ל-ר', קצינה בדרגת סרן ביחידת המודיעין 8200, יש תיקייה מיוחדת בתיבת המייל הפרטית שלה. "קוראים לה תיקיית 'החיים הטובים'", היא מספרת. "אני שומרת שם את כל הצעות העבודה שאני מקבלת בזמן שאני עדיין חתומה לעוד שנה לפחות בצבא, ובכל פעם שאני פותחת אותה אני נזכרת באלטרנטיבות שיש לי, לפני שאחליט אם אני ממשיכה בקריירה צבאית".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כמו ר', שמשרתת כתוכניתנית, יש עוד מאות, ואולי אלפי חיילים בסדיר ואנשי קבע ביחידה היוקרתית, שעומדים באופן תמידי בפני אותם הלבטים. שלטי גיוס העובדים שתלו חברות ההייטק מחוץ לבסיס המרכזי של היחידה בגלילות, שבו הן מציעות למשרתי הקבע שכר גבוה פי 2 לפחות ממה שהם מרוויחים בצבא - לא עושים להם את החיים קלים יותר.
עם המציאות הזו קברניטי היחידה כבר למדו להתמודד, אך בשנים הקרובות האתגר שלהם צפוי לעלות מדרגה, עם הקמתה של קריית המודיעין בצומת ליקית שבנגב, בסמיכות ליישובים עומר ולקיה, על שטח של כ-2,500 דונם. הקריה, שמשרד הביטחון הודיע כי חברת "שיכון ובינוי בע"מ" היא הזוכה במכרז לבנייתה, תהווה את גולת הכותרת של הפרויקט הלאומי למעבר בסיסי צה"ל דרומה.
החל משנת 2026 יעברו אליה מרבית יחידות אמ"ן - כ-12 אלף משרתים, מהם כ-5,000 משרתי קבע. יחידה 8200, האחראית על איסוף המודיעין של צה"ל ופענוח צפנים, היא הגדולה שבהן. היחידה נחשבת לחוד החנית הטכנולוגי של צה"ל ויוצאיה מאיישים את צמרת ההייטק בישראל ובעולם.
הקרב על המשרתים
מצד אחד החשש הגדול בצה"ל הוא שהמעבר של היחידה ממרכז הארץ לנגב יהיה האלמנט הנוסף שיעשה את ההבדל עבור המתלבטים, שיחליטו לנצל את ההזדמנות כדי לצאת לאזרחות. מצד שני אנשי הנגב רואים בפרויקט הזה את ההזדמנות הגדולה להזניק את האזור קדימה מבחינה כלכלית ודמוגרפית. אף על פי שבאופן רשמי המאבק בין העמדות הוכרע לטובת המעבר – מתחת לפני השטח הוא רחוק מסיום.
"מעבר לנגב יהיה מכת מוות ליחידה", מזהירה שירי וקס, מנכ"לית GotFriends, אחת מחברות ההשמה הגדולות בתחום ההייטק. "גם ככה מאוד קשה לשכנע את המשרתים להשלים אפילו את השנים שהם מחויבים להן ובטח לחתום מעבר לכך, בגלל שכל השוק רודף אחריהם ומחכה להם עם הצעות מאוד סקסיות, אז בטח אם גם יעבירו אותם מרמת השרון לנגב. אני לא רואה לזה היתכנות ואני גם לא חושבת שזה יקרה. אולי אפשר להעביר יחידות אחרות, אבל לא את זו".
"כל השוק רודף אחריהם ומחכה להם עם הצעות מאוד סקסיות"
שירי וקס, מנכ"לית חברת השמה
"יש המון יוצאי היחידה שמקימים סטארטאפים", מסבירה וקס. "זו קליקה מאוד סגורה שכל הזמן מנסה למשוך את האנשים מתוך היחידה והגישה שלה אל האנשים שם היא קלה. ההצעות מסביב מאוד מנצנצות". עד כמה ההצעות מפתות? מנתונים המבוססים על השמה של אלפי אנשי הייטק, בהם רבים שהשתחררו מ-8200, עולה כי בוגרי היחידה מרוויחים שכר התחלתי של 15-33 אלף שקל בחודש (בהתאם לתפקיד).
לעיתים, משוחררים טריים עשויים להגיע גם למשכורות של 60 אלף שקל בחודש, במקרה שהם מביאים עמם ידע ייחודי, למשל בתחום הסייבר. מובן מאליו שמדובר במשכורת שלכל הפחות גבוהות פי 2 ובמקרים רבים אף 3 מאלו שהם מרוויחים בעודם בשירות.
נחטפים בשוק
הביקוש ליוצאי 8200 גבוה באופן קבוע, אך מתוצאות המחקר אפשר להצביע על עלייה עם הזמן. אם בשנת 2017 היה להם ביקוש גבוה ב-16% ביחס לעובדים ללא ניסיון צבאי, הרי שבשנת 2020 הנתון כבר קופץ ל-26%. כמחציתם מוצאים עבודה 3 חודשים לפני השחרור. בעוד שידוע שמפתחי תוכנה מוצאים עבודה מהר (40 ימים בממוצע מתחילת החיפוש), בוגרי 8200 מוצאים עבודה עוד יותר מהר - תוך 20 ימים בממוצע מיום שהתחילו לחפש.
"אם אתה מלביש על זה גם את העניין של לעקור לנגב, לתקוע אותם בחור, רחוק מאיפה שבני הזוג שלהם יכולים לעבוד - זה ויתור גדול מדי, זה יהיה השובר שוויון", אומרת וקס.
בצבא חוששים ממשבר חמור ביחידה שאחראית על ההתרעה המודיעינית מפני מלחמה. הרמטכ"ל אביב כוכבי התנה את המעבר של קריית המודיעין בהקמת קו רכבת מהיר לצומת ליקית או בשינוי מיקומה, אך שר הביטחון בני גנץ לא קיבל את עמדתו והורה להמשיך בפרויקט. החודש ביקר כוכבי בדרום והתייחס להיערכות: "החלטנו שכמה שיותר מיחידות צה"ל יעברו לנגב. אגף המודיעין העביר קרוב ל-2,000 חיילים ואנשי קבע לנגב, וימשיך במגמה הזאת – זאת ההחלטה".
אך הכלים של צה"ל מוגבלים ואין באפשרותו להתחרות בחברות ההייטק ברמות השכר. בצבא גם מעוניינים להימנע ממצב של איפה ואיפה בין קצינים קרביים, שמסכנים את חייהם ויוצאים הביתה לעיתים רחוקות, אך אין להם ביקוש בשוק הפרטי, לבין אנשי קבע ב-8200. לכן, המיקוד הוא בהצעת פתרונות תחבורתיים ותעסוקתיים באזור קריית המודיעין, במטרה לשכנע את המשפחות של אנשי הקבע לעבור לשם, או לכל הפחות לנסוע ברכבת מהמרכז.
"מגניב לגור בתל אביב"
"לא באמת יהיה מעבר לנגב", טוען יוסי אמין (24), ששירת עד לפני חצי שנה בתפקיד טכנולוגי ב-8200 וכיום הוא מפתח תוכנה בסטארט-אפ. "לאנשים עם משפחות, שאולי קנו איזו דירה נחמדה במרכז, ויש להם אישה או בעל – לעבור לנגב זה לא כזה פשוט וגם לצפות מהם לנסוע בכל יום אם אין תחבורה ציבורית ממש טובה זה לא פרקטי. גם מבחינת אנשים צעירים בגיל שלי – אני למשל אוהב מאוד לצאת בערבים עם חברים ולארח. לי אישית מאוד מגניב לגור בתל אביב, שמצטיירת לי כהרבה יותר כיפית מבאר שבע".
"המגייסים יודעים איך לשכנע אותך לעבור: 'זה קרוב לרכבת, יש לנו אוכל טעים ליד, יש לנו ימי כיף'"
יוסי אמין, יוצא 8200 ומפתח תוכנה בסטארט-אפ
"כבר היום יש פיתויים רבים מאוד", מספר אמין. "המשרות באזרחות הרבה יותר מתגמלות, הן מבחינת השכר והן התנאים. באופן גס אני יכול להגיד שחבריי לצוות בשירות הצבאי קיבלו בסביבות ה-7,000 שקלים ועכשיו על עבודה דומה או אפילו נעימה יותר הם מקבלים לפחות 30 אלף שקל. אין תורנויות ולא מציקים לך אחרי השעה 18:00. המגייסים יודעים איך לשכנע אותך לעבור – 'זה קרוב לרכבת, יש לנו אוכל טעים ליד, יש לנו ימי כיף, יש לנו תשתיות טובות, אנשים מנוסים'".
אז למה הם בכל זאת נשארים בצבא? "בסוף אנחנו עושים ב-8200 דברים שבחיים לא היינו יכולים לעשות באזרחות", מסביר ד', קצין בדרגת רב סרן ביחידה. "אנחנו פועלים במרחבי הסייבר של מדינות עוינות, יש לנו כלים רבי עוצמה ואנחנו עושים דברים שהשתיקה תהיה יפה להם גם בעוד 30 שנה. הידע, הניסיון והחוויות שאנחנו צוברים ביחידה לא יסולאו בפז. וכן – גם ציונות אצלנו היא לא מילה גסה".
"אנחנו עושים דברים שהשתיקה תהיה יפה להם גם בעוד 30 שנה, וכן – גם ציונות אצלנו היא לא מילה גסה"
ד', רב סרן ב-8200
נגב חזק
על פי הנתונים, כיום כ-75% מענף ההייטק הישראלי מרוכז ברדיוס של כ-15 ק"מ, משדרות רוטשילד בתל אביב בדרום עד הרצליה פיתוח בצפון. רק 3% מחברות ההייטק נמצאות באזור הדרום.
"צריך לראות את התמונה המלאה", אומרת ד"ר אתי לוצאטו, יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב" שמובילה את המאבק למעבר המודיעין לאזור. "השאלה היא מה נכון וטוב למדינת ישראל. בלי קשר לנגב, הבסיסים האלה נמצאים על אדמות הנדל"ן היקרות ביותר, במקומות הצפופים ביותר וצבא לא צריך לשבת שם".
"במישור הכלכלי – פרויקט כזה, בהיקף של 60 מיליארד שקל בשני עשורים, גדול יותר מהתקציב השנתי של כל הרשויות המקומיות בנגב. על כל חייל בקריית המודיעין ייווצרו שתיים וחצי משרות, כך שמדובר על תוספת של כ-30 אלף מקומות עבודה בנגב. זה ישנה את האזור. ישראל חייבת נגב חזק, היא לא יכולה להתרכז רק מגדרה לחדרה, זה אסון".
ד"ר לוצאטו טוענת כי אם מכלילים את כל ההטבות והפנסיה שאנשי הקבע זוכים להן, ההישארות בצבא משתלמת גם מבחינה כלכלית. "משרת קבע שמשתחרר בגיל 46 צפוי לקבל פנסיה של 8 מיליון שקל עד סוף חייו, לעומת 2 מיליון שקל שיקבל גמלאי של מערכת החינוך או הבריאות שיוצא לפנסיה בגיל 67", היא מסבירה.
"השכר ברוטו של רס"ן עומד על 22,675 שקל ועם שקלול כל מה שהמדינה נותנת לו, כמו פנסיה, לימודים, מענקי חתימה והנחות בדיור, ששווה ערך ל-36,231 שקל נוספים – ביחד זה יוצא כ-60 אלף שקל בחודש. השכר ברוטו של אל"מ הוא 40,525 שקל ועם כל ההטבות זה מגיע לכ-80 אלף שקל בחודש. זו עסקת החיים. איפה הם יקבלו שכר כזה באזרחות?".
"אני לא מבינה את הרוח הזו", מסכמת לוצאטו. "כמעט כל חיל האוויר עבר דרומה, לא שמענו התנגדות. למה? אנשי חיל האוויר פחות טובים מאנשי המודיעין? איך רמטכ"ל יכול להרשות לעצמו לא לתמוך במעבר כל כך חשוב למדינת ישראל? במקום שהרמטכ"ל יגיד 'אחריי, זו משימה לאומית', הוא מתנהג כמו יו"ר ועד עובדים. זה צבא שיש לו מדינה או מדינה שיש לה צבא?".
כל המידע המופיע בכתבה אושר לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.