בחודש אוגוסט האחרון מלאו חמש שנים למבצע "צוק איתן" שבמהלכו נחשפו אזרחי ישראל לראשונה לאיום מנהרות הטרור מעזה. שנתיים לאחר שהסתיים המבצע, יצא לדרך אחד הפרויקטים השאפתניים של מערכת הביטחון - הקמתו של המכשול בין רצועת עזה ליישובי העוטף שאמור לחסל את פרויקט המנהרות החודרות של חמאס. מאז עובדים אלפי פועלים מסביב לשעון - בדקנו איפה עומד הפרויקט עכשיו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מדובר באחד הפרויקטים ההנדסיים הגדולים שידעה ישראל. המספרים והנתונים שאנחנו מביאים כאן אושרו לפרסום כולם על ידי הצנזורה הצבאית. הגדר כולה, מתחת ומעל לפני האדמה, תתפרש על פני 60 ק"מ. עד היום, ראש השנה תש"פ, הסתיימה בנייה של 43 ק"מ אשר מהווים כ-70% מכלל הפרויקט.
מפעלי בטון בשטח
בכדי לבצע את הפרויקט הזה נדרשים 3.1 מיליון טון עפר, 2.3 מיליון טון בטון ו-140 אלף טון ברזל. לאורך תוואי המכשול נבנו מספר מפעלי בטון כדי לעמוד בביקוש.
כ-1,400 פועלים עובדים 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע. 900 עובדים ביום' 500 בלילה. רוב הפועלים הם עובדים זרים שהגיעו מברזיל, מספרד, מאיטליה מגרמניה וממולדובה. הפועלים עובדים בקבוצות שפרושות לאורך התוואי. סך הכל פועלות במקביל כ-50 קבוצות עבודה ולרשותן כ-100 כלים הנדסיים מתקדמים.
בואו נעשה זום אאוט: המכשול מתחיל בדרום הרצועה, סמוך למשולש הגבולות ישראל-מצרים-עזה, וחותך את קו הגבול עד לחוף הים של זיקים. מי שיתקרב לאזור יכול כבר לראות את גדר הפלדה שמעל פני הקרקע. זו גדר מסיבית ומתקדמת, בגובה של 6 מטרים, עליה הוצבו אמצעי התרעה ועזרים טכנולוגיים מתקדמים למעקב אחר המתרחש בצד השני. את מהותם, מסיבות ברורות, לא ניתן לחשוף.
עמוק באדמה
אבל גולת הכותרת היא מה שקורה מתחת לאדמה. בואו נצלול: בעומק של עשרות מטרים (גם כאן אסור לדבר על מספרים מדויקים) נבנה קיר "בטון חכם". במערכת הביטחון מכנים את הקיר הזה "קב"א" - קיר בטון אינדקטיבי. אי אפשר לפרט יותר מדי מה ואיך, אבל מהשם אפשר להבין שהבטון הזה יידע להתריע על מה שקורה בסביבתו. מדובר באמצעי התרעה הכוללים פיתוחים טכנולוגיים ומודיעיניים מתקדמים שאמורים לסייע למערכת הביטחון באיתור וגילוי מנהרות.
מאז תחילת העבודות על המכשול התת קרקעי חשפו כוחות הביטחון כ-17 מנהרות טרור התקפיות-חודרות לשטח ישראל. מרגע שיסתיימו העבודות על המיזם האסטרטגי, מאמינים במערכת הביטחון, החדירה מעזה לשטח ישראל מעל ומתחת לפני הקרקע תהיה כמעט בלתי אפשרית. מתי זה יקרה אתם שואלים? במערכת הביטחון לא מוכנים לנקוב בתאריך אבל מעריכים שמדובר בחודשים, לא בשנים.
במקביל לפרויקט זה, הוקם מכשול ימי לאורכו של חוף זיקים. המכשול נכנס לים למרחק של 200 מטרים מהחוף. רוחב הבסיס שלו הוא 50 מטרים והגדר שעליו מתנשאת לגובה של 6 מטרים. גם על המכשול הזה הותקנו אמצעים טכנולוגים ומודיעיניים מתקדמים שיעניקו כיסוי מלא וישלימו את המעטפת ההגנתית.
עבודה מסוכנת
"מדובר באחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים שבוצעו במדינה", אמר מפקד מנהלת "קו התפר", תא"ל ערן אופיר, לחדשות 12. מנהלת "קו התפר", אחראית להקמת הגדרות בכל הגבולות. "אחד הדברים הייחודיים לפרויקט הוא סביבת העבודה שלו, ומדובר בסביבה לא פשוטה", מסביר תא"ל אופיר כשהוא מתכוון לאיום לחיי העובדים בשטח. "כל הפועלים באתרים עובדים עם אפודים ושכפ"צים". אתרי העבודות יש מצלמות ומכ"מים, ובנוסף הקמנו חמ"לים מתקדמים עבור התצפיתניות".
לתא"ל אופיר אין ספק שהמכשול הוא הפתרון ההגנתי הנכון לאיום הביטחוני מעזה. "אנו מניחים שברגע שיושלמו העבודות על המכשול התת-קרקעי והגדר שמעליו - התושבים בעוטף עזה ובשאר ישראל יוכלו לישון בשקט", אמר. "בסיום העבודות לא יהיו יותר מנהרות חודרות מעזה".
רע״ן ביצוע, סא״ל הדס אבוטבול, גילתה כיצד נבחר המכשול שאמור לנטרל את מנהרות הטרור. "חיפשנו משהו שיכול להיכנס אל תוך האדמה, ואחד מהפתרונות שהוצעו זה משהו שעושים בכל העולם, כשחופרים מתחת לכבישים ומתחת לחניונים ומרתפים", היא אומרת.
"גדענו כל מה שנתקענו בו", סיפרה. "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת, יש הרבה ניסיונות של מחבלים להגיע לגדר, אבל בשביל זה יש כוחות ששומרים על הגדר, וגם על הפועלים שעובדים שם".
סא"ל אבוטבול הזכירה את האירוע החריג בקיץ שעבר, כשאש שנורתה מעזה פגעה באחד מהכלים ההנדסיים שעבדו בגדר. "היו ניסיונות השתלטות על כלים, ומנענו אותם", סיפרה." הם יודעים את החשיבות, הם יודעים מה עומד להם מול הפנים, זה מפריע להם".
