בג"ץ דחה היום (רביעי) פה אחד את העתירה שהוגשה נגד הריסת ביתו של המחבל מונתצר אחמד עלי שלבי, הנאשם ברצח יהודה גואטה ז"ל בפיגוע בצומת תפוח. בכך, אישרו השופטים מינץ, עמית וגרוסקופף באופן סופי את הריסת הבית. בפסק הדין נכתב: "נסיבותיו של האירוע מלמדות על פיגוע אכזרי וקשה, שבו נקטפו בטרם עת חייו של המנוח בדמי ימיו ואין חולק על חומרת המעשים".
בעתירה נטען כי המבנה אינו ביתו של המפגע, שמרכז חייו מזה שנים רבות נמצא בארצות הברית. לטענת העותרים, מי שגר במבנה הם ילדיו ופרודתו ואילו הוא מבקר שם רק לעיתים רחוקות. השופטים דחו את הטענה הזו וכתבו כי עולה באופן חד משמעתי שמדובר בבית המוחזק בבעלות המפגע ושיש לו זיקה ברורה למבנה.
אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות בתנועת "אם תרצו", אמר בתגובה להחלטת בג"ץ: "המציאות העקומה בה מדיניותה הביטחונית של ישראל נעמדת דום עד פסיקת שופטי בג"ץ בנושא לא מתקבלת על הדעת ופוגעת בצורה ישירה בהרתעה הישראלית נגד הטרור. ממשלת ישראל חייבת להפסיק את האבסורד ולהורות בפעם הבאה לכוחות הביטחון להרוס את בתי המחבלים עוד טרם יוגשו עתירות בנושא ואם יש צורך לאפשר זכות עתירה בדיעבד. במקביל על הממשלה לפעול נגד המימון הממשלתי הזר לארגונים השתולים כמו המוקד להגנת הפרט שמגישים עתירות סדרתיות נגד מדיניות הביטחון של ישראל ובכך פוגעים הלכה למעשה במאבק בטרור".
הפיגוע אירע בתחילת חודש מאי. על פי כתב האישום, המחבל נסע לכיוון צומת תפוח עם אקדח וירה מספר רב של כדורים לעבר אזרחים שעמדו בתחנת אוטובוס. הירי גרם למותו של יהודה גואטה ז"ל ולפציעתם של שני אזרחים נוספים.
בניה פרץ, שנפצע אנוש בפיגוע, שחזר בתחילת החודש את רגעי האימה ל-N12: "עמדתי בצומת ופתאום ראיתי שמגיע רכב מאיים", סיפר. "המחבל עצר מולי – הוא היה גדול כזה. הוא צעק "אללה אכבר" ופשוט התחיל לירות. בהמשך שחזר את רגע הירי וסיפר: "הוא עצר מולי, ראיתי אותו לפני שירה. אני, למזלי, הספקתי להסתובב קצת ובמזל, נראה לי שבמזל, נפלתי. אחרי זה ראיתי גם את חבר שלי על הרצפה".