לוחמים שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים הודיעו היום (ראשון) כי עתרו לבג"ץ בדרישה לפרסם את כל החומרים והמסמכים בעניין המלחמה שטרם פורסמו, ומופקדים בארכיון המדינה. בין היתר מבקשים העותרים לחשוף פרוטוקולים של ישיבות ממשלה, של הקבינט הלא רשמי של המלחמה ושל התייעצויות מדיניות-ביטחוניות ואת יומנה של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כדי למקד את בקשתם, גיבשו העותרים רשימה של 87 מסמכים, שלטענתם המאמצים הנדרשים לאיתורם, בדיקתם והכשרתם לפרסום לקהל הרחב הם סבירים. העותרים אף מציינים כי למיטב ידיעתם ולפי מידע שנמסר להם, מרבית החומר המבוקש כבר הוכן לפרסום ועבר את כל הבדיקות הנדרשות, אלא שארכיון המדינה ו/או המפקיד נמנעים מפרסום החומרים והמסמכים מטעמים שונים.
רשימת העותרים כוללת את חבר הכנסת וסגן שר הביטחון לשעבר האלוף (במיל') אורי אור, שהשתתף בקרבות הבלימה הקשים ברמת הגולן, את יו"ר המרכז למלחמת יום הכיפורים סא"ל (במיל') רמי סווט שנלחם ברמת הגולן ובתעלה ושכל את אחיו בקרבות בעמק הבכא, ואת פרופ' אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה, החוקר מזה עשרות שנים את מלחמת יום הכיפורים והשלכותיה.
"בסמוך לפרוץ המלחמה, תוך כדי הלחימה האינטנסיבית ובתקופה לאחר סיומה, נוצרו ונערכו מסמכים רבים, תמונות, קבצי שמע ותרשומות", מסבירים העותרים. "יש במסמכים אלה כדי לשפוך אור על התנהלות הלחימה בגזרות השונות; על המידע שהובא בפני הדרגים הבכירים במדינה ועל הסקת המסקנות והתחקירים מאירועי המלחמה".
טענת העותרים: יש עניין ציבורי, היסטורי, ומחקרי בחומר המוגבל
העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין בנימין ברץ, משה נחמן ורותם רוזנצויג סימה ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. בעתירה מתייחסים הלוחמים והמפקדים לעניין הציבורי, ההיסטורי והמחקרי שיש בפרסום החומרים. לדבריהם, "אין מחלוקת כי פרסום החומרים בעניין מלחמת יום הכיפורים, לרבות הפרוטוקולים של דיוני הממשלה, ההתייעצויות, הליך קבלת ההחלטות ובירור המצב העובדתי האמיתי בעניין המלחמה, יש לו ערך היסטורי ומחקרי אדיר - הן בלימוד וניתוח הפעולות שנעשו בזמן אמת והן במסגרת הפקת הלקחים מפעולות העבר".
"יש בפרסום המסמכים המבוקשים עניין וערך ציבורי", מוסיפים העותרים. "כך שיוצג המצב העובדתי האמיתי, הן על מחדליו, והן על תוצאותיו ההרואיות. הזיכרון הקולקטיבי שנצרב בתודעת הציבור אודות המלחמה הוא זיכרון שלילי וחסר, שיש מקום ללמוד ממנו אך גם לתקן את הרשמים שהותיר. למסמכים המבוקשים יש ערך ציבורי משמעותי כדי ללמוד מה היה המידע שהוצג בפני הדרג המדיני לפני ולאחר פרוץ המלחמה, מה היו השיקולים שנשקלו על ידי הדרג המדיני ומה היה מגוון הדעות שהוחלפו בין המנהיגים בזמן אמת".
נוסף על כך, מציינים העותרים את העניין האישי בפרסום חומרי הארכיון: "העותרים היו מפקדים ולוחמים שנלחמו במלחמה, פיקדו על חיילים רבים בגזרות לחימה שונות, והיו אחראיים, במידה לא מועטה, לחייהם ולניצחונות בקרב. דור הלוחמים והמפקדים שלקחו חלק במלחמה הולך ומתמעט, וכל עיכוב נוסף בפרסום החומרים עלול להביא לכך שחלקם לא יזכה לדעת מה הכיל החומר המבוקש ואילו עובדות נמנעו ממנו עד כה".
לסיכום נכתב בעתירה כי "יש חשיבות עליונה בפרסום מלוא המידע והמסמכים על אודות המלחמה. היקף החומר המבוקש הוא מוגבל ומצומצם ופרסומו לא יביא להקצאת משאבים בלתי סבירה. קיצור תקופת ההגבלה בענייננו, שעה שממילא מרביתה כבר חלפה, לא מקימה חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור, בביטחונו של אדם, בפרטיות או באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי".