יחיא סינוואר יושב על כורסא בלב הריסות לשכתו בלב העיר עזה. התמונה הזו צולמה יומיים אחרי תום מבצע "שומר החומות", ובמערכת הביטחון מרגישים שהיא מתארת היטב את מצבו של מנהיג חמאס בעזה. "בישבן עוד נוח לו, אבל הוא לא מבין שהמציאות סביבו השתנתה", אומר גורם ביטחוני. מדוע איבד קשר למציאות? שאלה שגם בישראל שואלים. הוא נראה מנותק, מהשטח, מהאנשים - והמצב שלו רק מעלה את הסיכון להתלקחות נוספת.
לפני כחמש שנים, בטרם נבחר למנהיג חמאס בעזה ולאחר ששוחרר מהכלא הישראלי בעסקת גלעד שליט, התרחש אירוע מכונן. יחיא סינוואר הגיע לביתו של מחמוד שתיווי, מפקד גדוד זייתון ברצועה, וחיסל אותו לעיני בני משפחתו רק בגלל שהעביר ביקורת חריפה על אנשי מחנהו של סינוואר בזרוע הצבאית של חמאס. סינוואר חשש מעלייה בכוחו של שתיווי בחמאס על חשבונו והחליט לחסלו בכל דרך. כך נהג במתחריו - תמיד חשדן, תמיד קורא את צעדיהם ומקדים אותם.
יחיא סינוואר נחשב מסממניה הקיצוניים והאלימים ביותר של חמאס. כבר יותר משני עשורים הוא מוביל את חיסולם של מי שנחשדו כמשתפי פעולה עם ישראל. הוא עוקב באדיקות אחר התקשורת הישראלית ומתמצא במידה רבה בפוליטיקה ובאקטואליה הישראלית. ככל הנראה אין מישהו בחמאס שמכיר את ישראל כפי שסינוואר מכיר. אבל האם משהו השתנה?
גורמי ביטחון מעריכים שסינוואר כיום מנותק מנטלית ממוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית: הוא לא מפנים את השינוי והמצב כבר נראה מאוד חריג. מההתבטאויות והמעשים שלו עולה פער גדול מאוד בין איך שסינוואר תופס את המציאות לבין המצב של ישראל. אותם גורמים אומרים שהוא טועה באופן שבו הוא חושב שהוא קורא את ישראל: "הוא חושב שהשבויים והנעדרים לא יהיו חלק מעסקת השיקום, והוא טועה בגדול - אנחנו מחליפים משוואה וזה לא נתפס אצלו".
לפי גורמי הביטחון, סינוואר חושב שהיה לחמאס ניצחון תודעתי, ובכך יש אולי מידה של הישג מבחינתם - אבל הוא חושב שיצליח לחזור לנקודת המצב ערב המבצע והוא צפוי להיתקל במציאות אחרת: הוא לא מבין שהפרחת בלונים יכולה להיות עילה להורדת בניין בעזה, והוא רואה בכל מה שאינו רקטות התגרות בלבד ולא טרור. בכך, לדבריהם, הוא טועה טעות מרה. ההערכה במערכת הביטחון היא שתהיה התנגשות בגלל הפער הזה בתפיסה, שיתנפץ על קרקע המציאות, ולכן המצב רגיש כי המציאות משתנה ו"סינוואר לא מבין את זה, לא מנתח נכון את המצב". מנהיג חמאס ממשיך לשים את נושא ירושלים במרכז סדר היום, ובמערכת הביטחון מעריכים שזה יכול להביא לפיצוץ - ומגדיל את הסיכוי לסבב ב' בעזה.
איך החמאסניק הבכיר הגיע למעמד הזה - ולתפיסות הללו? סינוואר בן ה-58, שנולד וגדל בח'אן יונס, ריצה מאסר של יותר מ-20 שנה בכלא הישראלי, לאחר שהורשע ברצח פלסטינים שלטענתו שיתפו פעולה עם ישראל. הוא שוחרר ב-2011 במסגרת עסקת שליט ונבחר לראשות הלשכה המדינית בעזה ב-2017. במהלך ריצוי עונשו אובחן גידול סרטני בראשו. הוא קיבל טיפול רפואי ואף עבר ניתוח מציל חיים בבית חולים בישראל.
בכלא היה סינוואר מהדמויות המשפיעות בקרב האסירים הביטחוניים הפלסטינים ולא אחת הורה על שביתות, התפרעויות ומרידות. אחד מבכירי חמאס בגדה המערבית, ששוחרר גם הוא בעסקת שליט, סיפר שסינוואר עבר על רשימות המועמדים לשחרור והחליט מי יישאר ברשימה ומי ינופה.
ה"שב"כניק" של חמאס
עזה מופעלת אומנם על ידי ארגון טרור, אבל הוא נמצא במעבר ליישות מדינתית. תנועת חמאס בנויה משלושה רבדים: דעוואה - הממד החברתי-דתי שדואג לציבור ועובר במסגדים ובמדרסות (בתי התלמוד). שם צמח איסמאעיל הנייה ומשם בנה עצמו. הרובד הצבאי - מוחמד דף, דמות צבאית, מוכן תמיד להילחם ובונה הזרוע הצבאית על כל יכולותיה. המניע המרכזי הוא מלחמת ג'יהאד.
הרובד השלישי הוא ביטחון הפנים - השב"כ של חמאס, חוקרי המשת"פים. שם גדל סינוואר ושם פיתח את תפיסת עולמו עד שנכנס לכלא הישראלי. בכלא בנה את מעמדו ואת שמו עד ששוחרר בעסקת שליט. בצוק איתן עוד היה בצד העניינים, ולא היה שותף אמיתי לאירועים ולקבלת ההחלטות. אחר כך נבחר והחליף את הנייה בראשות תנועת חמאס ברצועה. הנייה הלך הביתה אחרי שתי קדנציות. בחמאס מקפידים על כך - סוג של דמוקרטיה.
באותן שנים פעל חמאס בכמה מישורים - ביהודה ושומרון, בעזה, בחו"ל ומול האסירים בבתי הכלא בישראל. כשהם לא מצליחים להפוך את יהודה ושומרון למרכז פעילותם (חשיבות האזור גדולה בגלל הקרבה לירושלים) בעיקר בגלל שליטת הצבא, שב"כ ושיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים - הם מחליטים להפוך את עזה למרכז.
כבר לא קורא את ישראל?
סינוואר שולט ביד רמה ברצועה, בזרוע הצבאית והמדינית כאחד. מוחמד דף, איש צבא, רמטכ"ל חמאס, נמצא לצידו - אך אינו פועל במרחב המדיני. כמי שצמח והתבגר בתוך הכלא הישראלי, סינוואר מרגיש היום בעזה כמו בכלא מסוג אחר. ישראל דאגה לו אז? שתדאג לו גם עכשיו. הוא שימר כל העת חיכוך מול ישראל כדי להכריח אותה לדאוג ולטפל ברצועה. כך החלו ההפגנות הגדולות על הגדר. 84 שבועות הוא שימר את המאבק הזה.
מדי יום שישי הגיעו תחילה עשרות אלפים ואחר כך ירדו המספרים בהתמדה. בימים הראשונים - יום הנכבה - התקבצו יותר מ-50 אלף מפגינים, חיבלו בגדר, יידו מטענים וניסו לפרוץ לשטח ישראל. ארה"ב העבירה אז את השגרירות לירושלים. כ-60 הרוגים רשמו הפלסטינים באותו סוף שבוע, אך לאכזבתו הכותרות בישראל עסקו דווקא בנטע ברזילי ובאירוויזיון - וסינוואר הפסיד בניסיון לשלוט בסדר היום.
אז החל השינוי בתפיסתו. סינוואר פנה לטיפול בכלכלה ובציבור העזתי. הוא החל לחשוב על הסדרה מול ישראל. אגב, בשב"כ לא תמכו בכך ולא האמינו בשינוי הגישה של סינוואר. מנהיג חמאס בעזה מבין שישראל רוצה שקט ולא רוצה עימות, ומנצל זאת כדי לסחוט כסף. כך ייכנס השליח הקטרי לסיפור.
רצינו חמאס מוחלש, יגידו אז בשב"כ, אלא שהארגון דווקא התעצם, ההרתעה החלה להישחק וחמאס שלט ביד רמה ברצועה. במערכת הביטחון ובעיקר בשב"כ התגבשה תפיסה שלפיה לפעול בעוצמה מול חמאס דווקא עכשיו, לא לחכות. זה היה בסוף השבוע שבו נורו 40 רקטות על שדרות, חודש לפני מבצע "שומר החומות". ראש הממשלה החליט שלא ורק אחרי הירי לירושלים שינה את דעתו ויצא למערכה.
חמאס שגה בהבנתו את התהליכים בישראל, לא העריך נכון את כוונותיה וחשב שלא תעז להיכנס למבצע גדול ברצועה - במיוחד בתקופה הזו. תקופה רגישה פוליטית. כבר ביום הראשון ביקשו בחמאס מהמצרים לסייע בעצירת האש, אחר כך התחננו והופתעו מאוד כשהמצרים סיפרו שישראל לא מקשיבה להם.
מה זה אומר על יכולת ההבנה והניתוח של סינוואר? האם האיש ש"גדל" בכלא הישראלי ולמד בו עברית איבד את יכולת הקריאה שלו את הישראלים? הוא ראה עצמו כ"ראש לפלסטינים" בניסיון לנכס לעצמו את המאבק על ירושלים, מקריב עזה למען אל-אקצה. הוא ניסה להפעיל טרור ביהודה ושומרון ונכשל. "הבנתו את המציאות התערערה", מעריכים מי שמכירים אותו מקרוב. איזה הישג מדיני או כלכלי הוא הביא לציבור שלו?
האוצר של סינוואר - והאיש שמנסה להיכנס לראשו
סינוואר רואה בערביי ישראל אוצר ומנסה לאתר נקודות חולשה, כמו עולם הפשיעה, כדי לחדור דרכו לתוך הרחוב הערבי בישראל. בשב"כ לא זיהו שחמאס עומד מאחורי האירועים בערבים המעורבות, אבל בסוף מדובר באחים המוסלמים ובחברה שיש בה פשיעה גואה ואמצעי לחימה רבים. ארגוני הפשיעה הם שהובילו את העימותים והפרעות בערים - השראה מעזה.
גורם בשב"כ שמחזיק בתיק סינוואר יושב מול ראש השב"כ וראש הממשלה וצריך להסביר להם מה חושב סינוואר, מה הוא רוצה, מה כוונותיו ומה יבחר לעשות בכל צומת. חתיכת תיק. היו מי ששמעו אותו מתאר את חמאס כנער בן 15 - אין לו מה להפסיד, נופל וקם, לא יציב אבל גם לא מפחד.
אלה תמיד תפקידים ארוכים בשב"כ: לא כל שנתיים מתחלף בכירים כמו ראשי חטיבה או מרחב, גם לא חוקרי שטח ורכזי מודיעין. התפקיד ארוך בכוונה ומביא לכך שהכרת השטח והאנשים עבור אנשי השב"כ עמוקה ורחבה. הכרת האישיות, התפיסה של האנשים את עצמם ואת הסביבה, רשת החברים והקשרים הם אלה שמאפשרים היכרות אינטימית ועמוקה ויכולת להביא מידע מדויק ומהיר בזמן אמת. אנשים של אנשים.
קבוצות עבודה קבועות מכל התחומים מנטרות כל הזמן את בכירי חמאס בעזה. זאת, בשילוב יכולות טכנולוגיות שהתפתחו מאוד ומהוות גורם מרכזי ביכולות הניטור. אנשים שמתכללים את כל הסנסורים ומנטרים טוב יותר את המרחב. הרשת החברתית היא שוק - בזאר מזרח תיכוני - הכול עובר בה וזה אחד השינויים הגדולים של השנים האחרונות. עוד כלי שמאפשר הסתכלות על תהליכים בחברה הפלסטינית.
כיום, אחרי המבצע, דף וסינוואר יוצאים החוצה מהמסתור ופוגשים את המציאות, את מצבה האמיתי של עזה. זו הזדמנות מבחינת ישראל להוביל לשינוי. במערכת הביטחון שבים וממליצים שכל השיח צריך לעבור דרך הרשות הפלסטינית. להחזיר אותה להשפעה, גם אם מוגבלת, על הרצועה. שתתחיל לקחת אחריות. זה גם עניין פוליטי ישראלי כי צריך יהיה לחזק את אבו מאזן.
זהו הזמן למנוע התעצמות צבאית של הארגון - סיוע הומניטרי תמורת הפסקת ייצור אמצעי הלחימה. אין פיגועים על הגדר ולא ביהודה ושומרון. המצרים הם חלק מהעניין - גבול משותף ומניעת הברחות לרצועה. הפתרון לעזה הוא כלכלי כי הם גדלים מאוד דמוגרפית. ישראל נמצאת בעמדת כוח, קבעה את התהליך והובילה את האירוע הצבאי. זה מאפשר לה להוביל מהלכים ולדרוש תנאים חדשים כמו, למשל, שיקום תמורת התקדמות בנושא השבויים והנעדרים.
כיום כלואים בבתי הכלא בישראל כ-6,000 מחבלים פלסטינים, מתוכם כמה מאות שמוגדרים "כבדים" - רוצחים עם דם רב על הידיים. רק 300 מהם עזתים והיתר תושבי הגדה. חמאס רוצה מאוד לשחרר כמה שיותר אסירים מיהודה ושומרון בניסיון לקבוע את מעמדו מחדש ואת השפעתו על הגדה. סינוואר הבטיח לחברים שעזב בכלא הישראלי שיחזיר אותם הביתה, נשבע שלא יפקיר אותם מאחור. הוא לא יכול לסגת מהמילה שלו כלפיהם. ישראל לא מוכנה לשמוע על שחרור הרוצחים המתועבים האלה. מה זה אומר על יכולתו של סינוואר להוציא לפועל עסקת שבויים עוד בחייו?
אולי סינוואר לא מבין ש"הגבינה זזה". לא מנתח נכון את המציאות. תמיד אמרו עליו שהוא פרגמטי, אך בשב"כ היו מעדיפים לומר פרקטי בלבד - ממש לא פרגמטי. אולי התבלבל וכבר אינו מבין נכון את ישראל ולאן זה יכול לקחת את שני הצדדים. האם ישרוד בשלטון הארגון? בינתיים בכל מקום הוא מסתובב מוקף ילדים שמבטיחים את חייו. אלה ימים שיכולים להביא רוחות שינוי. השאלה היא אם בשלושת הצדדים - ישראל, חמאס והרשות הפלסטינית - ירימו את הכפפה.