בעוד שחילופי האש בין צה"ל לחיזבאללה נמשכים בגבול הצפון, מאחורי הקלעים מתנהלת פעילות מדינית אינטנסיבית המעלה את הסיכויים להסכם הסדרה בין ישראל ללבנון - לאחר שנה של מלחמה. שליח ארה"ב המיוחד, עמוס הוכשטיין, שנחת אמש (רביעי) בישראל לאחר יומיים של מגעים מרתוניים בביירות, הביא עימו סימנים מעודדים להתקדמות ניכרת במשא ומתן. בכירים ישראלים דיווחו על אופטימיות זהירה, בעוד שהמערכת הפוליטית וגם המערכת הביטחונית נערכות לקראת הכרעות גורליות בימים הקרובים. כל הפרטים
הזווית המדינית: מרוץ נגד הזמן להסכם
המשא ומתן בין ישראל ללבנון נכנס לשלב מכריע, כאשר מרבית הפרטים כבר מוסכמים על שני הצדדים. הישג מדיני משמעותי נרשם בסוגיית הרכב הוועדה הבין-לאומית שתפקח על יישום ההסכם - צוות מפקחים מעורב שיכלול נציגים ממעצמות מערביות (ארצות הברית, בריטניה וצרפת) לצד נציגים ממדינות ערביות מתונות (ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות). ההרכב של הוועדה נועד להבטיח פיקוח אובייקטיבי ויעיל על יישום ההסכם, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.
נקודת המחלוקת המרכזית שנותרה נוגעת לסוגיה רגישה במיוחד: חופש הפעולה הצבאי של ישראל במקרה של הפרות ההסכם מצד חיזבאללה. ישראל עומדת על דרישתה לעגן באופן ברור את זכותה להגיב על כל הפרה, בעוד הצד הלבנוני מתקשה להסכים לסעיף שעלול להתפרש כפגיעה בריבונותו. הפתרון שסוכם עד עתה הוא מכתב התחייבות צדדי מארצות הברית, אך ישראל מבקשת גיבוי נוסף ממדינות מערביות נוספות.
בכירים ישראלים אמרו לחדשות 12: "מרבית הפרטים סוכמו אבל מה שנשאר פתוח - מאוד רגיש ועדיין יכול להפיל את ההסכם. הרכב הוועדה המפקחת הבין-לאומית על יישום ההסכם פחות או יותר נקבע ועדיין - אין עוד סיכום סופי לגבי חופש הפעולה ישראלי במקרה של הפרות".
בישראל מעריכים כי השבוע הקרוב יהיה קריטי להשגת ההסכם. הוכשטיין, שצפוי להיפגש עם השר לעניינים אסטרטגיים דרמר, נציגו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יציג את ההסתייגויות הלבנוניות האחרונות ויבחן אפשרויות לגישור על הפערים הנותרים.
הזווית הפוליטית: השרים לא מתנגדים
הזירה הפוליטית מציגה תמונה מורכבת. סקר חדשות 12 שפורסם ביום שני האחרון מעיד על התנגדות משמעותית בקרב מצביעי הימין להסכם המתגבש - 55% מתנגדים לעומת 25% תומכים. אולם, באופן מפתיע, בקרב שרי הממשלה, כולל הניצים ביותר כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', לא נשמעת התנגדות פומבית למהלך. נראה, שהסיבה להסכמתם של מקבלי ההחלטות בהסדרה מול לבנון נעוצה בהיכרות המעמיקה עם פרטי ההסכם והבנתם את ההישגים האסטרטגיים הגלומים בו.
ההסכם המדיני שמתגבש כולל נסיגה הדרגתית של כוחות צה"ל מלבנון על פני כ-60 ימים, תקופה שמסתיימת בדיוק עם סיום כהונת ממשל ביידן. תזמון זה אינו מקרי - הוא מאפשר לישראל גמישות מדינית משמעותית בהמשך עם כניסתו של הנשיא הנבחר טראמפ לבית הלבן.
ראש הממשלה נתניהו מתכוון להציג את ההסכם לא כ"סיום המלחמה" אלא כ"הפסקת אש", והוא יסביר ש"שקט יענה בשקט". עם זאת, בירושלים ידגישו שאם תופר ההפסקת אש, תהיה לישראל לגיטימציה מלאה, הן פנימית והן בין-לאומית, לפעול בעוצמה.
הזווית הצבאית: ההישגים מאפשרים הסדרה
מערכת הביטחון מציגה עמדה תומכת בהסדרה, בהתבסס על שורה ארוכה של הישגים משמעותיים שהושגו בחזית הצפון. הרמטכ"ל, בביקורו בפיקוד צפון, הדגיש את המטרה המרכזית: "להחזיר את תושבי הצפון לבתים שלהם בביטחון". למעשה, הפגיעה המתמשכת בתשתיות חיזבאללה יצרה מציאות ביטחונית חדשה המאפשרת את קידום ההסדר המדיני והחזרתם של התושבים שמפונים למעלה משנה - בחזרה ליישוביהם.
בישראל מדגישים כי המפתח להצלחת ההסדר טמון בקביעת מדיניות תגובה ברורה וחד-משמעית להפרות עתידיות - וכי אסור לחזור למדיניות ההכלה שאפיינה את התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר. בדרג הצבאי רואים בהסדרה בצפון שלב הכרחי במהלך אסטרטגי רחב יותר: סיום הלחימה בעזה ולאחר מכן התמודדות עם האתגר האיראני.
בימים הקרובים צפויות הכרעות משמעותיות שיקבעו את עתיד הגבול הצפוני. האתגר המרכזי יהיה לגשר על הפערים האחרונים במשא ומתן, תוך שמירה על חופש הפעולה הישראלי לכל הפרה של ההסכם מצד חיזבאללה.