כישלונות היירוט שנרשמו בשבוע החולף, האחרון שבהם בליל שבת עם פגיעת הטיל ביפו, מעידים על ניסיונות החות'ים ופטרוניהם באיראן לאתר פרצות במערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל. בשני המקרים האחרונים – הפגיעה ביפו והפגיעה ברמת אפעל – לא הייתה קפיצת מדרגה ביכולות של החות'ים וגם לא בסוג הטילים. במערכת הביטחון בוחנים את דרכי ההתמודדות עם הירי המתגבר מתימן, שכבר כולל כ-200 טילים ו-170 כטב"מים מתחילת המלחמה.
איזה ארסנל עומד לרשות החות'ים?
לפי ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), החות'ים מחזיקים במגוון אמצעי לחימה איראניים, כולל טילים בליסטיים לטווח של 2,000-1,600 ק"מ כדוגמת ה"שיהאב 3" וה"בורקאן 3". בנוסף, ברשותם טילי שיוט מדגמי "סומאר" עם טווח של 2,000 ק"מ ויכולת נשיאת ראש קרב של 500 ק"ג. לצד אלה מחזיקים החות'ים בטיל שיוט נוסף מדגם "קודס-2", שנעשים מאמצים לשדרג את טווח הפעולה שלו.
הארסנל כולל גם כטב"ם תקיפה מדגם "סאמאד 4" שמסוגל להגיע לטווח של 2,500-2,000 ק"מ ולשאת ראש קרב של 45 ק"ג חומר נפץ. בזירה הימית מחזיקים החות'ים בטילי ים-ים מדגמי C-801 ו-C-802, וכן בכוחות קומנדו מיומנים. לדברי ד"ר קליסקי, התקיפות של החות'ים נועדו גם לבצע ניסויים מבצעיים של אמל"ח איראני חדש ולבחון את מערכות ההגנה הישראליות.
מה מעלים תחקירי כישלונות היירוט האחרונים?
בסוף השבוע שיגרו החות'ים טיל בליסטי לעבר ישראל שפגע במרכז גן ציבורי ביפו. רק במזל נמנע אסון: 12 בני אדם נפצעו באורח קל, ונזק נגרם לדירות מסביב. בתחקיר חיל האוויר התברר כי למרות מספר ניסיונות יירוט, הכישלון נבע מתקלה בטיל המיירט עצמו, ולא מאיום חדש או מיכולות מתקדמות של החות'ים כפי שנחשד תחילה. התקרית הזו מצטרפת לפגיעה בבית הספר ברמת אפעל, יומיים קודם לכן, שם טיל החץ אומנם פגע בטיל הבליסטי, אך לא השמיד לחלוטין את ראש הקרב, שהמשיך במסלולו ופגע במבנה.
האם מדובר בטילים מסוג חדש?
לא, חיל האוויר כבר יירט בהצלחה טילים בליסטיים מהסוג שפגע ביפו וברמת אפעל, ששוגרו מתימן ומאיראן. אך זה לא אומר שארגון הטרור התימני לא לומד ומשתכלל, וכך גם נדרש לעשות חיל האוויר. ההערכה היא שהחות'ים הגדילו את כמות הדלק על חשבון ראש הנפץ כדי להגדיל את טווח הטיל, מה שאפשר להם להרחיב משמעותית את טווח הפגיעה – מאילת בתחילת המלחמה ועד לגוש דן כיום.
מהם האתגרים העיקריים ביירוט טיל בליסטי?
לפי ד"ר קליסקי, ישנם שלושה אתגרים מרכזיים: ראשית, קריטי להשיג גילוי מוקדם ככל האפשר. תהליך הגילוי והעיבוד אורכים כדקה, ואם הגילוי לא מתבצע מוקדם מספיק, המערכת עלולה להיאלץ ליירט את הטיל מעל שטח ישראל במקום מעל ים סוף. "במהירות של 9,000 קמ"ש, הטיל גומע מרחק של 2,000 ק"מ תוך רבע שעה", הוא מתאר.
האתגר השני הוא מהירות הטיל המיירט. הוא חייב להיות מהיר מספיק כדי לפגוש את הטיל הבליסטי כשהוא עדיין מחוץ לאטמוספירה, במרחק של כ-1,200-1,000 ק"מ. יירוט מעל שטח ישראל, גם אם מוצלח, הוא בעייתי. "הטיל עצמו, ששוקל עשרות טונות ונע במהירות של 5,000-4,000 קמ"ש, נושא אנרגיה קינטית עצומה השווה לעוצמת הפיצוץ של עשרות אם לא מאות טונות TNT", מסביר קליסקי.
האתגר השלישי נוגע ליכולות החישה והמעקב. המערכת צריכה להיות מצוידת בחיישנים מתקדמים שיכולים לזהות את המטרה ולהתמודד עם שינויי כיוון אפשריים שלה.
האם איראן יכולה לצייד את החות'ים בטילים עם ראש קרב מתמרן?
מדובר בטכנולוגיה מתקדמת שבה לראש הקרב יש הנעה וקטורית – מערכת של מנועים קטנים עם גז שמאפשרת לו לשנות כיוון. "זה מאתגר במיוחד את היירוט", מסביר ד"ר קליסקי, "כי הטיל המיירט מחשב את המסלול הבליסטי של המטרה ולפי זה אמור לפגוע בה. ברגע שהמטרה משנה את הכיוון, היא משבשת את המסלול המחושב של המיירט".
האיראנים אומנם טוענים שיש להם יכולת לפתח טילים כאלה שמתגברים על מערכת החץ, אך בשני המקרים האחרונים – ביפו וברמת אפעל – התחקירים הצבאיים שללו שימוש בראש קרב מתמרן. עם זאת, קליסקי מעריך כי "בהנחה שיש לאיראנים טילים כאלה, אין שום מניעה שהם יספקו את זה לחות'ים בעתיד".
האם יש לחות'ים טילים היפר-סוניים?
למרות הטענות החוזרות של החות'ים בדבר שיגור טילים בליסטיים היפר-סוניים לעבר ישראל, על פי כל ההערכות אין לחות'ים טילים כאלה. ד"ר קליסקי מסביר כי כל טיל בליסטי הוא במהותו "היפר-סוני" במובן שהוא נע במהירות העולה על פי 5 ממהירות הקול. אולם כשמדברים על "טילים היפר-סוניים" בהקשר הצבאי המודרני, הכוונה היא לטילי שיוט היפר-סוניים – שהם נשק שונה לחלוטין. בניגוד לטילים בליסטיים, הם נעים במסלול אקראי ומתמרנים בהתאם לתוואי השטח במהירויות של 7,000-6,000 קמ"ש, מה שהופך אותם לקשים במיוחד ליירוט.
מה עושים כדי להתמודד עם כישלונות היירוט?
תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', שכיהן כמפקד מערך ההגנה האווירית, מדגיש כי צה"ל כבר החל ביישום לקחים בתחום ההתרעה והיירוט. לדבריו, שיקולים כלכליים לא היו חלק משיקולי היירוט והופעלו כל האמצעים הנדרשים. במערכת הביטחון מעריכים כי החות'ים הפכו למעשה לחוד החנית ההתקפי של איראן, תפקיד שקיבל משנה תוקף עם תחילת הפסקת האש. לדעת חיימוביץ', הפתרון חייב לכלול התמודדות ישירה מול החות'ים, תוך הבנה שאיראן היא שעומדת מאחורי ההסלמה בשיגורים מתימן.