לפני פחות משבועיים החל צה"ל לתמרן קרקעית בדרום לבנון לראשונה אחרי 18 שנים. זהו מהלך היסטורי המשנה את המציאות הביטחונית בגבול הצפון. ברגעים אלו מתמרנות בלבנון ארבע אוגדות, כאשר אוגדה 98 הייתה הראשונה להיכנס.
מטרת המבצע כפולה: להרחיק את כוחות חיזבאללה מעבר לנהר הליטני ולאפשר את שובם של תושבי הצפון לבתיהם בביטחון, לאחר למעלה משנה של חיים תחת איום מתמיד. עשרות מבצעים קרקעיים מתבצעים במטרה לנטרל ולהשמיד את יכולות חיזבאללה. פעולות אלו נועדו למנוע תרחיש דומה לאירועי 7 באוקטובר, שבו כוחות אויב עלולים לפלוש ליישובי הצפון.
סא"ל יונתן שניידר, מג"ד 202 של הצנחנים, סיפק תובנות מעמיקות מלב הפעילות בריאיון מיוחד לחדשות 12: "הגענו בהכוונה ספציפית לתשתית - גילינו שכל הכפר הוא תשתית", הוא מתאר. "ואת זה אפשר להבין רק כשאתה נכנס עם כוחות רגליים, רק כשאתה נמצא עם רגליים על הקרקע בשטח. בלי זה, עוצמתי ככל שיהיה, חזק ככל שיהיה, לא מהווה תחליף לרגליים שנמצאות על הקרקע, מגיעות לכל אחת מהמנהרות בכל אחד מהבתים וכל אחת מהתשתיות שנמצאת שם".
האתגר הטופוגרפי: ההבדל בין לבנון לעזה
במהלך השנים, גורמים במערכת הביטחון אך גם בדרג המדיני הביעו חשש כבד ממלחמה ישירה מול חיזבאללה, במיוחד מכוח רדואן. אולם, בהשוואה בין הלחימה בעזה לזו בלבנון, שניידר מציג תובנה מפתיעה על ההבדלים בין הלחימה בעזה ובלבנון: "אני חושב שההבדל, או ההבדל המשמעותי בעיניי, לפחות, הוא לא האויב. האויב, הוא מתנהג אותו דבר. הוא ארגון טרור, הוא פחדן. בפועל, הדבר היחיד שמאתגר אותנו שם זה התא שטח, זה הטופוגרפיה".
הוא מרחיב: "במקום שזה פלטה שטוחה שאפשר לעצב אותה עם די-9 או טנק, אז אתה מגיע, וקצת יותר קשה לדי-9 או קצת יותר קשה לטנק, ואתה הרבה מאוד נשען על היכולות שלך בהבנה של השטח".
שניידר מתאר את המפגש עם האויב: "נכנסים עם איזושהי דריכות מאוד גבוהה למול מה שאתה הולך להיפגש איתו, ואני חושב שככל שעובר הזמן, אתה... לאט-לאט מבין איפה אתה נמצא. אתה מבין שהשד לא כזה נורא. האויב שפגשנו, כשהוא ראה אותנו, הוא ברח, כשביצענו עליו ירי, הוא ברח. הוא טיפה ניסה לאגף אותנו. כשהוא לא הצליח, הוא ברח. וברוב המקומות שפגשנו אותו גם הרגנו אותו".
חשיפת תשתיות הטרור: מבט מקרוב
התמרון הקרקעי מניב תוצאות מהירות ומשמעותיות. כבר ב-48 השעות הראשונות נחשפו מנהרות רבות על בסיס מודיעין מוקדם, מה שמעיד על איכות המודיעין ועל יעילות הפעולה הצבאית.
שניידר, שפעל בתוך הכפר כילא, מתחם שממנו היו אמורים לשעוט מחבלים לתוך יישובי הצפון, חושף ממצאים מטרידים: "אמל"ח, נשקים, תיקים מוכנים לפשיטה, שמות על הקת של הרובה, למי שייך כל נשק. ברמה הזאת. ואתה מבין שמהמרחב שבו אתה נמצא - מישהו תכנן לעשות פיגוע משמעותי בתוך שטח מדינת ישראל".
הלחימה, עם זאת, גובה מחיר כבד. במהלך הקרבות בדרום לבנון נהרג סרן בן ציון פלח ז"ל מניצני עוז. שניידר משתף ברגשות העזים: "זה בשר מבשרך, זה... קצת כמו הילד שלך. ובמפגש הזה אתה כל מה שאתה חושב עליו זה להרוג את המחבלים".
הוא מתאר כיצד צה"ל סגר מעגל במהירות: "כל הכוחות שנמצאים מסביב לאיתור יחסית סוגרים עליו בצורה טובה, יש זיק ויש רחפנים שאוחזים את כל האיתור, ובאיזשהו שלב מזהים שניים שיוצאים מהחלון, או שניים שמנסים לברוח מהבית. מהר מאוד סוגרים איתם מעגל והורגים אותם שני קווי בתים למטה". שניידר מסכם בנחישות: "לכל מקום שאליו נבחר להגיע, אנחנו נגיע, ואנחנו ננצח, ואנחנו נשמיד ונעמוד בכל משימה שנידרש אליה."
התמרון הקרקעי נושא פרי גם כשבצידו מחיר כבד. החיילים רואים לנגד עיניהם את מטרות המלחמה, כשכל בית אזרחי הוא מחסן אמל"ח, ועיירות שלמות משמשות כבסיסי חיזבאללה. המציאות המתגלה בשטח מדגישה את מורכבות האתגר העומד בפני צה"ל: בתים אזרחיים משמשים כמחסני אמל"ח, ועיירות שלמות הפכו לבסיסי חיזבאללה.