בג"ץ קיבל היום (שני) את עתירת בני משפחתו של המחבל מחמוד עטאונה, אחד מחברי החולייה שרצחה את החייל דביר שורק ז"ל, וביטל הצו להריסת ביתו. ההחלטה התקבלה בדעת רוב השופטים (פוגלמן וברון), כאשר השופט מינץ נשאר בדעת מיעוט. "עטאונה נמנה עם חוליית מרצחיו של דביר שורק ז"ל, ובגין כך עליו לבוא על עונשו במלוא חומרת הדין. לצד זאת, צו ההריסה שבו עסקינן מכוון להריסת הבית שבו מתגוררים רעייתו של עטאונה ושלושת ילדיו הקטינים, שהינם חפים מפשע ולא גילו כל מעורבות בפיגוע – לא לכתחילה ולא בדיעבד", כתבה השופטת ברון.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
צו ההריסה הוצא על קומה שנייה במבנה בה התגורר המחבל עם משפחתו. לטענת משפחת המחבל, שעתרו לבג"ץ יחד עם "המוקד להגנת הפרט", בקומה שבעלות אביו של עטאונה מתגוררים רעייתו וילדיו, של המחבל, שלא ידעו על כוונת עטאונה לבצע את הפיגוע. בנוסף, עטאונה לא השתתף בפועל בפעולת הרצח אלא רק תכנן אותה מרחוק – ולכן ההחלטה להרוס את ביתו היא הרחבת המדיניות המקובלת בנושא הריסת בתים.
השופטת ברון, נימקה את פסיקתה, שאליה הצטרף השופט פוגלמן: "קיים חשש ממשי לכך שצו ההריסה משמש כסנקציה עונשית גרידא - חשש זה הולך ומתגבר לנוכח חלוף הזמן מאז הפיגוע ועד למועד שבו הוצא צו ההריסה (חמישה חודשים), ובפרט שעה שבמהלך התקופה וזה מכבר נהרסו בתיהם של כל יתר חברי חוליית הטרור שאליה משתייך עטאונה. חלוף הזמן מביא לניתוק 'הקשר התודעתי' בין הרצח לבין הסנקציה בגינו, כך שכבר במועד שבו הוצא צו ההריסה היה כוחו ההרתעתי מוטל בספק; ובהיעדר האפקט ההרתעתי צו ההריסה עוטה כסות עונשית בלבד, וככזה הוא לוקה בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות".
השופט מינץ, שסבר שאין להתערב בהחלטת המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון להרוס את בית המחבל, פתח את נימוקיו בפירוט האישומים העומדים נגד עטאונה: "כתב האישום מגולל כיצד חבר המפגע יחד עם שאר חברי החוליה לצורך הוצאה לפועל של פיגועי דריסה, דקירה וחטיפה נגד ישראלים, מטעם ארגון חמאס. המפגע אף מונה כמפקד החוליה, עודד את חבריו לבצע פיגועים, והיה שותף בהחלטה להוציא לפועל את פיגוע הדקירה".
לאחר דיון בטענות הצדדים, השופט מינץ דוחה את העתירה ומאשר שצו ההריסה הוצא כחוק: "מכלול החומר מגלה כי החלטת המשיב התבססה תוך לקיחה בחשבון של כלל השיקולים הרלוונטיים, וזאת בהתייחס לנסיבות האירוע ולעובדה שמדובר בפיגוע אכזרי וקשה אשר בו נגדעו חייו של המנוח באיבם. כך, נגד המפגע הוגש כתב אישום המייחס לו שותפות לביצוע הפיגוע. כתב אישום זה נסמך כאמור הן על גרסתו של המפגע והן על גרסאות שותפיו, כמו גם על ראיות נוספות. מדובר אפוא בתשתית ראייתית מבוססת די והותר לשם הוצאת הצו".
"המשיב אף פעל במידתיות ובסבירות בהגבילו את צו ההחרמה וההריסה לקומה השנייה במבנה בלבד, בה התגורר המפגע עם משפחתו הקרובה", פסק השופט מינץ. "עוד יצוין כי הצורך בהרתעה עומד בעינו גם כאשר מדובר בבית מגורים אשר מתגוררים בו קטינים, ואין די בכך כדי לקבוע כי המשיב חרג ממתחם שיקול הדעת המסור מטבע הדברים, משמדובר בבתי מגורים, לא פעם מתגוררים בהם גם קטינים, ובמקרים המתאימים, וכך גם בענייננו, העדפת שיקולי הרתעה על פני הפגיעה בזכויות דיירי הבית, נכונה גם כאשר מדובר בקטינים".
יואב שורק, אביו של דביר ז"ל, הגיב להחלטת בג"ץ: "אין לנו כמשפחה עניין אישי במחבלים האלה. כאזרח אני מצטער אם מדיניות ההרתעה מגומגמת".
החייל דביר (יהודה) שורק ז"ל, בן 19 מעפרה, נרצח בפיגוע בגוש עציון. דביר היה נכדו של הרב בנימין הרלינג, שנרצח בפיגוע ירי סמוך לשכם באוקטובר 2000. שורק נדקר דקות לאחר שירד מהאוטובוס בחזרה מירושלים, שם רכש ספר של דויד גרוסמן לרב שלימד אותו בישיבה.