בתקופה האחרונה ניכרת הסלמה בפעולות של המיליציות הפרו-איראניות נגד ישראל, וגם הלילה שוגר כטב"ם מכיוון מזרח, אלא שבשבוע שעבר נחצה קו אדום - אחד הכטב"מים שהגיע מעיראק, התפוצץ במחנה צבאי בצפון רמת הגולן וכתוצאה מכך נהרגו סמל דניאל אביב חיים סופר ז"ל ורב"ט טל דרור ז"ל מגדוד 13 של גולני. התסבוכת של ישראל מול המיליציות בעיראק - ולמה תגובה נגדם מסובכת? N12 משרטט עם ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב.

ההשפעה של ארה"ב

  • "מ-2003 השטח האווירי של עיראק וחלוקת השטח הם תחת אחריות ארה"ב".
  • "מהצד השני של העניין הזה, ארה"ב בחודשים האחרונים כמעט שלא עושה שום דבר בעיראק, מאז שפגעו בשלושת החיילים שלהם שנהרגו בגבול ירדן-סוריה בינואר, מתקיפת כטב"ם בבסיס אמריקני. תחילה, הם תקפו והסבו מכה חזקה, וגם ביולי ביצעו פעולה אווירית".
  • "הנקודה המרכזית: האמריקנים לא מאפשרים לישראל לפעול אווירית באזור הזה כי זה נחשב לשטח שלהם ולכן, לא נעשו דברים עד כה. אני סבור שכל פעולה ישראלית כזו תהיה מחויבת בתיאום מלא עם האמריקנים ובאור ירוק מכיוונם".

עליית המדרגה בפעולות של המיליציות בחודשיים האחרונים ומעורבות החות'ים

  • "הייתה עליית מדרגה בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, כאשר הפגיעה בחיילים בשבוע שעבר הייתה השיא של העניין הזה וזה משהו שישראל מתקשה קצת להבליג עליו".
  • "מה שככל הנראה קרה, לפי מה שאני מעריך הוא שהיה שם שיתוף פעולה עם החות'ים בתימן. בין היתר, התימנים נמצאים בעיראק ומסייעים להם בתפעול של העסק הזה או בשיפור הביצועים".
  • "ביולי, כשהאמריקנים פעלו נגד מרכז הכטב"מים, נהרג שם גם קצין חות'י וזו ההוכחה שהם נמצאים שם ופועלים אופרטיבית. ייתכן ששיתוף הפעולה הזה עם החות'ים - הוביל לשיפור הפגיעות. יש לציין שהם יותר רגישים למה שקורה בלבנון ממה שקורה בעזה, וכשעלינו מדרגה בלבנון - הם העלו בהתאם את המדרגה מבחינת הכטב"מים שלהם".
תקיפה ישראלית בחודידה, ארכיון (צילום: reuters)
נזקי התקיפה: האש ממשיכה לבעור בנמל חודידה בתימן, יולי 2024 | צילום: reuters

החשש של המיליציות מתגובה

  • "שכשמשהו הולך להם יותר מדי טוב, הם פתאום לוקחים שני צעדים אחורה. זה מזכיר את מה שקרה כשהם הרגו את שלושת החיילים האמריקנים בגבול ירדן-סוריה ואמרו שזו טעות ולא התכוונו".
  • "הם מאוד חוששים, יש גם קולות בצמרת של הפוליטיקה בעיראק שאומרים שייתכן שהגזימו, אולי זה לא הסכסוך שלנו וכדאי לחשוב מחדש על המסלול שלנו. זה מאוד מפעיל אותם. הם השיגו מידה מסוימת של יציבות וביטחון, כבר אין שם פיגועים הרבה שנים והם חוששים שזה יחזיר אותם לנקודה לא נעימה שהם לא מוכנים אליה".
  • "המיליציות מאוד מפחדות שהן יהיו מטרות לאיזושהי פעולה שתהיה אם וכאשר תהיה, והן לא רוצות להישלח לביירות כך שהן חוששות מהאפשרות הזו".

הסיפור של הנפט ולמה תקיפה בעיראק מסובכת ביותר

  • "עיראק היא יצואנית הנפט השנייה בעולם ויש לה עתודות נפט - כלומר, מתחת לאדמה יש נפט שעוד לא נוצל. היא חברה באופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) והיא מקום שני בעולם אחרי סעודיה".
  • "הנפט הוא מקור ההכנסה העיקרי של עיראק ויש סכנה שאם יפגעו במתקני נפט ובמתקני זיקוק - הם יחזרו שוב לנקודה שהם לא רוצים לחזור אליה. הם הצליחו לעלות את כמות ההפקה מ-2003 ואילך לרמה של בערך 4 מיליון חביות ליום - רמת הפקה שעיראק במידה מסוימת מפצה על ההיעדרות של האיראנים משוק הנפט העולמי".
  • "כמובן שיש לחץ עולמי גדול וכל האזור הזה הוא רגיש. זה ישפיע על אספקת הנפט העולמית ומבחינת הפגיעה באיראן - זה ישפיע מאוד על סין, שהיא לקוחה כמעט בלעדית על הנפט האיראני וגם מעורבת בנפט העיראקי ולוקחת ממנו מה שיכולה - אבל עיראק מייצאת גם למדינות נוספות".

המיליציות בעיראק מעורבות עם הממשלה

  • "אין ביכולתה של הממשלה העיראקית לרסן את חבורת פורעי החוק של כמה מיליציות פרו-איראניות. מדובר בכמה מיליציות שעושות את כל הבלגן ואף אחד לא יכול להגיד להם 'סטופ' חוץ מהאמריקנים ואולי חוץ מהישראלים".
  • "כדי לממן את הפרוקסי שלהם, האיראנים מצאו שיטה של להעמיס את ההוצאות של המיליציות דרך הרשות הלאומית של א-חשד א-שעבי (ארגון הגג של המיליציות) על הממשלה העיראקית, וזה סעיף די ניכר בתקציב העיראקי".
  • "א-חשד א-שעבי זה גוף הרבה יותר גדול מהמיליציות הפעילות בשיגורים. רובם עם יכולת חיילות נמוכה מדי, גם אם היו רוצים להגיע לעימות ישיר עם ישראל".
  • "נמל ח'ור א-זובייר הפך לצינור נפט ראשי לפעילות איראנית וזה המוצא שלהם למפרץ הפרסי, ועדיין מדובר באזור בעייתי שפגיעה שלו עלולה להסב לנו נזקים ולא לתרום".