ארבעה חיילים נהרגו ו-58 נפצעו, בהם שבעה באורח קשה, מפגיעת כטב"ם חיזבאללה אמש (ראשון) בחדר אוכל בבסיס צבאי סמוך לבנימינה. בצה"ל אמרו כי מתחקיר ראשוני עולה כי הכטב"ם היה במעקב עד שנעלם מהמכ"מים. בחיל האוויר מתחקרים מדוע הוא לא התגלה מחדש ומדוע לא נשמעה אזעקה באזור שבו התפוצץ, אך התקרית הקשה מדגישה שוב כי גם שנה לאחר פרוץ המלחמה, מערכת הביטחון עדיין מתקשה להתמודד עם איום הכטב"מים של חיזבאללה.
פיצוץ הכטב"ם אמש מגיע על רקע פגיעות נוספות שאירעו לאחרונה במתקפות כטב"מים על ישראל, בהן פגיעה ישירה של כטב"ם ששוגר מלבנון בדיור מוגן בהרצליה בערב יום כיפור, ויירוט שתי מטרות אוויריות "מכיוון מזרח" מעל ראשון לציון ארבעה ימים קודם לכן. לפני כשבועיים, בלילה שבין שלישי לרביעי, נהרגו שני חיילים ו-24 נפצעו מפגיעת כטב"ם ששוגר מעיראק בצפון הגולן. באותו השבוע שיגרו החות'ים שלושה כטב"מים לעבר גוש דן. שניים מהם יורטו ואחד התפוצץ בשטח פתוח.
"מחזיקים בכלים שיורים טילים ולא מתנפצים"
הכטב"מים הראשונים, מתוצרת איראנית כמובן, הגיעו לחיזבאללה עוד בתחילת שנות האלפיים. בתחילה הם הגיעו בעיקר לצורכי צילום ומודיעין, ובדרך כלל יורטו בידי מטוסי קרב. כך היה עם שלושת הכטב"מים האיראניים ששיגר חיזבאללה לישראל במלחמת לבנון השנייה ב-2006.
אולם בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בתחום: איראן פיתחה מגוון רחב של כטב"מים, חלקם מתקדמים ביותר. "יש להם כלים במגוון גדלים ולמגוון שימושים, כולל כלים שיורים טילים ולא מתנפצים", מתארת ד"ר לירן ענתבי, מומחית לטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "עם זאת, הכלים הפשוטים, הזולים יחסית והמתנפצים תופסים היום את המקום המרכזי ביותר בשדות הקרב באוקראינה ובישראל, פשוט כי הם מעמידים אתגר בכל הנוגע לזיהוי וליירוט שלהם".
לדברי ענתבי, "מדובר בדבר שתפס את המערב יחסית לא מוכן, ומכיוון שקל וזול יחסית לייצר אותו, לייצא אותו ולהשתמש בו, הוא הפך נפוץ מאוד בשימוש – בהתחלה בידיים רוסיות וכיום בעיקר בידי החיזבאללה".
"ההגנה מכטב"מים נדחקה לעדיפות השנייה"
המלחמה הנוכחית העלתה את השימוש בכטב"מים שלב אחד קדימה. בחודשים האחרונים צברו איראן וחיזבאללה ביטחון עצמי ונחישות מוגברת להמשיך במאמציהם להתיש את ישראל. ארגון הטרור הלבנוני משגר כטב"מים לעבר ישראל כמעט על בסיס יומי, מתוך הבנה שיש להם יכולת גבוהה יותר להתחמק ממערכות ההגנה האווירית. למרות ניסיונות היירוט, כטב"מים רבים מגיעים ליעדם, מתפוצצים – וגורמים להרוגים ועשרות פצועים.
בעוד ישראל נחשבת למובילה עולמית בהגנה מטילים ורקטות, דווקא כלי איטי ופשוט בהרבה חשף פערים מדאיגים במערך ההגנה האווירית. חיל האוויר אותגר כמה פעמים בשנים האחרונות נוכח ניסיונותיה של איראן לשגר כטב"מים ורחפני נפץ לעבר ישראל. אלא שאף על פי שבמערכת הביטחון ידעו שטהראן רואה בהם כלי אפקטיבי במיוחד, המיקוד לא היה באיום הכטב"מים.
"לצערי יכולנו להגיע מוכנים יותר למלחמה הנוכחית שישראל מעורבת בה, אם לצד הלמידה של המתרחש באוקראינה ובמקומות אחרים בעולם גם היה נעשה תהליך מתאים יותר של בניין הכוח ושינוי דוקטרינות", סבורה ד"ר ענתבי. "הצבא לא עשה את זה בצורה מספקת".
"לא הופתענו", מתאר תא"ל (במיל') רן כוכב (רנכו), לשעבר מפקד ההגנה האווירית. "לפני שנים הוסט הדגש המרכזי לאיומים הקיומיים על העורף של ישראל – טילים ורקטות. מערך הנ"מ הפך להגנה האווירית, וההגנה כנגד הכטב"מים נדחקה לעדיפות השנייה, בהנחה שאפשר להתמודד איתם לא רק מהקרקע אלא גם מהאוויר באמצעות מטוסי קרב ומסוקי קרב".
אולם המציאות הוכיחה אחרת. המלחמה באוקראינה, ומאוחר יותר המלחמה של איראן ושלוחיה בישראל, הוכיחו את הצורך הדחוף בהתמודדות יעילה יותר עם איום הכטב"מים. "חיזבאללה, כמו צה"ל, נמצא במרוץ למידה מתמיד", אומר כוכב. "הוא זיהה שתי נקודות תורפה במערך ההגנה האווירית: קושי בגילוי מעופפים ברום הנמוך וביירוטם, ואפשרות לפגיעה ספציפית במערכות ההגנה האווירית עצמן. הם פגעו, למשל, בבלון 'טל שמיים' בצפון ורוצים לפגוע במשגרי כיפת ברזל, במכ"מים ובאנטנות שלנו. הם נלחמים בנו, רוצים לפגוע בנו ובכך לקזז את היתרון הישראלי המובהק בהגנה אווירית".
כאב הראש של חיל האוויר
עיקר הקושי, שגם גרם לנפגעים לא מעטים, נוגע לכטב"מים שמשגר חיזבאללה מלבנון, לטווחים קצרים. הם טסים לאט, נמוך, גם בוואדיות – באופן שמקשה על הגילוי. "אלה מטרות קטנות ויש להן שטח חתימת מכ"ם מזערי", מסביר כוכב. "כמות המתכת, הברזל והאלומיניום במטרות האלה קטנה, ולכן המכ"מים הקונבנציונליים שלנו מתקשים לגלותן". טל בארי, ראש מחלקת המחקר בעלמא, מציין כי על פי הערכות המרכז יש לחיזבאללה כ-2,500 כטב"מים ואולי אף יותר.
פעמים רבות משוגרים הכטב"מים ממרחבים סמוכים מאוד לגבול, מה שמקצר מאוד את זמן התגובה של מערכות ההגנה האווירית של ישראל. אך גם אם מצליחים לגלות ולהגיב בזמן, היירוט עצמו מציב אתגר נוסף. "קשה מאוד לפגוע במעופפים באמצעים קינטיים", מסביר כוכב. "מטוס הקרב מהיר מדי והכטב"מים איטיים מדי, מה שמקשה לפגוע בהם. ההבדלים בטמפרטורה בין הכטב"מים לקרקע מקשים את פעולת טילי החום. גם מערכות ההגנה האווירית מתקשות עם המטרות הקטנות והאיטיות הללו, מה שלעיתים יכול לגרום לאי-פגיעה או לטעות".
הפתרון המהיר
לדברי כוכב, הפתרון טמון במערכת כוללת ומשולבת. "אנחנו צריכים לארגן טוב יותר את ההגנה על השמיים שלנו, במיוחד ברובד הקרוב לקרקע", הוא מסביר. "הרבה חברות מפתחות פתרונות, אבל בסופו של דבר מדינת ישראל תצטרך לשלב בין מערכות ולבצע אינטגרציה מלאה ביניהן". כוכב רמז בדבריו על הדור הבא של מערכות הלייזר, אך לא התייחס לביצועי מערכת כזו או אחרת.
בישראל בוחנים בין השאר בימים אלה שימוש בתותחי וולקן, שימוקמו סמוך לגבול כדי להתמודד עם איום הכטב"מים. תותחי הוולקן הוצאו מהשירות בצה"ל כבר לפני עשרות שנים ומאז ישבו במחסנים. אם הניסוי הראשוני יצליח והפיתוחים האחרים של מערכת הביטחון יבשילו בזמן, התותחים עתידים לחזור לכשירות ולהפוך לחלק מרכזי מפתרון בעיית הכטב"מים.
ענתבי תומכת בכל פתרון זמני, "אם אישרה אותו המערכת, אם הוא בר יישום, אם הוא לא יקר מדי ואם הוא יוצר שיפור זמני במצב". אך היא מזהירה: "כרגע אנחנו בעיקר שמים פלסטרים, אבל נדרשים חשיבה ופתרונות גורפים יותר, מתוך הבנה שהאתגרים האוויריים והכלים הבלתי מאוישים ואחרים יישארו".