מערכת מגן אור, מערכת היירוט בלייזר הראשונה מסוגה בעולם, נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת מבצעיות. לאחר סדרת ניסויים מוצלחים שהוכיחו את יכולתה ליירט רקטות, כטב"מים ואיומים אוויריים נוספים, החליטו במשרד הביטחון להאיץ את הפיתוח. המערכת, שעלות כל יירוט בה זולה משמעותית ממערכות קיימות, צפויה להשתלב במערך ההגנה האווירית לצד כיפת ברזל כבר בסוף השנה הבאה. N12 עושה סדר בטכנולוגיה פורצת הדרך – ומתי היא כבר תתחיל ליירט
מהי מערכת מגן אור ונגד אילו איומים היא מיועדת?
מערכת מגן אור (Iron Beam) היא מערכת לייזר רבת עוצמה להגנה אווירית מהקרקע נגד מגוון רחב של איומים אוויריים כגון רקטות, פצצות מרגמה, טילי שיוט וכטב"מים. המערכת פותחה בידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות אשר אחראית על פיתוח הלייזר במערכת ומפתחת גם מערכת לייזר אווירי מוטס. היא נוצרה לאחר עשורים של עבודה קשה ובזכות פריצת דרך מדעית שהתרחשה לפני כחמש שנים במפעלי המפתחות. המערכת מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית ברמה עולמית, ויכולות היירוט שלה כבר הוכחו בסדרת ניסויים מוצלחים. היא צפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל כיכולת משלימה לכיפת ברזל, ולשפר משמעותית את יכולות ההגנה מול איומים קיימים ועתידיים.
איך פועלת המערכת?
על פי רפאל, מגן אור מיירטת איומים בטווח של עד 10 ק"מ באמצעות קרן לייזר עוצמתית בהספק של כ-100 קילוואט. הקרן חותכת את פלדת הטיל, חודרת לראשו ופוגעת בחומר הנפץ בעוצמה גדולה, כך שהוא מתפוצץ.
מה העלות של כל יירוט?
עלות כל יירוט זולה מאוד ומוערכת בדולרים בודדים. העלות מחושבת רק על פי עלות החשמל הנדרש. למגן אור יש מחסנית בלתי מוגבלת, בעלות כמעט אפסית ליירוט, לעומת עשרות אלפי דולרים ומיליוני דולרים במערכות אחרות. מדובר בשינוי שיהפוך את המאזן הכלכלי הקיים מול האויב, שכן עד היום נאלצנו ליירט טילים זולים באמצעות טילים יקרים. לשם השוואה, מחירו של טיל יירוט בודד של כיפת ברזל עומד על כ-50 אלף דולר ולרוב הוא מופנה לעבר רקטה לא מדויקת, פרימיטיבית ובעלת ראש קרב קטן יחסית.
מתי צפויה המערכת להיות מבצעית?
המערכת המבצעית הראשונה תסופק למדינה בסוף השנה הבאה. "בהנחה שלא יהיו עיכובים משמעותיים, התוכנית נמצאת במסלול הנכון", אומר תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית. הוא מסביר כי מדובר בלוח זמנים סביר, שכן פיתוח מערכת נשק אורך בדרך כלל לפחות עשור. "אנחנו בשנה השמינית של הפיתוח, בקצב דומה למערכות אחרות כמו כיפת ברזל וקלע דוד – במיוחד כשמדובר בטכנולוגיה פורצת דרך שלא הייתה קיימת קודם לכן".
האם זה יהיה הפתרון לאיום הכטב"מים?
המערכת צפויה להוסיף נדבך משמעותי להתמודדות עם איום הכטב"מים, אך זאת בתנאי שהאיום מזוהה מבעוד מועד. לדברי חיימוביץ', הלייזר יוסיף כלי חשוב לארגז הכלים הקיים נגד כטב"מים, במיוחד כנגד רחפנים וכטב"מים קטנים המשוגרים לטווחים קצרים. הקושי המרכזי, עם זאת, נותר ביכולות הגילוי – כאשר הכטב"ם מזוהה, המערכת תדע להתמודד איתו ביעילות.
האם המערכת תחליף את כיפת ברזל?
מערכת מגן אור לא תחליף את המערכות הקיימות, אלא תשתלב כשכבת הגנה נוספת במערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל. היא תפעל בשלב הראשון מתחת לכיפת ברזל ותטפל בעיקר באיומים קצרי טווח, כמו רחפנים וכטב"מים קטנים בטווח של מספר קילומטרים סמוך לגדר, וכן רקטות ופצצות מרגמה בטווחים קצרים. השילוב עם כיפת ברזל יאפשר גמישות מבצעית, כאשר סוג האיום יכתיב איזו מערכת תופעל – טיל של כיפת ברזל או קרן לייזר של מגן אור.
ההחלטה על השימוש במערכת תתקבל בחיל האוויר, שמגדיר את המדיניות, התיאום והעדיפויות בין המערכות השונות. חיל האוויר יפעיל בכל מקרה את המערכת המתאימה, הזמינה והיעילה ביותר בהתאם לסוג האיום ולנסיבות. שילוב זה של מערכות שונות, מסביר חיימוביץ', יאפשר מיצוי טוב יותר של המשאבים – כל מערכת תתמקד באיומים שמתאימים לה במיוחד, וכך תושג הגנה מקיפה יותר.
איך מתקדם תהליך ההצטיידות במערכת?
לפני כחודשיים חתם משרד הביטחון על עסקת ענק בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים להרחבה משמעותית של ההצטיידות במערכות מגן אור. לדברי חיימוביץ', מדובר בהחלטה הרשמית של צה"ל להצטייד במערכת, צעד ש"יזרים עוד חמצן" גם לתהליכי הפיתוח והשיפור שלה.
עם זאת, המעבר משלב הניסויים והמבחנים המבצעיים, שנעשים באמצעות מערכות בודדות, לפריסה מבצעית רחבה של עשרות מערכות, ידרוש השקעה של מיליארדים נוספים מצד משרד הביטחון, הממשל האמריקני והתעשיות הביטחוניות. כספים אלה יופנו להקמת קווי ייצור למערכת היירוט המתקדמת והמורכבת הזו, שנכון לעכשיו היא יחידה מסוגה בעולם.
האם פריסת המערכת תהיה מיידית?
הכרזה על מבצעיות המערכת לא תוביל לפריסה מיידית בכל הגזרות. לדברי חיימוביץ', זהו תהליך הדרגתי שייקח שנים. "כשאומרים שהלייזר יהיה מבצעי – זה לא בהכרח אומר שבאותה נקודת זמן מיד יהיה מענה לכל הגבולות שלנו", הוא מסביר. "צבירת היכולות שתאפשר הגנה משמעותית על הגבולות היא תהליך שייקח זמן. זה לא קורה בשבועות".
במקביל לפריסה ההדרגתית, תימשך העבודה על שיפור המערכת והרחבת יכולותיה. היעד הוא להגדיל את טווחי היירוט ולשפר את היכולת להתמודד גם עם כלי טיס בלתי מאוישים גדולים יותר. חיימוביץ' מעריך כי ככל שיחלוף הזמן, מערכות הלייזר יתפסו חלק משמעותי יותר במערך ההגנה האווירית של ישראל.
אז מתי נראה את מגן אור משנה את המשחק בשטח?
קשה להעריך. צריך לזכור שיעברו חודשים ארוכים עד שהתעשיות יוכלו לעבור לייצור סדרתי של מערכות מגן אור ועד שהן יוצבו בשטח. יתרה מכך, לדברי חיימוביץ', תהליך הפיתוח והשיפור של המערכת יימשך גם לאחר הפיכתה למבצעית. המערכת תמשיך להתפתח על בסיס לקחים, תובנות ושיפורים טכנולוגיים שיעלו מהשטח.
"אתה נמצא במרוץ מתמיד", מדגיש חיימוביץ'. "החיכוך המבצעי מספק לך כל הזמן עוד ועוד תובנות, והן מחייבות אותך להמשיך לשמר את תהליך הפיתוח הזה, כדי שתמיד תהיה צעד אחד לפני המציאות והאויב. אם לא תמשיך כל הזמן את תהליך הפיתוח, ייפתח פער בין המערכות ובין המציאות".