עזה לא אמורה להיות סוגיה מורכבת להסברה. זו לא הגדה המערבית, אין כאן סכסוך על אדמה. חמאס נלחם עד שלא יישארו יהודים בין הירדן לים. הרי אין אף יהודי בעזה, ישראל פינתה את כל ההתנחלויות כבר ב-2005. אנחנו שומעים לאחרונה את הביקורות של אנשים כמו ג'ון אוליבר וטרבור נואה, שאומרים לנו "עזבו את ההיסטוריה, בואו נתמקד בשבוע האחרון. למה כל כך הרבה פלסטינים נהרגו אבל רק 12 ישראלים?". אבל איך אפשר לשכוח מההיסטוריה ומההקשר של הסכסוך?
תארו לכם שאגיד לאמריקנים "בואו נדבר על ה-2 במאי 2011. למה אריות הים נכנסו למתחם באבוטאבאד והרגו קשיש ו-5 בני אדם נוספים, אחד מהם בנו?" אבל יש כאן הקשר – היעד לחיסול, אוסמה בן לאדן, אחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.
View this post on Instagram
אני אומנם נשמעת כמו עובדת במשרד החוץ, אבל הנקודה הזו לא צריכה להיות כל כך מסובכת להבנה.העובדה היא שהביקורות נגד ישראל התגברו בשנים האחרונות, גם מצד מפורסמות כמו ג'יג'י ובלה חדיד, שמדברות לדור שלא מכיר את ההיסטוריה של הסכסוך. אנחנו מדברים על הביקורות מארה"ב ומאירופה, אבל דווקא בחזית של מדינות ערב שקט באופן יחסי. איחוד האמירויות ובחריין, וגם מצרים וירדן לא חורגות מצעדים מקובלים.
צריך לבחון את כל זה ולהגיד בבירור: כן, לישראל יש בעיית יחסי ציבור קשה, אבל מבחינת ישראלים רבים זו סוגיה שאמורה להיות קלה יותר להסבר, משום שכפי שנאמר לא מדובר כאן בסכסוך על שטח. צד אחד אומר בפירוש שהוא מנסה לפגוע ביהודים, מנסה, ולמרבה הצער מצליח. ועדיין – אנחנו לא מצליחים להעביר את המסר הזה.