מוצב החרמון נפל, יישובים בדרום רמת הגולן פונו, דיוויזיות חי"ר מצריות צלחו את תעלת סואץ ומטרות בדרום ובצפון הותקפו בידי חילות האוויר הערבים – ישראל התעוררה למציאות איומה בבוקר של 7 באוקטובר 1973, היום השני למלחמה. בבור הפיקוד של צה"ל התנהל בשעה 8:10 בבוקר דיון סודי. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף כעת את הפרוטוקול שלו, יחד עם שורת פרוטוקולים מדיונים נוספים שהתקיימו במהלך ימי המלחמה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
באחד מהדיונים הללו, רגע לפני ההחלטה על מתקפת הנגד לעומק השטח הסורי, ראש הממשלה גולדה מאיר הדגישה בפני השרים את החשיבות של תמונת ניצחון, ולא רק הדיפת האויב, ואמרה: "אם לא ננצח – זה אבוד".
"אומרים אנחנו משמידים המון טנקים – אך אין לזה סוף"
"עבר עלינו לילה לא טוב", סיכם הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר בפרוטוקול דיון מהיום השני למלחמה. "בהשוואה לתיאור של אמש בתעלה, קצת יותר טוב, הצלחנו לבלום יותר. אך לעומת זאת בגולן נפרץ לנו בבת אחת עם כמויות גדולות של טנקים... עד כה 81 הרוגים. אך לא כולל מוצב החרמון".
השר יגאל אלון שהיה חבר הקבינט הביטחוני מעלה בשלב זה את האפשרות לתקוף את הבירה הסורית, מתקפה שתקרה לבסוף רק יומיים מאוחר יותר. "מודאג מהעברת כוחות מגזרות שאינן יעילות. אולי נפציץ דמשק?", הוא שואל.
הרמטכ"ל השיב לאלון: "טכנית אין קושי להפציץ, אך מהבחינה המעשית גם הם אינם תוקפים הערים ולכן אינני רוצה להתחיל בזה". "מה הרגשת הבחורים למעלה?", ראש הממשלה גולדה מאיר מתעניינת, ואלעזר משיב: "קשה להם. אמנם אומרים 'אנחנו משמידים המון טנקים' - אך זה אין לזה סוף".
"לא "אתאבד" אם יקבלו את הקריאה להפסקת אש בלי נסיגה"
בדיון אחר שהפרוטוקול שלו נחשף, מ-9 באוקטובור 1973 בשעה 19:00 בערב, כבר נידונה האפשרות של הפסקת אש בלחץ אמריקאי. "היתה לי שיחה עם עורכי העיתונים, אמרו שזאת רעידת אדמה לגביהם. אולי אני אופטימי, אך נראה לי שיצאו ממני פוזיטיבית", עידכן שר הביטחון משה דיין.
"עכשיו אנחנו 4 ק"מ מהגדה", המשיך דיין בתיאור המצב. "העניין הדרומי התחיל ויכול להיות מצב שאנחנו נצטרך לפנות במשך הזמן את הגדה הזאת... יצא כוח שלנו ממוצב 'בודפסט' ומסתבר שהמצרים פתחו עליו באש נגד טנקים.. הכוחות של אריק וברן, היו להם התנגשויות, אך הם עומדים פה (מראה על המפה). מבחינתי הירידה דרומה הייתה צפויה. שייקה מטפל בזה. יתכן שנצטרך להתקפל, גם אבו-רודס".
ראש הממשלה גולדה מאיר שאלה את דיין: "ראית את התגובה של קיסינג'ר?", והוא השיב: "כן. מעניין... אני לא 'אתאבד' אם יקבלו את הקריאה להפסקת אש בלי נסיגה. הם ירצו להמשיך להילחם". ובנושא אחר, דיין מתייחס לתפקודו בשטח של אריאל שרון: "אריק מפוקח מאוד. הוא פייטר. הוא אומר שצריך לעבור, פה לא עשו צדק לאריק... אילו חשבתי שהוא יכול הייתי שולח לו מכתב ברכה. אילו היה יכול והם היו צריכים להוריד כוחות להגנה, היה טוב, אך אני לא במצב של לעשות ספקולציות... אז בגין רוצה לעבור את הקו, שיירד לאריק והוא יסיע אותו".
"נפציץ בצהרים את השדה הבינלאומי בדמשק"
הקבינט התכנס שוב למחרת בבוקר בשעה 9:35 והדיון דרמטי יותר. יום קודם תקף חיל האוויר בליבה של דמשק ובהמשך אותו היום התבצעו תקיפות נוספות. זהו גם היום בו נהדפו הכוחות הסורים מהשטחים שכבשו מלבד מוצב החרמון לאחר שספגו אבדות כבדות.
"נפציץ בצהרים את השדה הבינלאומי בדמשק", עדכן שר הביטחון דיין את השרים. "זה רטרואקטיבית יחזק את ה-Case של ההפצצה. מה אתם משתמשים בשדה בינלאומי למטרות צבאיות? עשויים להיפגע מטוסים אזרחיים החונים שם".
דברי ראש הממשלה מאיר מאותו דיון מביעים חשש מאיך שהמתקפה תתפס בעולם. "צריך להכין הסברה מיד לאחר התקיפה, בכדי להסביר מה קרה ומדוע", היא אמרה לבכירי ממשלתה.
הביקורת על אלוף פיקוד הצפון: "לא די אגרסיבי"
באותו דיון מביע שר הביטחון דיין ביקורת על אלוף פיקוד הצפון אז יצחק (חקה) חופי. "בחזיתות, חקה לא די אגרסיבי בצפון, הם עייפים וכו'", אמר דיין. ראש הממשלה השיבה לו: "אם רק אפשר, צריך לעבור את הקו". "צריך שיצעקו שאנחנו עולים על דמשק", הוסיף שר הביטחון דיין, שקורא להתקדמות מהירה יותר בגזרה הצפונית.
"זה נחוץ לנו למיקוח. זה נחוץ לשבירה", אמרה מאיר. אך למרות התקוות הגדולות, שר הביטחון משה דיין עדיין מודאג ממצב חיל האוויר בגבול הצפוני: "היום ישבנו לבדוק את הכוח האווירי שלנו. בני אומר: 'עוד שלושה ימים'. איבדנו 56 מטוסים ויש עוד 40 מקורקעים. אתמול איבדנו 13 מטוסים. בקצב כזה, זה לא טוב. יש יציאה רבה משימוש. בני אומר: 'עוד 3-4 ימים אני גמרתי' - זה מדאיג".
"בפיקוד הצפון - לחקה חסרה אגרסיביות", הוא מוסיף שוב בביקורת על אלוף הפיקוד. "שדדו ייפגש עם הדרג היותר קדמי, יחד עם חקה, לא לעקוף אותו, אך להגביר האגרסיביות, שיקבלו הוראה To Keep Pushing (להמשיך ולדחוף) ... אני יכול להבין אותם אך הם צריכים לזוז, הגבעות לשיפור עמדות לא תברחנה".
המידע הסותר מהחזית
"הלילה גורודיש טלפן ואמר שכל המוצבים הלכו", תיאר שר הביטחון. "היום גורודיש אמר לי תמחק את זה. בכל מקום 50-60 איש". ראש הממשלה העריכה: "יש לי תחזית שההחלטה שתקבל רוב במועצת הביטחון תקרא לנסיגה עד 1967. על זה יהיה וטו אמריקאי. עכשיו זה על רקע מלחמה. זה יותר סימפטי. אם יטיל וטו יהיה לו יותר קשה להטיל וטו על הפסקת אש AS IS".
"אבל אני לא רוצה להגיד שהמלחמה תיגמר", הגיב דיין. "יש לנו לא רק בעיה של ציוד, אלא גם בעיה של טייסים וכו'. יש לנו בעיות כמותיות. אנחנו יכולים לקחת את התעלה מחר, אבל באובדן רב של חיי אדם..".
"יש לנו אינדיקציה שהרוסים יתנו להם עוד ציוד?", שאלה מאיר, ודיין השיב: "בהחלט, אני חושב שכן. נגמרו להם הטילים. קיסינג'ר חושב שזה מסוכן הפסקת אש As it is והם בצד שלנו. אנחנו צריכים להיות במצב שאם תהיה הפסקת אש As it is צריך שאנחנו נהיה במצב טוב, או שיהיה וטו".
דיין מצדד בהפסקת אש בקווים הקיימים
באותו הלילה בשעה 21:10 שוב נערך דיון בעניין הפסקת האש. האמריקאים לחצו על הפסקת אש בקווים הקיימים. ישראל לבסוף סירבה. "אם הפסקת אש עתה, מה שיש מעבר לתעלה למצרים, זה נשאר?", שאלה בדיון גולדה מאיר את הקבינט שלה.
דיין מצדד בהפסקת האש בקווים הקיימים. "אם תהיה הפסקת אש, אני קונה", הוא אומר. "זה המצב הטוב ביותר עכשיו. ולא נוכל לשפר את מצבנו בחודשים הקרובים למשהו יותר טוב מזה. זה יותר טוב מכל אלטרנטיבה אחרת. צריך לבדוק את עניין המתנדבים מחו"ל, יהודים אמריקאים שירצו להילחם פה. יש ישראלים בחו"ל, צריך להטיסם במאות. על כל זה צריך לדון".
מאיר עדיין לא מוכנה לקבל החלטה בעניין מבקשת שיתכנסו מחדש למחרת: "אני מציעה שניפגש מחר, בכדי שלא נאכל את עצמנו. ניפגש מחר ב11:00".
"נתקוף מחר את סוריה ו-ALL OUT"
אלא שבמציאות דיון נוסף אצל ראש הממשלה מתקיים כבר בשעה 22:00 בלילה. על שולחן הדיונים הייתה אז עדיין הפסקת האש אבל גם מתקפה אל מעבר לגבול הסורי לכיוון דמשק. התקפה כזו יצאה לבסוף לפועל ביום המחרת.
"אנחנו נמצאים היום ביום המכריע של המלחמה", הצהיר הרמטכ"ל אלעזר. "פעלנו במשך 4 ימים לפי קונספציה מסוימת, והיא הייתה שאנחנו הולכים להתקפת נגד בסוריה, מגיעים לקו הפסקת האש ועוברים להתקפת הנגד, ובינתיים בולמים במצרים... השאלה אם נוכל להשיג הכרעה ברמה".
"כלומר: אם נתקוף מחר - האם נתקרב למבואות דמשק ונגיע כתוצאה מכך להפסקת אש?", תהה, "אם אינו תוקף, אני יכול להוציא 200 עד 250 טנקים לדרום... בין שתי אלטרנטיבות אני בעד שנתקוף מחר את סוריה ו-ALL OUT".
"אנחנו עומדים בשתי החזיתות", אמר האלוף ישראל טל והציג תזה שונה. "בחזית הסורית לא קיימת כעת סכנה מידית צבאית לגבינו, אחרי המכות שהם ספגו. הם לא מסוגלים לעבור מחר להתקפה ולהפוך את כפות המאזניים. קיימת סכנה מידית (מבחינה צבאית טהורה) בחזית המצרית..".
"אין לי טייסים רזרביים"
"אנחנו צריכים לטפל בחזית המצרית ולהיות בטוחים שלא יקרה לנו שם מקרה ביש...", הוסיף האלוף טל. "אני רואה במתקפה על סוריה מחר הליכה על הכל או כלום, אינני חושב שמצבנו היום מצדיק הימור שכזה.. אני מסכים עם הרמטכ"ל שהאמינות שלנו הולכת להיגמר. אם לא יהיה מפנה, ואז יגיעו למסקנה ידידים ואויבים, שמדינת ישראל חלשה. ברגע שתהיה מסקנה כזאת, אין ספק שהערבים ירצו הכל ולא יסתפקו במעט".
"אני חייב, לפני שאתייחס לחיל האוויר, אצביע על טעויות הגיוניות יסודיות בתזה של טליק שצריך ללכת על מצרים ולא על סוריה "חלק עליו האלוף בני פלד, מפקד חיל האוויר במלחמה. "אינני מקבל את ההנחה שסוריה בלתי מובסת ומצרים מובסת היא שתמנע מירדן לבוא לעזרת הסורים. ההיפך הוא הנכון".
"אני רוצה לשאול אותך משהו, לא טקטי", מתערבת גולדה, "כמה מטוסים אתה צריך לקבל, כדי שתרגיש יותר טוב?". תגובתו של פלד מעידה על מצבו הקשה של חיל האוויר במלחמה: "עשרים אני יכול לקלוט, למרות שאין לי בשבילם טייסים רזרביים".
"יש לנו יכולת הכרעה רק בגזרה הסורית ולא במצרית", סבר אלוף רחבעם זאבי. "גם לנו אין תנופה כי האנשים עייפים, ואין לנו טנקים. אבל חסרה לנו עוד דחיפה אחת או שתיים ויש לנו ניסיון של מלחמת ששת הימים בחזית הסורית".
הדיון חוזר לעניין הפסקת האש והשר אלון מביע התנגדות נחרצת: "אקריא את המברק שהגיע מדיניץ: הרוסים הציעו לנשיא ניקסון לשקול החלטה לקרוא להפסקת אש... הגבתי מיד ובחריפות נגד מהלך כזה".
"אני די בספק אם במזרח התיכון, יכול להיות כאן מצב שמדינה כמו רוסיה תסכים בקלות, שאחת מגרורותיה החשובות ביותר תחוסל כמשטר...." אמר ראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא: "והחשבון הוא לא רק סוריה ישראל ומצרים, אלא בין ברית המועצות וארה"ב יש הרבה חשבונות". "אני חושב שהפסקת האש היא פונקציה של ההרגשה הסורית, שקיים איום על המשטר.. והפסקת האש הזאת תבוא כאשר אנחנו נתקדם לקראת דמשק".
"אם חלילה לא ננצח זה אבוד"
"אבל הפסקת אש", קובעת מאיר. "כאשר חלק מסוריה בידינו - זה קלף די חשוב שלא תהיה הפסקת אש פשוטה במצרים". דיין מסכים איתה: "זה בכל זאת יותר טוב מאשר מצב שמצרים קבלה שטחים ואנו לא קיבלנו כלום...".
"אני חיה מראשית המערכה בהרגשה שאסור לנו לצאת במצב שבעולם יאמרו - זהו זה, מה שחשבנו על ישראל ועל צה"ל - זהו זה..", הוסיפה ראש הממשלה. "וכאשר קיסינג'ר אמר בשיחה הראשונה עם שמחה: 'אתם מוכרחים לנצח', יש בזה משמעות איומה. אם חלילה לא ננצח - זה אבוד". אל תחשבו שאני טיפשה כזאת, אך מהבחינה של מה שטוב.. אם אנחנו יכולים לתת מכה הגונה, כך שהרוסים יבקשו הפסקת אש, בהסכמת הסורים, או שיכריחו אותם לעשות זאת - זה בשבילי דבר עצום".
בסיום הפגישה ראש הממשלה מסכמת, נבחר מהלך של התקפת סוריה: "מאשרים לצה"ל לבצע מחר בסוריה מאמץ התקפי מרוכז לרסק עוצבות צבא ולהשיג הכרעה המשתקת את הפעילות הסורית. אין החלטה על כיבוש דמשק".