השמיים סגורים - אבל הגדר פרוצה: חמש בבוקר, מעבר ריחן, לא רחוק מוואדי עארה. כ-400 מטרים בלבד מהמעבר המנומנם עולם הצללים פעיל במיוחד. דמויות רפאים חוצות את הכביש בחושך. שניות לפני כן חצו המוני פועלים פלסטינים את גדר ההפרדה באין מפריע, חודרים את הגבול של מדינת ישראל ונכנסים לכאן. מכאן הם יעלו על רכבי המעסיקים בדרך ליום עבודה נוסף.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הם מגיעים מכל רחבי הגדה – מג'נין, משכם, מן הכפרים וממחנות הפליטים באזור. היעד שלהם ברור והם יעשו הכול כדי להיכנס לארץ המובטחת כדי להתפרנס. "הם (הצבא) פותחים לנו. הם פתחו לנו 50 פרצות בגדר ואנו עוברים משם", אמר מוחמד, פועל פלסטיני. "פועלים עוברים כל יום, אין יום שלא עוברים בו. אם היו רוצים למנוע מעבר – היו סוגרים את כל הפרצות. אנחנו ניכנס אפילו דרך הים כדי להאכיל את הילדים שלנו. אם יסגרו את הפרצות מהגדה, נגיע מההרים. אנחנו רוצים לעבוד ולחיות. אין שום אפשרות חוץ מהפרצות".
תמונות הפרצות בגדר ההפרדה, שמראות עד כמה הגבול פתוח, מלוות אותנו כבר שנים. רק השבוע צולמו בתרקומיא שבאזור חברון אלפים שנכנסים לישראל. אך היום, בניגוד לעבר, הקורונה היא גורם חדש במשוואה. בשעה שישראל סגורה, נתב"ג מושבת, המעברים לירדן סגורים ומדינת האי הפכה באמת לאי, יש מקום אחד שהטיילת בו נמשכת באין מפריע.
הפועלים הפלסטינים מתארים כי למרות הפיקוח האדוק ברשות הפלסטינית על תקנות הקורונה, הצורך לעבוד לא מותיר להם ברירה אחרת: "יש אצלנו פיקוח, אבל אנחנו צריכים להתקיים", אמר אבו מחמוד, פועל מג'נין. "אם לא נצא לעבוד לא יהיו לנו הכנסות. בסוף החודש אני צריך לשלם2,500 שקל עבור אישור כניסה. איך אני אמור לממן את זה?". גם מי שיש לו אישור כניסה קבוע – נכנס דרך הפרצות. "המחסום הרי סגור, איך אוכל להיכנס?", שיתף בהאא', פועל פלסטיני נוסף. "אני רוצה לעבוד, אני רוצה לפרנס את הילדים שלנו. הגדר פתוחה כי ככה הצבא רוצה. זה מה שהמדינה רוצה".
"ישראל מודעת – אך לא מצליחה להשתלט"
"השחתת הגדר מהווה סיכון ביטחוני ועבירה על החוק", לשון תגובת צה"ל הרשמית. "לוחמי צה"ל פרושים במרחב ומשתמשים במגוון אמצעים בהתאם להוראות הפתיחה באש כנגד מי שמזוהה בגדר הביטחון".
אך תלונות לצה"ל בלבד יחטיאו את המטרה: נדמה שמדינת ישראל מעלימה עין מן העובדה שרבבות פועלים פלסטינים נכנסים לשטחה ללא פיקוח. ההערכות מדברות על כך שביום ממוצע נכנסים לישראל בין 30 ל-40 אלף פועלים, חלקם שוהים בלתי חוקיים, אחרים מגיעים עם אישורי כניסה. התמונה העולה מהשטח ברורה – גם בשיאו של גל תחלואה שלישי אין שום פיקוח ושום יכולת להשגיח על מי שנכנס לישראל.
"מדינת ישראל מודעת לפרצות, אבל היא לא מצליחה להשתלט עליהן", טען אחמד ערקאוי, בעל דוכן קפה בסמוך לגדר ההפרדה, שמלווה את הפועלים מדי יום במסעם ארצה. "לגבי העובדים שנכנסים - הם מסכנים את עצמם, את חייהם, את הבית שלהם, כי הם צריכים לצאת לעבוד. אין להם הכנסות אחרות. הם אומרים – בסדר, אז אידבק בקורונה, אבל אם אשב בבית גם פת לחם לא תהיה לי".
בכירים במשרד הבריאות אמרו בשיחות לא רשמיות כי "ישראל והגדה המערבית הן מרחב אפידמיולוגי אחד", ודיברו כנראה על התמונות העולות מהגדר הפרוצה. עם זאת, בעוד שמבצע החיסונים הישראלי הולך ומתקדם, ברשות המבצע עדיין מדשדש. עד כה העבירה ישראל לרשות 2,000 חיסונים בלבד, ועד אמצע החודש אמורים להיכנס עוד 50 אלף נוספים. כשזה המצב והגדר פרוצה, חיסון של השכנים הפלסטינים הופך עבור ישראל לצורך חיוני במיוחד.