גדר הגבול בין ישראל ללבנון, שנים ארוכות סימלה שקט מדומה, מוסווה בנוף הפסטורלי המקיף אותה. אולם, מאחורי מעטה השלווה הזה, בנה ארגון חיזבאללה מערך מורכב ומתוחכם, שמטרתו היחידה הייתה לבצע מתקפה מסיבית על ישראל. כעת, עם חציית הגבול ללבנון, מתגלה היקפה המלא של תוכנית הפלישה, הכוללת תשתיות נרחבות בתוך שמורות הטבע הסבוכות לאורך הגבול. מתוך מסתור זה, תכנן הארגון לפשוט על יישובי הצפון, בהיקף שמאפיל על אירועי 7 באוקטובר. כתב חדשות 12 אוהד חמו הצטרף לכוחות צה"ל בדרום לבנון. צפו.
בשטח הלבנוני, מתחת לשכבות של עלים ואדמה, מסתתר עולם שלם. עולם שנבנה בסבלנות ובשקט במשך שנים, ממתין לרגע הפקודה של צמרת חיזבאללה. דרור זימן מגדוד 233 שהצטרף אלינו סורק את הנוף שעד לאחרונה היה טריטוריה אסורה. "נכנסנו ונדהמנו לגלות יעדים מבוצרים בכל מטר. בכל ואדי ושלוחה, הכול רווי במחסני אמל"ח, מתקנים מבוצרים וקווי הגנה ברורים". הוא מוסיף בתדהמה: "קשה להאמין שמערכים כאלה הוכנו כאן במשך עשרים שנה, ממש מתחת לאפנו".
במרחק של כ-100 מטרים מהגבול הישראלי, תמונת המצב מתבהרת באופן מטריד. מצד אחד ניצבת עמדת כוח השלום של האו"ם, יוניפי"ל, סמל לכאורה של פיקוח בין-לאומי. מהצד השני נחשפה מנהרת חיזבאללה. פיר עמוק, שעומקו מוערך בכ-40-30 מטרים, צולל אל תוך האדמה ומתפצל לרשת סבוכה של מנהרות. מכאן תוכננה יציאתם של אנשי כוח רדואן, יחידת העילית של חיזבאללה, לפשיטה על ישראל. עד לפני ימים ספורים, כל האזור הזה היה סבוך לחלוטין, מסווה מושלם לתוכניות הפלישה של הארגון.
תא"ל יפתח נורקין, מפקד אוגדה 146, מרחיב על ההפתעה מהיקף ההיערכות: "מה שהפתיע אותנו במיוחד הוא שהאמל"ח כבר היה ממוקם בנקודות הקצה. מצאנו כאן עשרות טילי נ"ט, קורנטים, מאות פריטי ציוד אישי כמו תיקים, אפודים, קסדות, נרתיקים ורימונים. כל הציוד היה ממוקם מאוד קדימה".
לראשונה מאז 2006, צה"ל חזר ללבנון וחשף לגמרי את תוכנית הפשיטה של חיזבאללה. הקרבה לגבול ישראל ממחישה עד כמה אירועי ה-7 באוקטובר עלולים היו להתרחש גם כאן, אך בעוצמה וסכנה גדולות פי כמה. בגזרה המערבית, בה כמעט שאין כפרים צמודי גדר, נחשפו תשתיות תת-קרקעיות מורכבות. מנהרה אחת, למשל, משתרעת לאורך עשרות מטרים, חצובה בסלע, קרוב מדי לגבול ישראל.
בכפרי דרום לבנון, ההרס ניכר מכל עבר. חלק גדול מהמבנים הושמדו מהאוויר, לאחר שזוהו כמפקדות ומחסנים של חיזבאללה. בכפרים הצמודים לגדר, ההרס דרמטי אף יותר, תוצאה של פעילות כוחות צה"ל בשטח. צלקת זו צפויה להדהד בתודעתם של אנשי חיזבאללה והעם הלבנוני לאורך זמן.
תא"ל נורקין מדגיש את מורכבות האיומים: "האיומים שמצאנו כאן אינם רק אמל"ח מוסתר מתחת לאדמה, אלא גם מטענים על העצים, בסבך ובצדדים. חיזבאללה הכין את השטח הזה היטב, הן לקראת כניסת כוחותינו והן לקראת התקפה על שטח ישראל".
סא"ל בנימין טרופר, מג"ד 21 בחטיבת כרמלי, הרחיב על תוכנית הפלישה של חיזבאללה לצפון ישראל: "ניתן לראות כאן עמדת שהייה ללוחם חיזבאללה. הוא לא יושב פה ביום-יום, אלא מוזנק מביתו, אוסף ציוד בדרך לכאן. הוא חי באחד הכפרים בדרום לבנון, יוצא להצטייד, לוקח נשק אישי. יש לו תחנות מוגדרות לאיסוף הציוד. בסוף הוא רץ עוד 200 מטר, מגיע לחומה, חלק מניחים מטען ומפילים אותה, אחרים חותכים את גדר התיל, ויש את אלה שרצים לתקוף את שלומי".
טרופר ממשיך ומתאר את הממצאים: "אלה מטענים שנועדו, כנראה, לפרוץ גדרות יישובים. מצאנו גם תחמושת אישית. זה בעצם 7 באוקטובר. עצרנו את זה בזמן".
תרגיל שערך חיזבאללה לפני פחות משנה וחצי בדרום לבנון המחיש את התוכנית: פיצוץ גדול של הגדר וכניסה פנימה. כוח רדואן, שהתכונן שנים לרגע זה, היה אמור לפרוץ חמוש מעל ומתחת לקרקע אל תוך יישובי ישראל - מעין "7 באוקטובר על סטרואידים".
לשאלה כיצד למנוע הישנות של מצב דומה בעתיד, לאחר יציאת כוחות צה"ל בתום פעילותם, משיב תא"ל נורקין: "זה מתחיל בנחישות שלנו, לכך שהאיום הזה לא יוכל להתבסס שוב במרחב הצמוד ליישובים ולקו המגע. זה אסור שיקרה, אם בדרכים מדיניות ואם בדרכים צבאיות".
בניגוד לעזה, שם המגע עם האוכלוסייה האזרחית רב, בלבנון, באזורי הפעילות של צה"ל, הכפרים כבר ננטשו והפכו לערי רפאים. חמושי חיזבאללה שנותרו יורים מרחוק. אלא שהיום, צה"ל מצליח לשבות איש חיזבאללה.
רס"ן ירון קנר, מילואימניק ותיק בן 56, מציג תובנה מטרידה על המציאות הלבנונית: "להרחיק את חיזבאללה מהגדר ושיחזור עוד שנה-שנתיים, אנחנו ניפגש פה שוב. אני הכי קשיש פה. פעם ראשונה נכנסתי ללבנון לפני 35 שנה. לא השתנה שום דבר. ארץ יפה, פסטורלית, בית קברות אחד גדול".
דבריו, יחד עם אזהרתו על הצורך לא רק להרחיק את חיזבאללה מהגבול אלא למנוע את חזרתו בעתיד, מעלים שאלות קשות. נוכח תוכנית הפלישה האימתנית שחיזבאללה בנה, וההישגים המרשימים של ישראל בחודש האחרון בדרום לבנון, בדאחיה ובמקומות אחרים, קשה שלא לתהות: כיצד ייתכן שמדינת ישראל שאפה להשיג שקט בכל מחיר בשנה האחרונה בהסכמים דיפלומטיים, בעוד חיזבאללה בנה מערך מפלצתי כה גדול, הממתין רק לשעת כושר לפגוע בישראל.