מעבר ארז נראה מרחוק כמו טרמינל בין לאומי, אלא שהנכנסים בשעריו אינם תיירים אלא תושבי עזה שזכו באישור עבודה בישראל. אם עד השבוע 5,500 בני אדם יכלו להיכנס לארץ – החל מהבוקר המספר מטפס לשיא של השנים האחרונות - 7,000 עזתים שנכנסים לישראל, והוא עשוי עוד לעלות בהמשך.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עד ה-12 במרץ 2006 כ-15 אלף פלסטינים נכנסו מדי יום לישראל, אלא שביום זה אבו מאזן נכנס לקואליציה עם חמאס ומספר הפועלים שעוברים מעזה ירד דרמטית. חמש עשרה שנים אחרי כן ו-3 מלחמות, ישראל מתחילה לשוב במדיניות איטית של פתיחת רצועת עזה.
"האישור זה הנשמה שלי, אם אין אישור אני מתאבד או שאני מת", אומר מאג'ד פועל שנכנס כל יום מעזה, ופועל אחר, אחמד, מוסיף: "כולם רוצים לעבוד בישראל, כולם בעזה". מי שמחפש את הסיבות ליציבות היחסית בעזה, כנראה שימצא אותן כאן. כל עובד מרוויח כאן בין 5,000 ל-7,000 שקלים בחודש - פי עשרה ממה שהרוויח בעזה. כל אחד כזה מפרנס 10 אנשים בממוצע. ככה בדיוק משיגים שקט.
כאמל, סוחר מוצרי חשמל מעזה טוען שמספר העזתים שעובדים בישראל אינו מספיק. "זה טיפה בים. יש לך 2 מיליון נפשות, תחלק ל-7000, כמה כל נפש צריך לפרנס? למה מביאים פועלים מתאילנד?", אמר, וכשנשאל מדוע לא מתקוממים נגד חמאס אמר: "אין המנטליות שצריך לקום ולעשות כמו נהגי מוניות, כל שטות שאתה עושה אתה משלם עליה ביוקר".
מי שתהה מדוע אין הפיכה מול חמאס בעזה מקבל כאן את התשובה. מה שברור שאחרי עשור של סגר ומקלות, ישראל נותנת גזר בתקווה שזה יסייע לביסוס השקט. לפי ההערכות, 7,000 פועלים זה מספר זמני ובישראל רוצים להעלות בעוד 3,000 פועלים. ההערכה במערכת הביטחון שאותם 7,000 שכבר נכנסים לישראל יכניסו לרצועת עזה 35 מיליון שקלים בחודש.