תת-אלוף במילואים איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר, לא חובב מצלמות. "אני פה כי יש דברים שצריך כנראה להגיד אותם", הודה בריאיון מיוחד ל"חדשות סוף השבוע". בפתיחות רבה ברון סיפר על התפיסות במערכת הביטחון - ועל ההנחות השגויות שקדמו לשבעה באוקטובר.
ברון עזב את המחקר ב-2015, והפך לחוקר שמרצה על היחסים בין ביטחון לדרג המדיני, וחקר בעיקר את תופעת ההפתעה. בתחילת המלחמה הוא חזר לצבא, תחילה כצל של ראש חטיבת המחקר, ואחר כך בנסיבות מצערות כיהן כראש חטיבת המחקר בפועל.
"אני חושב שדי מהר הבנתי שאנחנו באירוע שיושב על התחום המקצועי שלי, באסון מודיעיני, מבצעי, מדיני גדול מאוד", נזכר באירועי שבעה באוקטובר. "הם לא עמדו במשימה העיקרית שלהם וזה להתריע בפני מלחמה".
"ראיתי שהארגון מצד אחד מבין שהוא נכשל, במובן הזה שהיה פער גדול בין המציאות כפי שהוא ראה אותה, למציאות כפי שהיא הסתברה בפועל", אמר על הימים הראשונים שאחרי השבת השחורה. "ומצד שני, הוא היה צריך להמשיך לתפקד כי מתחילה מלחמה".
הוא הוסיף: "מערכת שלמה של הבנות התמוטטה. זאת אומרת, כשאתה מגיע לשם ביום ההוא ורואה את כולם שנשמטה להם הקרקע מתחת לרגליים, כל מה שהם הבינו פשוט קרס, אתה מבין שפשוט לא הטילו מספיק ספק".
לדבריו, "זה די ברור מההתחלה שהמערכת לא הכירה באפשרות שהיא טועה. כשמחבלים של חמאס חוצים את הגדר ב-6:29 ב-7 באוקטובר בבוקר, בעצם מערכת שלמה של תפיסות ישראליות קורסת".
השאלה היא איך זה קרה לנו?
"אני חושב שאני פוגש מערכת שגם אחרי ה-7 באוקטובר מחזיקה עדיין בתפיסות שהיא משוכנעת שהן נכונות".
גם אחרי ה-7 באוקטובר?
"זאת הייתה קריאת השכמה לנסות להבין מה קרה לנו בעזה, אבל לאו דווקא להבין מה קרה לנו בהיבט היותר רחב. אני חושב שמה שקרה ב-7 באוקטובר זה התלכדות בין שני עניינים, אחד באמת קרה בעזה, הוא בסופו של דבר הביא להחלטה של חמאס לעשות את ה-7 באוקטובר".
"הדבר השני קורה במה שאנחנו קוראים לו הציר, איראן, חיזבאללה, סוריה, חמאס שהיה חלק מהעניין הזה. בכל הציר הזה חל גם כן איזשהו שינוי יסודי שבו בשנים האחרונות הם גיבשו איזושהי תפיסה שהם בנסיבות מסוימות יכולים להביס אותנו".
לדברי ברון, "את השינוי הזה המערכת הישראלית לא הבינה". הוא סיפר: "הדבר המרכזי שקרה בשנים האחרונות הוא מהפכת המידע. גל גדול של מידע הגיע ובמידה רבה שטף את המודיעין. הוא גרם לאשליה, שבדיעבד ברור שהיא כוזבת, שהמידע מייצג את המציאות".
"אם יש לנו כזה מידע, והמידע הוא איכותי, אז זה מאוד חיזק את התרבות הזאת של: 'אנחנו יודעים כי לא יכול להיות שאנחנו לא יודעים'".
"כאשר התפיסה אומרת שאנחנו חזקים והם חלשים, שאין היגיון בכלל שהם יעשו דבר כזה כי הרי זה ייכשל, אז המידע שמתקבל לא מצליח לזעזע את מערכת התפיסות", הוא טען. "זאת מערכת שלא כל כך מקשיבה כי היא משוכנעת שהיא יודעת. והבעיה לא קשורה במישהו ספציפי, הבעיה קשורה בכלל ביכולות לקבל את האפשרות שאנחנו טועים".
ברון תיאר כיצד מערכת הביטחון טעתה בהערכה שלה בנוגע לשבעה באוקטובר: "בחמאס כנראה הייתה במשך הרבה שנים קבוצה שחשבה שהדרך להשיג את היעדים של חמאס זה באמצעות מהלך צבאי עוצמתי, שלימים קיבל את התצורה שראינו ב-7 באוקטובר".
"מתישהו ב-2017, החבורה הזאת הגיעה לכיסאות של קבלת ההחלטות", הסביר. "שנת 2021 באופן כללי, ובתוכה 'שומר החומות', היא שנה חשובה. הרעיון הזה שכבר התחיל להבשיל בחמאס, פגש סביב 'שומר החומות' מתאר אסטרטגי של מלחמה רב-זירתית שעילתה אל-אקצא".
ב-2022 פואד שוכר, בכיר חמאס שחוסל, התראיין והסביר כי המשימה היא "להשמיד את הצבא הישראלי". "המשפט הזה טלטל אותי מאוד", הודה ברון, "אני חושב שאפשר היה כבר להבין שמתגבשת פה תיאוריית ניצחון אחרת".
"אני חושב שזה פוגש מרכיב במערכת התפיסות הישראלית שהוא העליונות הישראלית, העליונות הצבאית הישראלית", תיאר. "המרכיב הזה של מערכת התפיסות כולל בתוכו גם את ההערכה שהאויבים שלנו מכירים בעליונות הזאת. אני חושב שאני מתאר שינוי היסטורי".
"נוצרה אצל האויבים איזה תודעת כוח צירית, שכולם ביחד כשהם יפעלו במשותף יכולים להביא עוצמה אדירה", פירט. "הם יכולים לגרום לישראל נזק משמעותי שיחייב את הישראלים לחשוב טוב-טוב על איך מתמודדים איתם. לכן התפתחה אצלם איזה תחושת מסוגלות, תחושת עוצמה".
מה החלק של המהפכה המשפטית בדבר הזה?
"אני חושב ששורה של גורמים, גם במערכת המודיעינית, גם ראש חטיבת המחקר, זיהו שהאויבים שלנו מזהים איזו חולשה ישראלית. אני לא חושב שהם הבינו את ההקרנה של זה על חמאס, אבל אני חושב שבנסיבות שהיו ב-2023, במשבר האמון הגדול בין הדרגים, לא הייתה אפשרות לברר את העניין הזה".
ברון הסביר: "בסוף, כדי לברר את המציאות ולהבין אותה, נדרש איזשהו דיאלוג, ואני חושב שב-2023 כנראה התנאים לא אפשרו את זה. בסופו של דבר צריך להיכנס לתוך החדר ולברר ביחד. אני חושב שבדיעבד די ברור שהיה שם חוסר אמון".
הוא הוסיף: "אני חושב שהמערכת כולה, אני בטוח שבדיעבד, מצטערת שהיא לא עשתה את הבירור הזה. גם בתוך הצבא, גם בתוך קהילת המודיעין וגם בוודאי בממשק בין הדרגים".
ברון נשאל על הלילה שבין שישה לשבעה באוקטובר. "הלילה הזה הוא לילה חשוב, והתוצאה שלו היא טראגית מאוד", אמר, "ואני חושב שהדבר היותר משמעותי לקחת מהאירוע הזה הוא דווקא את הפער של השנים שלפני הלילה הזה".
"היינו עיוורים שנים לפני הלילה הזה", הוא הודה. "זה הרבה יותר מטלטל מאשר העניין הטראגי והכואב וההחמצה הנוראית של הלילה".
האם הקונספציה הגיעה גם מהדרג המדיני?
"אני חושב שכל המערכת הישראלית הייתה שותפה למערכת התפיסות השגויה שחמאס מורתע ודבק בהסדרה. וחמאס באמת לא פעל כאשר עשינו מבצעים בעזה. פה הלקח הגדול הוא שיכולים להיות גם מקרים שבהם מערכת התפיסות השלמה פשוט שגויה".
הייתה פה הטעיה מכוונת של חמאס, לתפיסתך?
"אני חושב שבמידה מסוימת הייתה גם הטעיה, אבל בעיקר אני חושב שהוא פשוט החליט שיותר נכון שיצבור את הכוח למהלך הגדול".
ברון התייחס לזירה בצפון וליכולת של המודיעין הישראלי, והבהיר: "אסור שההצלחות הבאמת מרשימות מאוד של המודיעין הישראלי בשבועות האחרונים יעמעמו את הכישלון של ה-7 באוקטובר. שני הדברים האלה מתקיימים".
"זה עניין אחר לדעת איפה נמצא נסראללה, או איפה נמצאים בכירים אחרים במקומות שונים בעולם, ואת זה המודיעין הישראלי יודע לעשות מצוין", תיאר. "המיומנות של להבין תפיסות אסטרטגיות, שינויים במערכת ההבנות של הצד השני, זה כבר עולם של חידות ותעלומות. המידע צריך בסוף להיות חלק מאותה תרבות ספקנית, מעלת אפשרויות".
"אני לא חושב שהסיפור קשור רק באנשים ספציפיים", הסביר. "כנראה כל האנשים האלה היו יכולים לתפקד טוב יותר. אבל, אני מתאר משהו פה עמוק יותר. המחשבה שאנחנו נחליף את האנשים והבעיה תיפתר, היא לא נכונה. הבעיה היא בתרבות, והבעיה היא בשיטה".
אז בעצם המסקנה הנכונה, שזה כמו שזה קרה לנו ב-73' וכמו שקרה לנו ב-23', זה יכול לפגוש אותנו שוב.
"כן, זה יכול לפגוש אותנו שוב, ואנחנו צריכים לעשות הכול. עצם זה שזאת המסקנה, אומרת שזאת צריכה להיות הנחת היסוד, ולכן אנחנו צריכים לשנות את התרבות, לשנות את השיטה, כדי לוודא שזה לא יקרה לנו עוד פעם".