השבוע נחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה, ותושבי דרום לבנון שנקראים לחזור לבתיהם על ידי השלטונות במדינה, נדהמים לגלות את מימדי ההרס שהלחימה הביאה אל בתיהם. את האצבע המאשימה על הלחימה והנזק הרב שנשאר בכפרים שעד לפני שנה היו מלאים בבני אדם, וביניהם מחבלי חיזבאללה ואמצעי לחימה רבים, מפנים התושבים כלפי ארגון חיזבאללה, שהיה אמור להיות "מגן לבנון", אך בפועל הלחימה שלו מול צה"ל הותיר מאות אלפי בני אדם ללא קורת גג או מקום לשוב אליו.
סאמר, תושב דרום לבנון שעד לאחרונה גר בכפר לבנוני צמוד לגבול ועזב את המדינה, סיפר בשיחה בקול מעוות מחשש לפגיעה במשפחתו ש"לא ניתן לתאר את ההרס באזור. גם התשתיות נהרסו. המשפחה שלי לא תחזור אלא אחרי שנדע שצבא לבנון השתלט על הכפר, ורק אם השליטה הצבאית של חיזבאללה תסתיים - אז הם יחזרו". משפחתו של סאמר, מרביתם תומכי חיזבאללה, עזבו את הכפר כבר בתחילת הלחימה והוא עצמו נטש את לבנון.
"העם הלבנוני, ואפילו השיעים בעצמם שנאו את המלחמה ולא רוצים לחזור לדרום", סיפר סאמר. "הם לא רוצים לחזור לדרום, או לבנות את הבתים שלהם מחדש. הם הרשו לאחסן אמל"ח מתחת לבתים שלהם - כי הם חשבו שזו עבודת קודש עבור חיזבאללה. עכשיו, אני חושב שאם מישהו יעבור עם משאית של אמל"ח לידם, הם יתקפו אותו והם לא יקבלו את זה", הדגיש סאמר את הפער שנוצר בין חיזבאללה לאנשים שלפני כניסת צה"ל ללבנון תמכו בארגון.
סאמר סיפר על השבר שנוצר אצל התומכים של חיזבאללה, בעקבות ההבנה שאיראן שולטת דה-פקטו בארגון: "השקר שלהם התגלה. הערמומיות שלהם התגלתה. ישנה הבנה שחיזבאלה זה לא ארגון לבנוני, זה 100% ארגון איראני, שאף פעם לא דאג לעם הלבנוני".
למרות הביקורות הרבות שסופג הארגון, סאמר משתף ש"מדברים על זה כשיושבים בסלון, רק בחדרים סגורים. יש פחד אצל השיעים לצאת בהצהרות כאלה בפומבי. החשש הגדול עכשיו הוא כלכלי כי לאנשים אין בתים, ועדיין יש להם תקווה שבמידה והמלחמה תיגמר, יהיה מי שיבנה מחדש וייתן להם כסף בחיזבאללה".
ד"ר רסאן אבו-דיאב, תושב ביירות לשעבר סיפר על התחושות ברחוב הלבנוני בעקבות הלחימה: "יש תסיסה, תיעוב ותחושת גועל. נפטרנו מהכאוס שגרמתם ומכל הבעיות שלא הובילו את לבנון לאף מקום. בנוסף, יש הרגשה של בגידה מצד איראן, גם בקרב התומכים הגדולים ביותר של חיזבאללה".
האם צבא לבנון יצליח להתמודד עם האתגר?
כעת, אחרי החתימה על הפסקת האש, על צבא לבנון מוטלת המשימה להשתלט על השטח בדרום לבנון ולמנוע מחיזבאללה להתעצם פעם נוספת באזור, כפי שקרה בשנת 2006. השאלה הגדולה אצל אזרחי לבנון שאיבדו אמון בחיזבאללה, היא אם יידרש לכך - האם צבא לבנון יסתכן בעימות עם ארגון הטרור.
"חיזבאללה הכריז על ניצחון. לכם בישראל יצמחו שונאים בצורה דרמטית בגלל שלא חיסלתם אותו", הסביר סאמר והמשיך: "העם הלבנוני יהגר ולא יישאר בלבנון, כי הם לא מוכנים לחזור ל-2006 ולפני. כל 10-15 שנים נצטרך לבנות את הבתים מחדש ונשמח בכפרים, ואז פתאום יצאו בהחלטה שהיא לא של לבנון בכלל, אלא החלטה איראנית מלאה".
על אף שדוקטור אבו-דיאב עזב את ביירות, הוא סיים את השיחה בדברים שנותנים תקווה לעתיד בגבול הצפוני עם לבנון, אך עדיין מדובר במדע בדיוני. "אני חושב שהגיעה העת ללכת קדימה, ושהישראלים ידעו שיש להם חברים בלבנון. יש מי שרוצה לשמור על האינטרסים של שתי המדינות - בעזרת שלום ושותפות אסטרטגית".