"לא יכולה להמשיך את החיים שלי": אלפים הגיעו אמש (שני) לחלוק כבוד אחרון לסמ"ר בראל חדריה שמואלי ז"ל, לוחם מג"ב שנורה ע"י פלסטיני בגבול הרצועה ומת מפצעיו. "אין לנו חיים", ספדה לו אימו ניצה וקראה לגורמי הביטחון: "רוצה שאחד יגיד לי מתי מחבל הגיע עם בקלאווה וסוכריות טופי".
"אני פונה לכל העולם – גם אליכם, ממשלת ישראל, צבא ההגנה לישראל, משטרת ישאל, יחידת ימ"ס של משמר הגבול, אני רוצה שאחד יגיד לי מתי מחבל הגיע עם בקלאווה וסוכריות טופי", זעקה אימו ניצה. "אני הבטחתי, אני הולכת בעקבות בראל הבן שלי, אני הולכת בעקבותיו. אני את החיים שלי לא יכולה להמשיך. כולם פה ייקחו אחריות על אחותו הקטנה שהיא המלכה שלו והוא המלך שלה. אין לנו חיים, אין לנו חיים. ראש ממשלת ישראל בנט, התקשר ולא יודע את השם של הלוחם".
מפכ"ל המשטרה רנ"צ יעקב שבתאי ספד לבראל: "אנחנו מתכנסים כמשפחה שכולה אחת, ביגון כבד ובשותפות גורל העוטפת את כולנו עם לכתו של בראל ז"ל. במשך כעשרה ימים הוא נלחם בגבורה על חייו וכולנו ציפינו לנס ואיחלנו לרגע בו יענו תפילותינו והוא יחזור אלינו - אך לצערנו התקבלה הבשורה הקשה והמילים דלות מלתאר את עוצמת הכאב שחשים כולנו".
"בראל", פנה אליו המפכ"ל, "ביקשת לשרת שירות משמעותי, הגשמת את שאיפתך להשתלב ביחידת המסתערבים והיית לוחם אמיץ בעל יכולות פיקוד והובלה. משפחה יקרה, האב יוסף, האם ניצה, האחיות הילה ואגם והאח אודי - הפכתם גם אתם לחלק בלתי נפרד ממשפחת משטרת ישראל ואנו מחבקים אתכם ומבטיחים כי לעולם לא תצעדו לבד".
רפ"ק ד', מפקד פלגת הלוחמים של בראל, הצטרף ואמר: "בראל, אחי הקטן, נפגשנו כמעט לפני שלוש שנים. בלטת מהרגע הראשון. היית דעתן, אבל נעים. סוחף, אבל שקול. תמיד מוביל, תמיד נרתם. רכשת ניסיון והפכת לצלף מוביל ביחידה. מוקד ידע ובעל רצון בלתי פוסק להשתכלל ולהשתפר. אתה כבר חסר".
אמש פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" כי בני משפחתו של חדריה שמואלי ז"ל דורשים להקים ועדת חקירה שתבחן את הנסיבות שהובילו לפציעתו ולבסוף גם למותו. במכתב ששיגר פרקליטה של המשפחה לרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי, מפקד מג"ב ניצב אמיר כהן ומפקד פיקוד דרום אלוף אליעזר טולדנו, הם טוענים שאירעו כשלים מערכתיים חמורים שהובילו למותו של יקירם – והם דורשים הקמת ועדת חקירה צבאית שתבחן את המקרה.
סיגל סגלוביץ'-עוז, בת דודתו של בראל ז"ל, אמרה מוקדם יותר ללוויה: "עברנו ימים לא פשוטים, אני מודה לבית החולים סורוקה ולימ"ס שעטפו וחיבקו, לכל עם ישראל שנענה לבקשותינו. בראל היה הילד של כולנו, הלב נקרע, אנחנו רק רוצים שיהיה לנו שקט להכיל את הכאב שלנו".
בתוך כך, חדריה שמואלי נפטר אתמול בבוקר בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, מעט יותר משבוע לאחר שנורה בראשו בגבול רצועת עזה. "הצוות הרפואי נלחם על חייו והוא עבר מספר ניתוחים במהלך אישפוזו", הוסיפו בבית החולים. "חרף המאמצים הרבים ובשל הפציעה הקשה, נאלץ הצוות הרפואי לקבוע את מותו". הלווייתו התקיימה אמש בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
במשמר הגבול פרסמו הודעה שבה השתתפו באבל המשפחה: "מרכינים את ראשינו לזכרו של הלוחם סמ"ר בראל חדריה שמואלי ז"ל, שנפל בעת לחימה בפעילות מבצעית בצפון רצועת עזה". בהודעת ההספד הוסיפו כי "לאחר כשבוע ימים שנלחם בגבורה על חייו, תוך ניסיונות של הצוות הרפואי של סורוקה להצלת חייו, נקבע מותו".