הוצאת צווי המעצר הבין-לאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין הטענות לאחריותם ל"פשעי מלחמה" ברצועת עזה, מהווה צעד משפטי חסר תקדים שלא ננקט מעולם נגד ראשי מדינה דמוקרטית מערבית. בעזרת פרופ' יובל שני, מומחה למשפט בין-לאומי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בדקנו את המשמעויות המשפטיות והמדיניות של הצווים, השלכותיהם על ישראלים בחו"ל, והדרכים העומדות בפני ישראל להתמודדות עם המצב.
בגין מה הוצאו צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט?
בית הדין מצא שיש "יסוד סביר להאמין" שנתניהו וגלנט אחראים לשורת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות: הרעבה כשיטת לחימה, רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים. לפי ההחלטה, השניים מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה בעזה אמצעים חיוניים להישרדות כמו מזון, מים, תרופות, דלק וחשמל. בנוסף, נטען שהם אחראים כמפקדים אזרחיים להכוונת תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית.
מדוע הוצא צו מעצר נגד מוחמד דף שחוסל?
בית הדין הוציא צו מעצר גם נגד מוחמד דף מכיוון שחמאס לא אישר רשמית את דבר חיסולו.
מה המשמעות המיידית של הוצאת צווי המעצר?
משמעות הצווים היא ש-124 המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות לעצור ולהסגיר את השניים להאג אם ייכנסו לתחומן. עם זאת, צו המעצר הוא רק חלק קטן מההליך המשפטי, שלא יכול להתקדם ללא נוכחות הנאשמים, שכן ההליכים בבית הדין דורשים את נוכחות הנאשם. ישראל עדיין יכולה לתקוף את סמכות בית הדין לדון בתיק - אפשרות שבית הדין עצמו הזמין אותה לממש. בנוסף, אם ייפתחו בישראל הליכים מקבילים, כמו ועדת חקירה ממלכתית או חקירה פלילית בנושאים שבהם בית הדין הפלילי מטפל, בית הדין יבחן אם יש מקום לוותר על סמכותו לטובת ההליכים בישראל.
איך מתבצעת אכיפת הצווים?
המדינות החברות בבית הדין הן אלה שנדרשות לממש את צו המעצר ביחס לאנשים המצויים בשטחן. בין המדינות החברות נמצאות בעלות ברית מרכזיות של ישראל כמו בריטניה, גרמניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה ויפן. המדינות החברות גם נדרשות לסייע באכיפת הצו בדרכים נוספות, למשל באמצעות דיווח על תנועות החשודים. מדינות שאינן משתפות פעולה עם הצווים חשופות להליכים משפטיים בבית הדין.
האם בכל מדינה שמכירה בבית הדין נתניהו וגלנט באמת ייעצרו?
לפי פרופ' שני, לא בהכרח. הוא מציין כי יש פרקטיקה של מדינות שלמרות חברותן בבית הדין, אינן מקיימות את חובת המעצר. כדוגמה הוא מזכיר את המקרה של פוטין שביקר במונגוליה החברה בבית הדין, אך לא נעצר. אין הרבה דוגמאות למנהיגים בעלי חסינות בין-לאומית שנעצרו.
יש תקדימים לצווי מעצר דומים נגד מנהיגי מדינות דמוקרטיות?
אין תקדים לצווי מעצר כאלה במדינות דמוקרטיות מערביות. בית הדין הפלילי הבין-לאומי הוציא בשנת 2023 צווי מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונציבת זכויות הילדים הרוסית, אך הם לא נעצרו. צווי מעצר הוצאו נגד נשיא קניה וסגנו, וכן נגד שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי. צו המעצר נגד בנו סיף אל-אסלאם קדאפי עדיין בתוקף, כמו גם הצו נגד נשיא סודן לשעבר עומר אל-באשיר וג'וזף קוני, ראש ארגון הטרור האוגנדי.
מה ההשלכות מעבר לסכנת המעצר?
פרופ' שני מסביר כי אף שאין השלכות מיידיות נוספות, כל אינטראקציה של נתניהו וגלנט עם מנהיגי מדינות החברות בבית הדין הופכת למורכבת מבחינה דיפלומטית ולכן הדבר יקשה על נתניהו להיפגש בפומבי עם ראשי מדינות מערביות.
האם יש השלכות גם על קציני צה"ל וישראלים בכלל?
לכאורה לא. לפי פרופ' שני, למרות שהצווים מכוונים רק לשני האישים, קביעת בית הדין על קיום "יסוד סביר" לביצוע פשעים בכל הקשור לסיוע ההומניטרי והאספקה לאוכלוסייה האזרחית בעזה, עלולה לעודד ניסיונות בבתי משפט מדינתיים להעמיד לדין ישראלים בעלי אזרחות כפולה המעורבים במלחמה בעזה או קצינים שמגיעים לשטחיהן. זאת תחת עקרון "סמכות שיפוט אוניברסלית", המאפשר למדינות להעמיד לדין בשטחיהן כל אדם, מכל מקום בעולם, אם ביצע פשע בין-לאומי. "זה לא מאוד פשוט ולא מאוד פופולרי, אבל קיימים הליכים כאלה בכל מיני מדינות, בעיקר במדינות אירופאיות", מציין שני.
האם אפשר לבטל את הצווים?
ניתן לבטל את הצווים אם בית המשפט יגיע למסקנה שאין לו סמכות, אם יהיה הליך מקביל בישראל, או אם התובע יבקש לחזור בו מבקשת צו המעצר. "התרחיש הסביר הוא שחקירה משמעותית בישראל תוכל להוות בסיס רציני לעצירת ההליכים בהאג, כולל אפשרות להשעיה או ביטול של צווי המעצר", סבור שני. "זו נראית כעת החלופה הסבירה ביותר מבין השלוש".
האם הוצאת צווי המעצר מעידה על הגשת כתבי אישום?
פרופ' שני מסביר כי הוצאת הצווים מעידה שלבית הדין יש יסוד סביר להניח שבוצעו הפשעים המפורטים בהם, אם כי בית הדין לא קיבל את כל בקשות התובע. "בית הדין לא הוציא צו מעצר בגין העבירה החמורה ביותר שהתבקשה", הוא אומר. "בהמשך, כשיש מעצר או התייצבות מרצון של הנאשם, התובע מגיש כתב אישום. לא סביר להניח שלא יוגש כתב אישום בתיק הזה".
מה ישראל יכולה לעשות כעת?
פרופ' שני ממליץ להקים ועדת חקירה עצמאית שתדון בטענות, ואף לשקול אפשרות לפתיחה בחקירה משטרתית שעשויה להפוך לחקירה פלילית אם יימצאו ראיות. "זו דרך המלך להתמודד עם טענות לכך שבוצעו הפרות, גם על ידי אנשים בדרג בכיר", הוא אומר. "ככל שישראל תתקדם מהר יותר במישור הזה, מצבה המשפטי יהיה טוב יותר".