הכטב"ם ששיגר חיזבאללה אמש (ראשון) לבא"ח גולני הביא לנפילתם של ארבעה חללי צה"ל ולפציעתם של עשרות רבות של חיילים נוספים. חיילים סיפרו כי לא הייתה התרעה לפני פגיעת הכטב"ם, ולמעשה מתברר כי אבד איתו הקשר. במערכת הביטחון חשבו שהכטב"ם יורט, אולם אז נשמע הפיצוץ בבסיס הצבאי.

ה"מרסאד" – כלי טיס קטן עם ראש נפץ של כ-20 קילוגרמי
ה"מרסאד": כטב"ם קטן עם ראש נפץ של כ-20 קילוגרמים

פגיעת הכטב"ם: סיקור N12

אחד הקשיים בהתמודדות עם הכטב"מים של חיזבאללה הוא שאין להם נתיב בליסטי מוגדר. כן יש להם קואורדינטות והם נשלחים לכיוון מסוים, אולם הם לא מונחים מרחוק, וקשה לזהות את היעד שאליו הם מוכוונים. אז איך בכל זאת מגלים את הכטב"מים? יש לכך כמה שלבים.

יכולת הגילוי

  1. תחילה מנסים לגלות מה משוגר. מזהים שמדובר במטרה עוינת, ושלא מדובר למשל בלהקת ציפורים או בכלי של צה"ל.
  2. עוקבים אחרי המטרה.
  3. מנסים ליירט אותה (אפשרי ב-4 דרכים): מערכת הגנה אווירית, מסוק קרב, מטוס קרב שכולל מכ"ם, ולוחמה אלקטרונית (לפי פרסומים זרים).
נפגעים רבים מנפילת כטב"מ באזור בנימינה (צילום: צרויה זאבי, TPS)
כוחות הצלה בזירת נפילת כטב"ם | צילום: צרויה זאבי, TPS

ישראל מפעילה כל מיני סוגים של מכ"מים, ולאורך השנים, בשל הגדרת הטילים כאיום הגדול ביותר, בזה התמקדו צה"ל ומערכת הביטחון והם הראו יכולת התמודדות גדולה. עם זאת, "מטרות קטנות" כמו כטב"מים הוגדר נושא משני, וגם כשתעשיות ביטחוניות קטנות בישראל פיתחו יכולות עבור כלי טיס מנמיכי טוס, התעשיות הגדולות דחקו אותן הצידה.

איום הכטב"מים והקשר למלחמה באוקראינה

לפני כשנתיים קיבל הרמטכ"ל החלטה להקים 11 צוותים שיתחקרו את המלחמה באוקראינה בכל מיני תחומים ויפיקו לקחים עבור צה"ל, למשל בתחומי ההגנה והלוגיסטיקה. לפני כחצי שנה אף הקים מפקד חיל האוויר צוות בתוך החיל שיערוך מחקר ויציג מסקנות.

כטב"ם (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
כטב"ם, ארכיון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

במסגרת התחקור, עלה כי מרבית המכ"מים שיש לצה"ל רואים "גבוה ורחוק" וכי יש צורך לשפר את יכולת ההסתכלות מטה של כלים שצופים גם אל הקרקע. בנוסף עלה כי לכטב"ם יש אפקט תודעתי גדול יותר מאשר לכמות חומר הנפץ שהוא נושא.

החזית בין ישראל לחיזבאללה

בלחימה בין ישראל לחיזבאללה, ארגון הטרור הפעיל כמה סוגי כטב"מים. בראשית המלחמה שיגר חיזבאללה כלי טיס קטנים מאוד שהיו קשים לזיהוי. מרגע שהחל צה"ל לפגוע במחסנים של חיזבאללה ובצוותים שמפעילים את הכטב"מים, תופעת הכלים הקטנים כמעט נגמרה, וחיזבאללה החל להשתמש בכלי טיס גדולים יותר.

לכטב"ם ששיגר חיזבאללה ופגע בבסיס הצבאי יש יותר חומר נפץ, והוא גדול יותר במעט מכטב"מים אחרים. כעת נעשה מאמץ בישראל לפעול גם מול היכולת הזו. אחת האפשרויות שעלתה בעבר להתמודדות עם האיום היא שימוש בוולקנים, תותחים שהוחזרו לשימוש בימי המלחמה.

תותח "וולקן"
תותח "וולקן"

כדי להגן על צפון הארץ ועל קו החוף, במערכת הביטחון צריכים עשרות תותחי וולקן. עניין נוסף הוא כוח האדם, שכן יש צורך להכשיר מאות אנשים שיוכלו להפעיל את המערכת הזו, ובסבבים. אם הניסוי במערכת יצלח, ירכשו כלים ככל שניתן וייתנו פתרונות. 

החשש מפיגועי השראה

בדומה לפיגועי דקירה וירי שביצעו ומבצעים מחבלים, גם שיגור הכטב"מים מוביל להשראה בקרב ארגוני הטרור. אחרי יותר משנה של מלחמה, האירוע אמש נתפס בקרב חיזבאללה כ"הצלחה". מכאן, יש חשש במערכת הביטחון מכך שבחיזבאללה ישלחו יותר כטב"מים בגובה נמוך ובזמן שיגור רקטות לישראל.