דריכות ביטחונית – והיערכות: ברקע הפרסום במהדורה המרכזית על כך שצה"ל חוזר להתאמן על תוכנית תקיפה באירן, במערכת הביטחון ממשיכים בניסיונות לשפר את היכולות – תוך שיתוף פעולה עם בעלות ברית. בתרגיל אווירי נרחב משתתפות 8 מדינות המצוידות ב-70 מטוסי קרב. היום (שני) הותר לפרסום כי במהלך תקיפה ישראלית בסוריה לאחרונה, מטוסי חיל האוויר ספגו אש מסוללות נ"מ אירניות - שהופעלו על ידי מיליציות סוריות; באירוע לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.
אירן העבירה סוללות נ"מ מתקדמות מתוצרתה כדי לסייע למערך ההגנה הסורי מול תקיפותיה של ישראל במרחב. באחת התקיפות האחרונות שבוצעו על ידי חיל האוויר בסוריה, המפעילים הסוריים של הסוללה האירנית ביצעו ירי טילים לעבר המטוסים הישראלים. חיל האוויר תקף בתגובה את הסוללות שמהן בוצע הירי – והשמיד אותן. המטוסים לא נפגעו. בדובר צה"ל הדגישו: "לא בוצע ירי על ידי האירנים לעבר מטוסי חיל האוויר במהלך פעילותם המבצעית".
בשיתוף פעולה עם שורה של מדינות: תרגיל אווירי נרחב בישראל
לנוכח ההצלחה של התרגילים הקודמים, בישראל עושים מאמץ נרחב לשתף מדינות נוספות מהאזור בשנים הקרובות, כדי לחזק את היציבות במזרח התיכון. המטרה היא לשלב גם את מצרים, וההערכה היא שקיים פוטנציאל לשתפה במהלכים דומים בקרוב. השאיפה בירושלים היא להרחיב את הלגיטימציה של חיל האוויר באמצעות הדיפלומטיה האווירית, וכן לפתוח דלתות לתעשיות הישראליות.
בתרגיל הפעם מתמקדים המשתתפים בחיבור מטוסי דור 5 – ה-F35 – למטוסי קרב ישנים יותר, מהדור הקודם. החמקן אוסף מידע על איומים ומטרות במרחב תוך כדי הטיסה, ושולח אותו למטוסים שמסביבו.
המדינות המשתתפות מבצעות תרגולים משותפים בתקיפה, בהגנה על שמי המדינה ובסיוע לכוחות הקרקע בשטח. מערכי ההגנה האווירית המתקדמים נחוצים לישראל בזירה הסורית, אך גם הבריטים, הצרפתים, האיטלקים והאמריקנים צריכים אותו בפעולתם באזור מול דאעש וברקע האיומים שאליהם הם נחשפים במסגרת זו.
אחד משיאי התרגיל היה סמלי, אך חשוב מאוד לישראל: טיסה משותפת של מפקד חיל האוויר של גרמניה עם מקבילו הישראלי מעל ירושלים. בחיל האוויר הסבירו שזו אמירה חשובה מאוד של מחויבות גרמניה לישראל.
שיתוף הפעולה האווירי מתרחש זה השנה העשירית, ויש לו חשיבות עצומה ברקע השינויים באזור; ארה"ב שיוצאת מהמזרח התיכון ורוסיה שמעמיקה את אחיזתה בסוריה, במקביל למאמץ ישראלי לפגוע בהתבססות אירן.
במסגרת התרגיל: נועדו מפקדי חיל האוויר של ישראל ואיחוד האמירויות
השפעתם של הסכמי אברהם החלו לתת את אותותיהם גם בתחום הביטחוני: מפקדי חילות האוויר של ישראל ואיחוד האמירויות, האלוף עמיקם נורקין והגנרל איברהם נאצר אל עלווי, נפגשו היום בבסיס חיל האוויר בעובדה, שם מתנהל התרגיל. השניים דנו בפיתוח שיתוף הפעולה וחיזוק הקשר בין חילות האוויר.
בתוך כך, רוסיה ממשיכה לאפשר לישראל את חופש הפעולה האווירי שלה באזור. מדובר באחד הנושאים המרכזיים שסוכמו בין הנשיא פוטין לראש הממשלה בנט בפגישתם בסוף השבוע שעבר בסוצ'י. האירנים מצדם מקרבים את בסיסיהם בסוריה, וישראל הבהירה לרוסים שהתקיפות יימשכו.
"הדיפלומטיה תיכשל? יש לנו כלים אחרים"
בתוך כך, התריע השליח המיוחד לאירן של ממשל ביידן, רוב מאלי בנוגע להסכם הגרעין מול אירן: "אנחנו בשלב קריטי בהבנה אם יכולים להמשיך בשיחות על חזרה להסכם. בשלב זה, אחרי 6 סבבי שיחות האירנים לא רק שלא באים לשולחן - אלא גם מאיצים את הפעילות שלהם בניגוד להצהרות שלהם שיש בכוונה לחזור להסכם".
מאלי הוסיף: "כפי שזה נראה כעת יש שני נתיבים: האחד שאירן מקבלת אחריות ומחפשת פתרון פרקטי שיביא את אותה לחיות תחת משטר ההגבלות של ההסכם וארה"ב תסיר בהתאמה את הסנקציות. האפשרות הזו תאפשר את חיזוק הקשר הכלכלי עם אירן, אבל ברור שלא ניתן ללכת בכיוון הזה כל עוד היא לא חוזרת להסכם.
"הנתיב השני שבו יכולה אירן לבחור הוא להמשיך לעכב את השיחות או לחזור עם דרישות בלתי אפשריות לשולחן המשא ומתן - וזה מסלול שצריך להתכונן אליו. ההחלטה נמצאת בידי אירן, אבל אם הדיפלומטיה תיכשל - יש לנו כלים אחרים שימנעו מאירן להשיג נשק גרעיני. זו ההתחייבות של הנשיא ביידן".
מאלי אף התייחס לפעילות של אירן באיזור: "המטרה המיידית היא להיכנס חזרה להסכם ולדון בעניין הגרעיני, אבל גם הנשיא ביידן אמר שצריך לדבר עם אירן על העניינים האיזורים ושההסכם הוא לא הסוף אלא דרך לפתוח צוהר לפעילות דיפלומטית יותר ענפה".
ההכנות לתקיפה אפשרית באירן: האתגרים שמצפים לצה"ל במרחב – וכיצד נערכים?
המהלך שעליו פרסמנו, לפיו בצה"ל חוזרים להתאמן ולהיערך לתוכנית תקיפה באירן – תוקצב כבר ב-5 מיליארד שקלים לשנים הקרובות. הוא כולל בין השאר בניית יכולת איסוף מודיעין, תוכניות מבצעיות משודרגות, מטוסים וחימוש ייעודי. הניתוח הכולל הוצג לרמטכ"ל ולדרג המדיני.
אתגר נוסף שעמו מתמודד חיל האוויר הוא פריסה אירנית של מל"טים מתאבדים בכמה נקודות במזרח התיכון, וביניהן תימן, סוריה, לבנון ומערב עירק. לנוכח האיום שעלול הדבר לגרום לישראל, בחיל האוויר יצטיידו במכ"מים רבים שייפרסו על גבולות המדינה כדי לשפר את יכולת הגילוי. כמו כן, מערך ההגנה האווירית – כיפת ברזל וקלע דוד – שודרגו והותאמו ליירוט האמצעים הללו. בחיל האוויר מאמינים כי בעוד שנתיים יהיו 10 סוללות סדירות מבצעיות של כיפת ברזל, שיאפשרו הגנה רחבה וטובה הרבה יותר בשתי החזיתות – הצפונית והדרומית – במקביל.
במקביל, נמשכות הפעולות הישראליות מול אירן. לפי פרסומים זרים, מתרחשות יותר תקיפות ויכולת שהולכת ומשתפרת של צה"ל להוציא לפועל בזמן קצר יותר. גם הסורים לומדים את התקיפות הישראליות – כיוון, גובה וטווח – ומשפרים את יכולות ההגנה שלהם, יורים מאות טילי נ"מ לעבר המטוסים התוקפים. בחיל האוויר שינו את תוכניות התקיפה ואת האופן שבו פועלים מטוסי חיל האוויר כדי לצמצם את סיכון הפגיעה של הטייסים.
אחד האתגרים הגדולים ביותר שעמם מתמודד מפקד חיל האוויר הוא בעיית כוח האדם. המצב הכלכלי בישראל טוב ורבים, בעיקר במקצועות הטכנולוגיים, עוזבים לטובת השוק הפרטי. קיים קושי לא רק להשאיר אותם אלא גם למצוא מומחי טכנולוגיה, הנדסאים וטכנאים שיגיעו למערך הטכני של החיל. וזה קורה במקביל לצמצום של חיל האוויר ב-7% בשנה האחרונה במספר אנשי הקבע שלו, בעיקר בגלל הסטה של טכנאים למערכי התקשוב ולאמ"ן בגלל הצורך גם שם "בטכנולוגיסטים". בחיל האוויר היו רוצים לשנות את מודל הקבע שיהיה ארוך יותר מכיוון שהכשרת האנשים אורכת זמן רב.
דנה ויס השתתפה בהכנת הידיעה.