רס"ן אסף דגן שירת כנווט קרב והקפיד על שירות מילואים פעיל מהשחרור ועד אשר שם קץ לחייו לפני שלושה שבועות בדיוק. משפחתו הציגה לצבא ממצאים חדשים לפיהם ביום האחרון לחייו, אסף היה בדרכו למילואים בקריה, באופן שמזכה אותו על פי חוק לקבורה צבאית. למרות זאת, צה"ל מסרב להכיר בו כחלל ולאפשר קבורה בבית העלמין הצבאי ועל כן עד היום (רביעי) - לא התקיימה הלוויה והמשפחה נותרה תלויה באוויר.
ביום בו רס"ן דגן נטל את חייו, היחידה בה שירת במילואים בבסיס הקריה הייתה זקוקה לכוח אדם בדחיפות והוא זומן יחד עם מילואימניקים נוספים - כך עולה מתכתובת קבוצת ווטסאפ של היחידה. רס"ן דגן נמצא ללא רוח חיים כשהוא מסופר ומגולח ובתיק הגב שלו בגדים להחלפה, מטען נייד, אוזניות וערכת גילוח - המרמזים על כוונתו להישאר בבסיס.
למרות הממצאים החדשים שהוצגו, גורם בכיר בצה"ל הבהיר בשיחה עם המשפחה כי החלטתו הסופית היא לא להכיר באסף כחלל צה"ל ולא להביאו לקבורה בבית עלמין צבאי. ענבל דגן, אחותו התאומה של אסף, סיפרה בריאיון ל-N12: "הדבר היחיד שמעניין את בכירי הצבא אלו השלכות הרוחב. לא מעניין אותם אם לאסף מגיע להיות מוכר כחלל צה"ל אלא הם רק חוששים שיבואו מקרים נוספים ולכן הם נעמדים על הרגליים האחוריות".
מי שיכול להפוך את ההחלטה הוא שר הביטחון ישראל כ"ץ אך לא קיבלו מענה. בני משפחת דגן פנו אליו אך זכו להתעלמות: "הגורם המוסמך לקבל החלטה בנושא הוא שר הביטחון, אבל מיד לאחר מותו של אסף - שר הביטחון פוטר. פנינו לגלנט ביומו האחרון בתפקיד ולאחר מכן פנינו לישראל כ"ץ כשהוא נכנס לנעליו. לא קיבלנו שום התייחסות מהם. הצבא רוצה לפרש את הגדרת חלל צה"ל בצמצום מתוך רצון לחסוך". בלשכת שר הביטחון כ"ץ טוענים כי לא התקבלה פנייה וכשתתקבל מבטיחים לטפל בה.
משפחת דגן התריעה בפני גורמי הצבא על מצבו הנפשי של אסף כבר לפני שנתיים. "היה ברור לנו שאסף סובל מפוסט טראומה, הוא התדרדר מפסגת העולם לתחתית השאול", סיפרה ענבל. "מתוקף תפקידו הוא שמר על דיסקרטיות קיצונית - החל ממלחמת לבנון השנייה ועד יומו האחרון בבור חיל האוויר בקריה. מעולם הוא לא שיתף אותנו בדברים שהוא ראה בשירות שלו אבל אנחנו יודעים שהוא התמודד עם מראות קשים מאוד".
אחותו התאומה של אסף נדהמה מהתנערות הצבא מאחיה התאום: "לא מדובר פה על מישהו שסיים את שירותו הצבאי לפני שנים, אלא להפך. זה בן אדם ששירת במשרה מלאה בצבא, כשלאורך השנים היחידות השתנו: נווט קרב, חטיבת הצנחנים, יחידת 8200 ובור חיל האוויר בקריה. הוא שירת בסדיר, במילואים ובקבע. הפעלול הבירוקרטי שהצבא מפעיל הוא שמבחינתם אסף היה צריך ליטול את חייו בתוך הקריה".
מירי דגן, אמו של אסף, דיווחה כבר לפני שנתיים ליחידה על סממנים פוסט-טראומטיים שהופיעו אצל בנה. בעקבות זאת הוחלט להוריד אותו מטיסות פעילות, אך אסף המשיך לשרת במילואים בתפקידים אחרים. "הפוסט-טראומטים הכי קשים הם אלו שלא מסוגלים לבוא ולבקש עזרה", סיפרו בני המשפחה. "אסף לא היה יכול לשמוע רעשים או לראות אורות חזקים. הוא התבודד חברתית, לא נכנס לזוגיות ולא היו לו ילדים".
עוד הוסיפו: "דיווחנו על כך שאסף במצב לא טוב, שהוא לא עונה לטלפונים ושאנחנו לא יודעים איפה הוא גר. כולם בצבא ידעו ולא עשו כלום. עכשיו מה שיש למערכת הביטחון לומר לנו זה שאסף לא התאבד בתוך בסיס הקריה - אז מבחינתם הוא לא חייל, אלא אזרח".
מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.