במערכת הביטחון עוקבים בדאגה אחר השתלטות המורדים על אתרים אסטרטגיים בצפון סוריה, מחשש לנפילת יכולות אסטרטגיות ושרידי נשק לא קונבנציונלי לידי גורמי ג'יהאד. במוקד החשש נמצאים מתקני מכון המחקר הסורי "סרס" (SERS), שנחשדו בעבר בפיתוח נשק כימי, ובהם מכון 340 במערב חלב וקומפלקס אתרים באזור אל-ספירה שנפלו לידי המורדים בשבוע האחרון במסגרת מתקפת הפתע שלהם.
שני האתרים הללו הותקפו בעבר מספר פעמים בתקיפות שיוחסו לחיל האוויר הישראלי. על פי דיווחים זרים, התקיפות נועדו למנוע פיתוח והחזקה של נשק להשמדה המונית. למרות שסוריה התחייבה ב-2013 להשמיד את מאגרי הנשק הכימי שלה, ההערכה היא שהמשטר שמר על יכולת "שיורית" והמשיך בפיתוח חשאי. על פי דוח של הארגון למניעת הפצת נשק כימי (OPCW), סוריה אף חזרה להשתמש בנשק כימי ב-2018 והגדילה מאז את מלאי הנשק הכימי שברשותה.
המורדים, בהובלת הייאת תחריר א-שאם (HTS) הסוני-ג'יהאדיסטי, השתלטו גם על מחסני תחמושת ובסיסי צבא רבים באזור. האפשרות לנפילת אתרים אסטרטגיים לידי גורמים אלה מעוררת דאגה בישראל, שכן היא עלולה להוביל להפצת נשק לא קונבנציונלי לידי ארגוני טרור. "מדובר בארגון חסר מגבלות מוסריות או מחויבות מדינית, שעלול להשתמש בנשק כראות עיניו - כרגע נגד הצבא הסורי, ובהמשך אולי גם נגדנו", מזהיר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
על פי דוח של מרכז המחקר עלמא, האתר שעליו השתלטו המורדים במערב חלב, באזור "אלראשדין", משמש כענף 340 של מכון 4000 של סרס, והוא אחראי על מחקר ופיתוח טילים והמחלקה המכנית. בנוסף, כ-20 ו-25 קילומטר מדרום-מזרח לחלב נמצאים שני אתרים אסטרטגיים נוספים: הראשון, ליד אל-ספירה במתחם מפעלי הביטחון, שימש עד מלחמת האזרחים כאתר מרכזי של מכון 3000 לייצור ואחסון חומר כימי, כולל גז סארין. האתר השני, המכונה "סולימאן", קשור ככל הנראה למכון 4000 לטילים ולאווירונאוטיקה. לפי הדוח, לא ידוע אם האתר באל-ספירה עדיין משמש לאחסון חומרים כימיים.
אובדן חלב והאזור סביבה מהווה מכה גם עבור הציר האיראני-שיעי. מדובר בעוגן מרכזי המשמש להתבססות איראן בסוריה ולשמירה על מסדרון הנשק שהקימה במדינה, שבו פזורים מחסני תחמושת, אתרי אחסון ומתקני ייצור נשק רבים. לפי מרכז עלמא, איבוד השליטה באזור עלול לפגוע משמעותית ביכולת של איראן להעביר אמצעי לחימה דרך סוריה.
"הסורים מייצרים לפי הדיווחים בעיקר גז סארין וגז חרדל", מתאר קליסקי. "הסארין, שהוא נשק בינארי המורכב משני חומרים נפרדים - סוג של אלכוהול וחומר המכיל זרחן ופלואור - דורש תנאי אחסון מיוחדים במעבדה בשל היותו נדיף. לעומתו, גז החרדל פשוט יותר לשימוש ומאוחסן כנוזל או כתרסיס מוכן. בנוסף, לפי פרסומים בעיתונות, סוריה ייצרה בעבר גם חיידקי אנתרקס".
חלק מהנשק הכימי מותקן על טילי סקאד, ומרביתו מאוחסן במרכזי המחקר של מכון סרס ובבסיסי טילים בליסטיים. "כבר בשנות ה-90 היה להם ארסנל מכובד וידע של נשק כימי שמורכב על טילי סקאד", מציין קליסקי. "יכול להיות שחלק מהדברים הוברחו לחיזבאללה, כי מצאו בבונקרים שלהם מסכות גז וציוד ללוחמה נגד גזים".
משטרו של אסד עשה שימוש נרחב בנשק כימי נגד אזרחים במהלך מלחמת האזרחים. באוגוסט 2013, לאחר תקיפה כימית קטלנית באזור רותה שבקרבת דמשק, שקל נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה תקיפה צבאית נרחבת בסוריה. בעקבות התערבות רוסית הושג הסדר בין-לאומי לפירוק מאגרי הנשק הכימי הסורי, במסגרתו פונו כ-1,300 טון של נשק כימי מהמדינה. "הם מסרו חלק מהמאגרים והסתירו כמות מסוימת שלא דיווחו עליה, והמשיכו להשתמש בה", מסביר קליסקי.
ואכן, ב-2017 דווח על שימוש בגז סארין נגד אזרחים בצפון-מערב סוריה, שגרם למותם של כמאה בני אדם. שנה לאחר מכן, באפריל 2018, תקפו ארה"ב, בריטניה וצרפת ביותר ממאה טילים מטרות הקשורות לתוכנית הנשק הכימי הסורית, לאחר שדווח על שימוש בגז חרדל וכלור נגד אזרחים. ארגון הבריאות העולמי דיווח אז על כ-500 נפגעים מההתקפה.
מערכת הביטחון עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות, וישראל כבר הבהירה שהיא שומרת על זכותה לפעול למניעת העברת נשק אסטרטגי לידי גורמים עוינים, כפי שעשתה בעבר במקרים דומים. בדצמבר 2021 דווח כי ישראל תקפה שלושה אתרים לייצור נשק כימי בסוריה, במטרה לסכל ניסיון של משטר אסד לחדש את ייצור גז העצבים. רק בספטמבר האחרון, לפי דיווחים זרים, תקפה ישראל מרכז מחקר צבאי גדול לייצור נשק כימי ולדיוק טילים ליד העיר מיסיאף במחוז חמה.
נוכח התפתחויות אלו, נערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון לתרחיש שבו תידרש ישראל לפעול באופן עצמאי אל מול איומים מתהווים, גם אם בשלב זה מוקדם להעריך את כיוון התפתחות האירועים. ייתכן שבמסגרת ניסיונותיו לייצב את שלטונו המתערער, יפתח המשטר הסורי את שעריו מחדש בפני כוחות איראניים משמעותיים, שמרביתם עזבו את המדינה בשנים האחרונות. "אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי מה שקורה בסוריה ונחושים להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל", אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בבקו"ם.
"ישראל עוקבת אחר המצב בקפידה ותדע כיצד לפעול אם תזהה סיכון ממשי", סבור קליסקי. "רוסיה ואיראן תומכות באסד, בין השאר באמצעות הפצצות אוויריות מסיביות, ולכן קשה להאמין שהמורדים יחזיקו מעמד לאורך זמן, אבל כל התכתשות בין הצדדים משרתת את האינטרסים הישראליים בכך שהיא מונעת השתלטות איראנית מלאה על האזור".