דוח מבקר המדינה העוסק במערכת הביטחון שפורסם היום (שני) מתריע כי ישראל לא ערוכה להתמודדות עם איום הרחפנים. המבקר מתייחס להגנה על מתקנים ביטחוניים מפני רחפנים וכן על רגולציה של הטסת רחפנים מול הגורמים האזרחיים – ומציין כי בשני התחומים לא בוצעו הפעולות כנדרש. בנוסף מתייחס המבקר לשטחי האש הצה"ליים ומציין כי אתרי עתיקות רבים ניזוקו באימוני צה"ל בצפון הארץ. המבקר גם מותח ביקורת על הליכי מינוי מנהלים בתעשייה האווירית וכן על מערך בריאות הנפש בצה"ל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים
המבקר מתייחס להטסת הרחפנים כאיום ביטחוני, בשל הסכנה לפגיעה במתקנים ביטחוניים ובבסיסי צה"ל, והן כאיום אזרחי, שעלול להוות הפרעה בשטח האווירי האזרחי. למרות התרעת המבקר בשנת 2017 כי בישראל אין כיום מענה לטיפול הולם בבעיית הרחפנים, במשטרה וברשות התעופה האזרחית לא הסדירו את הנושא כנדרש. בנוסף במשטרה לא גיבשו יכולות להתמודדות עם רחפנים ועם האיום שהם עלולים להוות במסגרת אירועי פתע.
בצה"ל הצטיידו במערכות לסיכול רחפנים בפחות מרבע מהכמות הנדרשת להגנה על מחנות ומתקנים צה"ליים, בהשוואה לצורך שהוצג באגף המבצעים. בשל כך, מציין המבקר, ישנו חשש שבמקרה של איום של רחפן על מחנה או מתקן של צה"ל צוותי האבטחה לא יוכלו להגן על המקום כראוי.
בנוסף המבקר מעיר כי המשטרה, צה"ל, שב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל לא תיאמו ביניהם את גבולות הגזרה ואת הכללים להעברת האחריות.
87 מיליון שקלים הושקעו בתוכנית למענה טכנולוגי לאיום הרחפני, למרות שהתקציב הראשוני שתוכנן לנושא היה 150 מיליון שקלים. התוכנית לא סיפקה מענה להגנה מפני האיום עבור כלל הגורמים. בפועל שב"כ והמשטרה בחרו להצטייד עצמאית באמצעי הגנה – שלא בהתאם להמלצות הצוות הלאומי להגנה מפני איום הרחפנים במנהלת מגן שבחיל האוויר.
בנוסף, בשל מחלוקת בין חיל האוויר לבין רשות התעופה האזרחית התעכב הליך הרגולציה של הפעלת רחפנים. עד למועד סיום הביקורת, ביוני 2020, מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים – ומרבית מטיסי הרחפנים לא נדרשים לקבל כל אישור כדי להעלות רחפן לאוויר.
מערך בריאות הנפש בצה"ל
בבדיקת מבקר המדינה נמצא כי 24% מהחיילים בשירות חובה נפגשים עם קב"נים ופסיכיאטרים, ובשנים 2019-2017 התקיימו יותר מ-140 אלף פגישות כאלו בכל שנה. עוד עלה כי 3% מהחיילים בשירות חובה הם בעלי סעיף נפשי בפרופיל הרפואי שלהם וכי 6.8% מכלל החיילים שהשתחררו משירות חובה מצה"ל קיבלו פטור על רקע נפשי (פרופיל 21).
בקרב אוכלוסיית החיילים הבודדים שיעור מקבלי הפטור על רקע נפשי הוא 7.7% ובקרב חיילים שהינם עולים חדשים השיעור הוא 6.9%. בביקורת הקודמת, שפורסמה בשנת 2017, עלה כי אין במחלקת בריאות הנפש הוראה המסדירה את זמן ההמתנה המרבי של חייל למפגש עם קב"ן. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי לא תוקן כראוי: מפקדת קצין רפואה ראשי אמנם עדכנה את הוראת קצין הרפואה הראשי בנושא - אך ההוראה טרם פורסמה.
בנוסף, ליקויים חדשים נמצאו בביקורת הנוכחית; מפקדת קצין רפואה ראשי לא קבעה מה יהיה זמן ההמתנה למפגש עם פסיכיאטר. בנוסף, כ-24% מההפניות שנתנו רופאים צבאיים לבדיקת פסיכיאטר וכ-13% מההפניות שנתנו קב"נים לבדיקת פסיכיאטר בחודשים ינואר 2017 עד יולי 2019 לא מומשו. הגורמים במחלקת בריאות הנפש לא בדקו את הסיבות לכך.
בנושא העלייה בפטור על רקע נפשי ציין המבקר כי ראוי שאגף כוח האדם ומחלקת בריאות הנפש יקיימו בקרה בכדי לצמצם את היקף המלש"בים המקבלים פטור משירות על רקע נפשי. הוא מציין כי יש נו צפי לירידה של כ-2,000 חיילים מכוח האדם בעשור הקרוב על רקע העלייה בשיעור הפטור הנפשי למלש"בים.
שטחי האימונים של צה"ל ביבשה
המבקר מציין שורת בעיות באשר לשטחי האימונים של צה"ל. העיקריות שבהן: בשטחי אימונים בצפון נגרמו במשך שנים נזקים לכמה אתרי עתיקות השוכנים בלב שטחי האימון. ברמת הגולן לבדה ישנם 1,300 אתרי עתיקות השוכנים בתוך שטחי אימונים. בנוסף, בצה"ל מתעכבים כבר לפחות 5 שנים בפינוי שטחי אימונים – שבצבא הסכימו כי ניתן לפנות לטובת שימושים אזרחיים.
מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב
למרות שהממשלה אישרה כבר בשנת 2011 תקציב בסך 19 מיליארד שקלים לטובת העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב – המבקר מציין כי טרם נמצא פיתון לעובדה ש-93% מהמשרתים ביחידות הללו אינם מתגוררים בדרום. אלפי אנשי קבע וחיילים בשירות חובה צפויים לשרת ביחידות שיועברו לנגב.
על אף שבאפריל 2016 נחתם מזכר הבנות בין משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד התחבורה - שלפיו תוקם מערכת הסעת המונים שתשרת את הבסיסים המדוברים, המשרדים טרם הגיעו להסכמות בנושא. בנוסף גם טרם הושגה הסכמה באשר לתמריצים לאנשי הקבע; האוכלוסייה הזכאית וגובה המענק לא הוגדרו.
מינוי בכירים בתעשייה האווירית
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר עד דצמבר 2019 את הליכי מינוי המנהלים הבכירים בתעשייה האווירית בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר 2019. בביקורת נמצא כי בתעשייה האווירית ממלאי מקום או מנהלים בפועל ניהלו יחידות ארגוניות משמעותיות במשך שנה וארבעה חודשים עד שלוש שנים וחצי.
על פי המבקר, מצב זה עלול לפגוע בתפקודן של יחידות נוכח ארעיות כהונת ממלא המקום. בנוסף עלולים להיפגע לדבריו גם עקרונות התחרות והשוויון.
עוד עלה בביקורת כי מאז הקמתה בינואר 2019 ועד סוף אפריל 2020 פעלה חטיבת התעופה ללא חשב בתפקיד קבוע, כאשר היו בתקופה זו הוצאות כספיות רבות. ליקויים נוספים נמצאו בהליכי מינוי מנהלים בחברה.
תגובת משרד הביטחון:
1. שטחי האימונים של צה"ל ביבשה:
"בשנת 2019 אישרה הכנסת, ביוזמת משרד הביטחון, תיקון לחוק המסמיך את הרשות לפינוי מוקשים (הרלפ"מ) לפנות גם שטחי נפלים. מאז תיקון החוק השלימה הרלפ"מ את כל הפעולות המקדימות הנדרשות: נכתב ופורסם מפרט לאומי לפינוי שטחי נפלים, הוקמה חטיבה ייעודית לפיקוח ובקרת פינוי נפלים, בוצעה הסבה של חברות הפינוי והפיקוח האזרחיות לפינוי שטחי נפלים ובוצע תאום מול צה"ל. בימים אלו מתחילה הרלפ"מ לפנות שטח נפלים בדרום לטובת הקמת חוות אנרגיה ונמצאת בהליך תכנוני של פרויקטים נוספים. יצוין כי הכנסת לא קבעה בחוק תקציב שנתי קבוע לפינוי נפלים ובשלב זה ניתן לבצע פרויקטים הממומנים ע"י הדורש והמבקש."
2. מעבר יחידות אגף המדיעין ואגף התקשוב לנגב:
"צה"ל ומשרד הביטחון גיבשו בשנה האחרונה, יחד עם משרדי התחבורה והאוצר, מגוון של פתרונות שיבטיחו מענה תחבורתי זמין ונגיש לקריית התקשוב וקריית המודיעין. פתרונות אלה ייתנו מענה הן למשרתים בבסיסים והן למטרופולין באר שבע, בטווח הבינוני והארוך. התכנית תובא בחודשים הקרובים לאישור הדרג המדיני במטרה לאפשר סיכום סופי של התכולות, התקציב ולוחות הזמנים".
תגובת המשטרה:
"משטרת ישראל פועלת כל העת יחד עם הגופים העוסקים בנושא במטרה לשמור על שלום הציבור וביטחונו. בהתאם, לפני כשנה הושלם נוהל משטרתי המסדיר את האכיפה בכל שלבי ההליך הפלילי. כמו כן גובשה תפיסת הפעלה שהוכיחה את עצמה בפועל במספר מבצעים לאומיים בשנים האחרונות (למשל: מבצע האירוויזיון). גבולות הגזרה בין המשטרה לרת"א, הרגולטור של הנושא בישראל, הוסדרו בנוהל ומהוות השלמה לחלוקת האחריות שנקבעה בהחלטת הממשלה, לנוהל האחיד הקיים לכל הגופים המונחים וכן לפגישות עבודה ושת"פ בין הגופים המתקיים בנושא תדיר.
"המשטרה מטפלת מדי שעה במגוון איומים בכל רחבי הארץ במשאבים מוגבלים, וכפועל יוצא ריכוז המאמץ בקשר לרחפנים מתבצע במקרים של סיכון חיי אדם וביצוע עבירות פליליות, באירועים מתוכננים ובלתי מתוכננים, בשגרה ובחירום. המשטרה ממשיכה כל העת לעסוק בבניית יכולות ואמצעים לשדרוג המענה המבצעי בהתאם לצורך, כשבהיבט הטכנולוגי כבר הוטמעו טכנולוגיות מבצעיות המאפשרות התמודדות מול איום הרחפנים. לצד זאת, נדגיש כי השלמת ההצטיידות והפערים הנוגעים לבניין הכוח ומימוש מלא של התכניות בהתאם לפקודות לא תוקצבו, וכרוכים בהקצאת משאבים מתאימים לאחר אישור תקציב המדינה".
תגובת דובר צה"ל:
1. תגובה לדוח מבקר המדינה לגבי שטחי האימונים של צה"ל ביבשה
"המלצת המבקר, בנוגע למיפוי שטחי אימונים בהם מתקיימת פעילות אזרחית קבועה שאינה מאפשרת אימונים, התקבלה בצה"ל וכבר בוצעה. צה"ל רואה ערך עליון בשמירה על אתרי עתיקות וימשיך לפעול להגנה עליהם באמצעות הסברה והדרכה. זרוע היבשה מעסיקה מתאמת לנושא שטחי האש מטעם רשות העתיקות. במסגרת הוראות הזרוע, היחידות מחויבות בתיאום עם רשות העתיקות טרם מתקיימות פעילויות בשטח ובתדריך לכלל המפקדים. כמו כן, הנושא מוטמע בתיקי התרגילים עצמם".
2. תגובה לדוח מבקר המדינה לגבי מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב
"מעבר צה״ל דרומה הוא פרויקט לאומי שצה״ל מיישמו ורואה בו ערך רב. העברת אמ״ן לנגב הינה בעלת חשיבות רבה. ההליך להקמת קרית המודיעין נמשך בשלב זה כסדרו, אך עם זאת, ללא פתרון מקיף ושלם לאתגרי התחבורה והמעטפת לפרט, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, לא יהיה ניתן לספק את המענה הנדרש למשרתים, ולא יתאפשר המעבר".
3. תגובה לדוח מבקר המדינה לגבי ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים
"איום הרחפנים היווה רכיב משמעותי בעיצוב תפיסת התמרון הרב ממדי החדשה וכן תפיסת ההגנה הרב ממדית העדכנית, כחלק מהתכנית הרב שנתית 'תנופה', המגלמת לתוכה איום זה ואיומים נוספים בשדה הקרב הנוכחי אשר דורשים מצה"ל להשתנות ולהתעדכן כל העת.
"מנהלת מגן בחיל האוויר הוגדרה כמנהלת הלאומית לבניין הכוח בנוגע להתמודדות עם איום הרחפנים. המנהלת פועלת בהתאם לצרכים המבצעיים של כל גוף ובחנה את כלל הכלים להתמודדות עם איום הרחפנים שצוינו בדו"ח. בשיתוף הדוק עם מפא"ת בוצעה בחינה מעמיקה לכלל היכולות הקיימות בשוק וגובשה תוכנית המספקת מענה מיטבי לאיום ומציבה את ישראל בחזית היכולות בתחום. במקביל גובשה תוכנית מו"פ שתאפשר התמודדות עם התפתחות האיום בשנים הקרובות. לאחר הבחינה גובשה המלצה להשתמש במערכות המספקות את המענה המיטבי לאיום. צה"ל דוחה את הטענה כי מערכות קיימות וזולות יותר עשויות לספק מענה זהה לאיום. לראיה, צה"ל וגופי ביטחון נוספים אכן הצטיידו במערכות שהומלצו".
4. תגובה לדוח מבקר המדינה לגבי מערך בריאות הנפש בצה"ל
"בסוף שנת 2019 החלה עבודת מטה רחבה בהובלת אכ"א ובשיתוף אט"ל לאור העלייה בשיעור הפחת הנפשי (פטור מגיוס בקרב מלש"בים מטעמי בריאות הנפש). העבודה מתייחסת לרבדים שונים של הסוגייה ובכללם - תגבור גורמי בריאות הנפש בלשכות הגיוס, חיזוק הליכי ההכנה לשירות להקטנת אי הודאות והעלאת המוטיבציה וכן הרחבת מנעד הכשירות. מדובר בשינוי ארגוני מהותי שבבסיסו עומדת המטרה לאפשר למתמודדי נפש בעלי כשירות תעסוקתית גבוהה להשתלב גם במערכת הצבאית, על אף שעד כה אפשרות זו הייתה סגורה בפניהם. לטובת אוכלוסייה זו נפתח מסלול שירות בעל מאפיינים ייחודיים וביניהם פטור גורף מלינה בבסיס ונשיאת נשק, והאיתור למסלול מתבצע רק במסגרת ועדות רפואיות המנוהלות על ידי פסיכיאטרים צבאיים. איתור הפוטנציאל למחזור הגיוס הראשון החל בתחילת שנת העבודה 2021 ומחזור הגיוס הראשון צפוי ביולי 2021.
"בהמשך לביקורת, צה"ל העביר את פורמטי הבקרה לרע"ן קב"נים ולגורמים המקצועיים על-מנת לאפשר בקרה ומעקב על עבודת גורמי ברה"ן בצה"ל. הפקודה הרלוונטית לנושא תעודכן במהלך 2021 וביקורות ברה"ן על פי פורמט מוסדר תבוצע לקב"נים בלבד. בנוסף, תבוצע בקרה על עבודת הפסיכיאטרים במתכונת של ישיבות מקצועיות, התייעצויות וכדומה. צה"ל סבור כי זו השיטה הנכונה לבקרה על אנשי מקצוע המומחים בתחומם ובהלימה למעקב על עבודת רופאים מומחים אחרים בחיל הרפואה".