רצח ששת החטופים, ששרדו בגיהינום במנהרה של חמאס קילומטר בלבד מכוחות צה"ל, היה אחד האירועים הקשים לעיכול של המלחמה האחרונה - תקווה שהתחלפה בזעזוע עמוק. אמש (שבת) פרסמנו ב"חדשות סוף השבוע" תחקיר שחושף את מה שקרה במנהרות הצרות של תל סולטאן ומעלה שוב את השאלה הגדולה -  האם מטרות המלחמה, הכרעת חמאס והחזרת החטופים, דרות בכפיפה אחת?

בנובמבר 2023, במסגרת עסקת שחרור החטופים עם חמאס שוחררו 80 ישראלים, ומחוץ לעסקה, עוד 25 אזרחים זרים. במהלך ימי השחרור, ישראל התחייבה שלא להעלות אמצעי מעקב בשעות מסוימות. חמאס ניצל זאת כדי להעביר את החטופים למקומות מסתור חדשים.

ברכב שנסע לרפיח ישבו שלושת הפצועים ביד ממסיבת הנובה - אלמוג סרוסי, הירש גולדברג-פולין ואורי דנינו. הם נלקחו לרפיח, שם צה"ל עדיין לא פעל באותה התקופה. לשם גם הגיעו שלושה חטופים נוספים - עדן ירושלמי ואלכס לובנוב שנחטפו מהנובה, וכרמל גת מביתה בבארי. חודשים לפני שנרצחו, במערכת הביטחון העריכו שהחטופים באזור.

הירש, עדן, כרמל, אלמוג, אלכס, אורי
ששת החטופים שנרצחו במנהרות חמאס

אחרי כמעט חצי שנה שם, לאחר החילוץ המוצלח שביצעו השב"כ והימ"מ, של ארבעת החטופים בחודש יוני החליטו בחמאס לא לקחת סיכונים, והרעו את תנאי ששת החטופים עוד יותר. הם הועברו לקטע מנהרה צר ודחוס במיוחד שקשה מאוד להגיע אליו ובוודאי לשרוד בו.

אמצע אוגוסט - צה"ל פועל ברפיח וההנחה היא שסינוואר נמצא בשכונת תל סולטאן. שם צה"ל החליט על מבצע למיטוט גדוד תל סולטאן ולחיסול סינוואר. בשלב מסוים התקבל זיהוי של התארגנות רצינית וחשודה, של 26 מחבלים בתוך מבנה. ההערכה הייתה שסינוואר עשוי לשהות שם וצה"ל החליט למוטט את המבנה על יושביו.

רוב המחבלים חוסלו ואחרים נפצעו. הגופות הובאו לארץ, אך לא נמצא קשר לדי-אן-אי של סינוואר. עם זאת, אבל מהאירוע הזה יצאו הדיווחים שפורסמו בהרחבה, שייתכן שסינוואר חוסל. כמה ימים חולפים - הלוחמים זיהו חמישה חמושים ניגשים לרכב ובעזרת הזיק ניתן לזהות שאחד הגברים מחופש לאישה.

פעילות כוחות צה"ל ברפיח (צילום: דובר צה"ל)
צה"ל פועל ברפיח | צילום: דובר צה"ל

זה הגביר את החשד שמדובר בסינוואר או במחבל משמעותי אחר. לאחר מכן טיל נורה לעבר הרכב ובצה"ל סברו שמי שהתחזה לאישה וחוסל, הוא מג"ד תל סולטאן, מחמוד חמדאן, יחד עם שלושה מ"פים שלו. אלא שלאחר מכן התברר שהוא חוסל יום לפני כן, כמה מטרים מהמקום שבו יחוסל בהמשך סינוואר.

ההחלטה בצה"ל לכרוז לתוך המנהרה וההוראה שניתנה למחבלי חמאס 

במהלך סריקות הלוחמים הגיעו לבית ומצאו שם פיר מנהרה. הכוח כרז לתוך המנהרה במטרה לאפשר פעולה מבלי להסתכן. זה מהלך שנוי במחלוקת שנעשה בו שימוש כבר כמה פעמים במהלך המלחמה. בעקבות הכריזה, הכוחות זיהו בריחה של חמושים יוצאים מפירים אחרים במרחב. הזיק זיהה ארבעה חמושים בתוך בית. אחד מהם היה כיסוי שמסתיר את פניו ושוב עלה החשד שמדובר בסינוואר או בבכיר אחר. הכוחות ירו טיל על המבנה וחיסלו את הארבעה, אך התברר שאין שם בכירים.

יום למחרת כוח של שייטת ויהל"ם נכנס לאותה המנהרה שכרזו לתוכה. הלוחמים נכנסו פנימה בזהירות ומצאו שם חושך מוחלט. בהמשך הם הבחינו בדלת וחששו שהיא ממולכדת. הם החלו לגעת בה אך לא פתחו אותה ופתאום שמעו קול בערבית שואל אותם: "מי שם?"

בשלב הזה התחיל דיאלוג עם מי שנמצא מהצד השני של הדלת שאומר להם בערבית: "אני חטוף ישראלי, שמי פרחאן אל-קאדי". בעדותו של פרחאן התברר שאותם חמושים שברחו מפירי המנהרות יום לפני כן, היו השובים שלו, הם השאירו אותו לבד עם מעט מזון ומים והפחידו אותו שהדלת ממלוכדת.

 פרחאן אל-קאדי שחולץ משבי חמאס (צילום: reuters)
חולץ לאחר ששוביו ברחו, פרחאן אל-קאדי | צילום: reuters

בכוח הצה"לי שנמצא במקום לא הכירו את השם פרחאן והיה חשש ממלכודת. הלוחמים חששו שאולי מדובר במחבל ושאולי המקום ממולכד. הם החליטו לעלות למעלה ולעשות בירור. בינתיים פרחאן הבין כנראה שהדלת לא ממולכדת – הוא לקח סיכון, פתח אותה והתחיל לזחול. בשלב הזה הכוח חזר פנימה, זיהה את פרחאן ויצא איתו משם ביחד.

הפיר שמוביל לצינוק שאליו הובלו ששת החטופים נמצא קילומטר משם. מבחינת חמאס היה מדובר בשישה קלפי מיקוח, אולי החזקים ביותר שיש להם. גולדברג-פולין שהוא אזרח אמריקאי, אלכס לובנוב שהוא אזרח רוסי, אורי דנינו שהוא חייל קרבי בקבע ושתי נשים שהפכו סמל – עדן ירושלמי וכרמל גת.

על השישה הייתה שמירה קפדנית. ככל הנראה כמה מ-26 החמושים שנפגעו שבועות לפני כן, היו השובים שלהם, כמו גם שובים נוספים שנמלטו אחרי הכריזה מהפיר של פרחאן. הם היו עם החטופים במשך שמונה חודשים וכשעזבו הם השאירו איתם שני שובים צעירים יחסית ולא מנוסים. השניים קיבלו הוראה שבמידה ויחושו פעולת חילוץ מתקרבת, יש לרצוח את החטופים ולברוח.

תיעוד המנהרה בה שהוו ששת החטופים (צילום: דובר צה"ל)
המנהרה שבה שהו ששת החטופים | צילום: דובר צה"ל

השובים חשו סכנה לחייהם, לא ברור מה גרם לכך בדיוק, אך הם התקדמו במהירות עם אקדחים שלופים לעבר הצינוק שבו שהו החטופים וירו בהם. מהדוחות הפתולוגיים עלה כי התנהל מאבק ואחד החטופים הגן בגופו על כרמל גת. למחרת בבוקר זיהה זיק את שני השובים נמלטים מהפיר וחיסל אותם.

יממה לאחר שנרצחו, בארבע אחר הצוהריים, הכוחות נכנסו לתוך הפיר וירדו למטה. שם הם נחשפו לתמונה הקשה - ששת החטופים ללא רוח חיים. בצה"ל הכירו את מערכת המנהרות של תל סולטאן, אבל לא את ההסתעפות הקצרה שבה שהו החטופים. התברר שהם חיו במשך חודשים בעיקר על חטיפי אנרגיה.

בכיר במערכת הביטחון: "אי אפשר לברוח עם חטופים במצב כזה של תת תזונה"

במערכת הביטחון התחילו לבצע בדיקות די-אן-אי, ומצאו שהוא שייך לשני המחבלים שחוסלו מחוץ לפיר תואם את זה שנמצא בבקבוקי השתן בתוך המנהרה. אבל אז הגיעו לממצא דרמטי הרבה יותר - דגימת די-אן-אי על נייר טואלט שנמצאת בתוך המנהרה, מרחק קצר ממיקום החטופים, תאמה לדי-אן-אי של סינוואר.

מומחים שבדקו את הממצא קבעו שבסבירות גבוהה סינוואר נמלט בטווח של שבוע שבין חיסול 26 המחבלים לבין חילוץ פרחאן. ההבנה במערכת הביטחון היא שהשישה היו החטופים המדוברים, שסינוואר הקיף את עצמו בהם - מבחינתו הם היו ביטוח החיים שלו.

המנהרה שבה הוחזקו ששת החטופים שנרצחו (צילום: דובר צה"ל)
"לא היה ניתן לברוח עם חטופים במצב כזה", המנהרה שבה נרצחו 6 החטופים | צילום: דובר צה"ל

כעת עולה השאלה - למה סינוואר עזב את המקום לבדו ולא עם החטופים? בכיר במערכת הביטחון אמר לחדשות 12: "הוא לא ברח איתם כי אי אפשר לברוח עם חטופים כאלה. הם בקושי זזים ולא יכולים להסתתר כי הם בתת תזונה. זה גם חושף אותו, כי זה נראה חשוד מהזיק שהוא הולך עם נשים, שלא רואים כמעט במרחב". 

ועדיין נותרו כמה שאלות פתוחות - האם הצבא יכול לפעול באמת באופן אפקטיבי במרחב שבו נמצאים חטופים בלי לסכן אותם? האם החלטת הדרג המדיני לפעול ברפיח בכל הכוח לקחה בחשבון שבסבירות גבוהה החטופים לא ישרדו שם וגם במרחבים אחרים ברצועת עזה?

תגובת דובר צה"ל: "רצח ששת החטופים מתוחקר, הממצאים יוצגו למשפחות השכולות ולאחר מכן לציבור. הכוחות לא ידעו שהחטופים נמצאים שם, אך פעלו תוך נקיטת משנה זהירות למול האפשרות שישנם חטופים במרחב. הלקחים המבצעיים מהאירוע הוטמעו בפעילות הכוחות בשטח באופן מיידי. צה"ל ממשיך לפעול בכלל המאמצים ליצירת התנאים להשבת החטופים". 

תגובת משפחתה של כרמל גת: "כואב וצורב לשמוע שוב שהדרג המדיני החליט לסכן חטופים על מנת לממש מטרות צבאיות, כפי שהתרענו במשך חודשים וכפי שאנחנו ממשיכים להתריע היום. אפשר רק לדמיין את כרמל ברגעים האחרונים במנהרת המוות מחכה לעסקה שתציל אותה ולא יודעת שהממשלה החליטה לוותר עליה כדי להרוג מחבל. לכל מחבל יש מחליף. אבל להירש, לאלכסנדר, לאלמוג, לאורי, לעדן ולכרמל לא יהיה מחליף. ממשלת ישראל תיבחן בכמה חטופים נחזיר הביתה, ולא בכמה מחבלים נחסל. מקבלי ההחלטות החמיצו את ההזדמנות להחזיר את כרמל. אל תחמיצו את ההזדמנות להחזיר 101 חטופים. זה הזמן לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם הביתה".