גוברים האיתותים לכך שלבנון תסכים להסדרה: הניו יורק טיימס דיווח כי בסוף השבוע מנהיג איראן עלי ח'אמנאי העביר לחיזבאללה מסר באמצעות יועצו ובו קריאה לארגון שיסכים להפסקת אש, שתישען על החלטה 1701 ועל נסיגה אל מעבר לליטני. הפרסום הזה הגיע לאחר דיווח בלבנון של ערוץ LBCI ולפיו חיזבאללה העביר תשובה עם "אינדיקציות חיוביות" על ההצעה האמריקנית.

מאחורי הקלעים פועלת כאמור איראן, שמנהיגה העליון שלח בסוף השבוע ללבנון את יועצו עלי לאריג'אני. לפי הדיווח, לאריג'אני העביר בביקורו מסר לחיזבאללה כי עליו להסכים להפסקת אש - וכי הרפובליקה האיסלאמית תמשיך לתמוך בחיזבאללה ותסייע לו להתאושש מהמכות הקשות שספג.

על רקע ההתפתחויות הללו, היום צפויה להתקיים פגישה בין יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי שמייצג את חיזבאללה במשא ומתן ובין ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי - כדי ללמוד את התשובה של לבנון על ההסכם. כמו כן, מחר יגיע לאזור השליח האמריקני עמוס הוכשטיין.

הסעיפים שנחשבים לקו אדום מצד חיזבאללה

  1. חופש פעולה לצה"ל: בחיזבאללה מתנגדים בתוקף למתן חופש פעולה לצה"ל בשטח לבנון מרגע שתיכנס הפסקת האש לתוקפה. מנגד, בישראל דבקים בכך שיישום החלטה 1701 ייאכף בידי צה"ל - וכי ישראל תתקוף את פעילי ארגון הטרור אם יימצאו סמוך לגבול.

    יו"ר הפרלמנט הלבנוני ברי אמר בסוף השבוע: "ברגע שתושג הפסקת אש, יהיו ערבויות שהתקיפות הישראליות בלבנון ייפסקו ביבשה, בים ובאוויר. זו הסיבה שאנחנו רוצים הפסקת אש, אחרת, מה הצורך בהסכם? הימים הנוכחיים הם מכריעים".

  2. הערבות להסכם ומנגנון האכיפה שלו: בלבנון סבורים כי הוועדה המשולשת, הכוללת את ארץ הארזים, ישראל וכוח יוניפי"ל, היא שאחראית לפיקוח על יישום החלטה 1701. בלבנון מתנגדים להצטרפותן של בריטניה וגרמניה למנגנון שיידרש לאכוף זאת ומבקשים להגביל זאת לארה"ב ולצרפת בלבד.

דיווח: המועד שבו הוכשטיין יגיע לביירות

העיתון הלבנוני א-דיאר דיווח אמש ממקורות יודעי דבר כי השליח האמריקני צפוי להגיע מחר לביירות, ואז צפויה להיות מוכנה התשובה הלבנונית על טיוטת ההסכם להפסקת אש - כדי לדון בהערות ובתיקונים המוצעים של לבנון.

מקורות המעורים בפרטי המו"מ: "יש התקדמות"

מקורות המקורבים ליו"ר הפרלמנט הלבנוני ברי, שמייצג את חיזבאללה במשא ומתן, אמרו לעיתון הסעודי א-שרק אל-אווסט: חלה התקדמות בהליך המשא ומתן. בנוסף, מקורות אחרים הצביעו על "גישה חיובית" של בכירים לבנונים להצעה האמריקנית שהועברה כמתווה לפתרון והם בוחנים את פרטיה בקפידה ויעבירו הצעות כדי "להסיר כל עמימות בנוסחים לפני המשך המשא ומתן".

דיווח באל-אח'באר: העמדה שביירות גיבשה לגבי המתווה

העיתון הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה דיווח כי בהסכמה בין הגורמים הלבנוניים המעורבים במשא ומתן אומצה אסטרטגיה של "עמימות חיובית" לגבי ההצעה האמריקנית. לבנון גיבשה את עמדתה בשני רבדים - באמצעות מסר מילולי שמבטא תגובה ראשונית למאמץ האמריקני והשנייה - משא ומתן ישיר עם הגעתו של הוכשטיין לביירות.

לפי הדיווח, הרובד השני יכלול שאלות של לבנון לגבי רכיבים רבים בטיוטה שעל ארה"ב לענות עליהן, או לקבל עליהן תשובות ישראליות, לצורך קביעת העמדה הלבנונית, בין שהיא מיוצגת בידי יו"ר הפרלמנט הלבנוני ברי וראש הממשלה מיקאתי ובין שהיא קשורה לחיזבאללה.

השאלות שלבנון צפויה להציג

לפי העיתון הלבנוני, השאלות נובעות בראש ובראשונה מהצורך לפרט את עבודת הוועדה המוצעת לפיקוח על יישום החלטה 1701, כי לבנון סבורה שייתכן מנגנון משולש הכולל את לבנון וישראל, בראשות כוחות האו"ם. אומנם לבנון לא מתנגדת להצטרפות של גורמים חדשים לוועדה, אבל היא לא מברכת על כך, לרבות על נציגים כמו בריטניה וגרמניה - אלא מעוניינת להגביל זאת לארה"ב וצרפת, מה שישראל לא מברכת עליו.

לבנון מעוניינת בהגדרה מדויקת של משימת הוועדה, מאחר שהמנגנון הנוכחי פועל לרישום הפרות מצד שני הצדדים ודן בינם ובין עצמם כיצד להימנע או לטפל בהן. מכיוון שבצד האמריקני אומרים כי מנגנון זה לא היה יעיל במניעת הפרת ההחלטה מצד ישראל וחיזבאללה, ההצעה פותחת צוהר למשימות חדשות עבור הוועדה "שיערערו על מהות החלטה 1701. כמו כן, עומדת על כך שצבא לבנון הוא הגוף היחיד שאחראי לעבודה בשטח, ושקיימים כוחות בין-לאומיים שיסייעו לו להרחיב את סמכותו, לא להחליף אותו".

עמוס הוכשטיין, שליחו של הנשיא ביידן (צילום: רויטרס)
שליחו של ביידן, עמוס הוכשטיין, יגיע לביירות ביום שלישי. ארכיון | צילום: רויטרס

מקורות יודעי דבר אמרו לאל-אח'באר כי סירובה של לבנון לפגוע בריבונותה לא אומר רק שאינה מסכימה להעניק לישראל כל זכות להתערב ביישום החלטה 1701, אלא גם למנוע אפשרויות שיובילו לעימותים בין כוחות בינלאומיים לצבא ובין תושבי דרום לבנון.

אותם מקורות הדגישו כי לבנון לא רוצה להחליף הפסקת אש עם ישראל באפשרות שתאבד את יציבותה הפנימית. "יש לוודא את הנהלים המעשיים לגבי פיקוח , בקרה וחופש פעולה, מה גם שישראל רוצה זאת באופן חד-צדדי. כלומר, שהוועדה החדשה תקבל את בקשותיה שילוו בנתונים ומפות של כוחות צה"ל, דבר שלבנון מסרבת לו בתוקף.

בין נקודות ההסתייגות של לבנון: הנתונים שעליהם יסתמכו הכוחות הבין-לאומיים או הוועדה עצמה. "לבנון מסרבת לשתף את ישראל בנתונים השייכים לשטח לבנון ולערב אותה בתוצאות המבצעיות של הכוחות הבין-לאומיים ושל צבא לבנון. האמריקנים כבר מדברים על כוונתם לתמוך בהצעה הבריטית להקמת מגדלי פיקוח לאורך הגבול עם לבנון כשהמצלמות מכוונות לשטחה".

אתר החדשות הלבנוני אל-מודון פרסם: אלה הסעיפים המרכזיים מהמתווה להפסקת אש

  • הפסקת אש, קביעת מועד לתחילת המחויבות לעמידה בה.

  • כניסת צבא לבנון לדרום המדינה בשלבים. בשלב הראשון ייכנסו 5,000 חיילים.

  • צבא לבנון הוא הגוף הלגיטימי היחיד שמורשה לפעול צבאית והנשק יהיה בידיו באופן בלעדי.

  • מתן הסיוע הדרוש לצבא לבנון כדי שישתלט על מעברי הגבול וימנע הכנסת נשק.

  • תגבור כוחות יוניפי"ל.

  • נסיגה ישראלית מלאה מהאזורים שצה"ל נכנס אליהם.

פעילות כוחות צה"ל בלבנון (צילום: דובר צה"ל)
דיווח: אחד הסעיפים במתווה - נסיגה ישראלית מלאה מהאזורים שצה"ל נכנס אליהם בלבנון. ארכיון | צילום: דובר צה"ל
  •  צבא לבנון יבצע סריקות כדי לוודא שאין נשק מחוץ לשליטתו בדרום לבנון.

  • הקמת ועדה שתפקח על מנגנוני היישום של החלטה 1701 של האו"ם. היא כוללת את גרמניה ובריטניה, אבל לבנון מתנגדת לכך וסבורה שיש להסתפק בצרפת ובארה"ב.

  •  ערובות לכך שישראל לא תתקוף את לבנון מהיבשה, מהים או מהאוויר.

  • לאחר 60 יום מתחילת הפסקת האש, תחודש הפעילות של הוועדה המשולשת הכוללת את לבנון, ישראל וכוח יוניפי"ל - על מנת לדון בשרטוט הגבול היבשתי ולטפל ב-13 הנקודות השנויות במחלוקות.