בשבוע שעבר יירטה פעמיים מערכת הההגנה האווירית האמריקנית THAAD טילים ששוגרו לעבר ישראל מתימן. המערכת האמריקנית הוצבה לאחרונה בישראל ובשבוע שעבר היא יירטה לראשונה באופן מבצעי בישראל. בעזרת תא"ל במילואים צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד ההגנה האווירית, בדקנו מתי ואיך מחליטים להפעיל אותה.
מה ההבדל בין מערכת החץ הישראלית ל-THAAD האמריקנית?
"שתי המערכות לא זהות, אבל דומות. שתיהן נועדו ליירוט טילים ארוכי טווח בליסטים מחוץ לאטמוספירה. זאת בניגוד למערכות קלע דויד וכיפת ברזל שמיירטות טילים ורקטות בטווחים קצרים יותר. המערכות שמהן מורכות החץ וה-THAAD שונות - המשגר, המכ"ם והמיירטים - אבל הן חולקות בסך הכול את אותן היכולות".
איך מחליטים מתי ליירט בחץ ומתי ב-THAAD?
"מפקד חיל האוויר קובע מדיניות ליירוטים: המדיניות קובעת לאיזו מערכת יש עדיפות, כמה מיירטים משגרים וכו'. אבל המציאות היא דינמית - מערכת יכולה להיות תקולה או לא פעילה מסיבות אחרות. בנוסף, בזמן אמת מתנהל תהליך קבלת החלטות שמשקלל נתונים רבים ותיאום בין כל המערכות. לפי התנאים הנקודתיים בכל שיגור מגדירים איך לנהל את הקרב, כלומר את היירוט הספציפי".
"בזמן אמת מתנהל תיאום בין השליטה המרכזית של חיל האוויר בבור לבין המתאם של מערכות ההגנה האווירית, מרכז ניהול היירוטים. בתהליך הזה נקבע איזו מערכת בעדיפות ליירוט הספציפי, מי יורה ראשון ומי לא יורה בכלל. בהחלטה נלקחים בחשבון גם המדיניות וגם זמינות המערכות. ההחלטות מתקבלות תוך עשרות שניות במקרה של שיגור ממרחק כמו תימן".
החורף הגיע בעוצמה - זה משפיע על היכולת ליירט?
"רוח, גשם, ערפל, עננות, טמ"פ נמוכות - אלה משתנים שאכן משפיעים על היירוט אבל לא פוגעים ביכולת ליירט. המהירויות של הטילים ושל המיירטים גבוהות מאוד והם מותאמים לתנאי מזג אוויר משתנים. לפני שיגור המיירט לעבר הטיל מתבצע חישוב של נקודת הפגיעה הצפוייה, ובין המשתנים שנכנסים לחישוב גם תנאי מזג האוויר".
הפרטים בכתבה אושרו לפרסום על ידי הצנוזרה הצבאית.