוץ, באופן חריג, מצד מרשי, והדבר העלה תהיות והתעניינות אשר לא ניתן היה לענות עליה בזמן אמת, בשל ההפעלה והצורך במידור ביטחוני".
"לעניין שליחת הסוהרת באגף של עטאללה, מרשי נחקר וענה שברגע שהסוהרת ציינה שאסיר הטריד אותה לפני שבועיים, ואינה מוכנה להיכנס לאגף העניין טופל ביד רמה, הוזמן חוקר והאסיר הועבר לכלא אחר בעקבות החקירה. בשולי הדברים אך לא בשולי העניין – מדובר בטענות ממוחזרות, שנבדקו בעבר והתברר שאין בהן דבר. נסיון נואל, של גורמים אשר תובעים את שב"ס, יחד עם גורמים אשר נחקרים בשל התנהלותם בהיותם מפקדים של שב"ס לפגוע בשמו הטוב של מרשנו, קצין מצטיין אשר הציל חיים רבים, אין לו כל תקומה, והדברים יובהרו בהמשך. מרשי הינו קצין מצוין, עשה רבות למען בטחון כולנו והדברים ברורים לשב"ס".
תגובתו של האסיר מוחמד עטאללה, באמצעות סניגורו עו"ד רמזי קטילאת: "הטענות בדבר הטרדות כלשהן חסרות שחר ושקריות. מטרתן היא להשיג יתרון טקטי ולהשפיע על בית המשפט שדן בתביעת פיצויים נגד שב"ס. כל הטענות בדבר יחס מועדף או שליטה כלשהי בנעשה בבית הסוהר הן טענות מופרכות וממוחזרות שכן אלה נחקרו לפני שלוש שנים, לעומקן ולרוחבן, בחקירה פלילית מאומצת של כל הגורמים הרלוונטיים, על ידי יחידת להב 433, ובסופה נסגר תיק החקירה ללא אישום. מעבר לכך, פרסום בנוגע לפרשה עשוי לפגוע באיסור הפרסום המוטל מטעם בית המשפט".