"צליל אזעקה קצר וכריזה על חדירת מחבלים": מערכת ההתרעות שפיקוד הדרום ויתר עליה

בשבעה באוקטובר לקח זמן רב עד שאנשי עוטף עזה הבינו שמדובר בחדירת מחבלים ולא עוד ירי רקטות - זמן שעלה בחיי אדם רבים. אמש (שבת) ב"חדשות סוף השבוע" חשפנו כי מערכת התרעות על חדירת מחבלים, המבדילה בין התרעת רקטות לחדירה, הייתה אמורה להיכנס לפעולה שנה וחצי לפני כן - אך זה לא קרה.

בפיקוד המרכז הוכנסה המערכת, אולם בפיקוד הדרום הוחלט שלא. הכשל עלה בתחקיר הצה"לי שהוגש לרמטכ"ל והתנהל קרב האשמות בין אליעזר טולדנו, אלוף פיקוד הדרום דאז, למפקדי פיקוד העורף.

בסוף שנת 2021 בכירי פיקוד העורף פנו למפקד פיקוד המרכז האלוף יהודה פוקס, ולמפקד פיקוד הדרום האלוף אליעזר טולדנו, והציעו להם להכניס התרעה חדשה כשיש חשש לחדירת מחבלים ליישוב. ההתרעה שהוצעה כללה השמעת צליל אזעקה קצר בצופרים ואחריו כמה פעמים כריזה של המילים "חדירת מחבלים".

במרץ 2022 ההתרעה החדשה נכנסה ליהודה ושומרון אך לא לעוטף עזה, שם הוחלט להישאר עם ההתרעות הרגילות - כלומר שלא ניתן להבחין בין ירי רקטי לחדירה.

בשבעה באוקטובר המחיר של ההחלטה הזאת היה כבד: אנשי כיתות כוננות נשארו בממ"דים במקום לרוץ לנשקיה או לצאת להלחם, תושבים מצאו מחסה מירי רקטי ולא התגוננו מפני מחבלים שהגיעו מולם. אם התושבים היו יודעים מהרגע הראשון שמדובר בחדירת מחבלים, ההיערכות הייתה אחרת.

מדוע זה קרה?

גורמים בפיקוד העורף טוענים שהאלוף טולדנו, שהיה מפקד פיקוד הדרום דאז, קיים איתם דיונים בנושא אולם לא אישר. הוא מצידו טוען שדווקא כן אישר עקרונית - ושלא תיווכו לו שנותרו פערים שגרמו לכך שזה לא יושם בפועל. ההבנה הכואבת היא שבאותן דקות קריטיות היה ניתן להציל רבים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הפער בהטמעת המערכת לא הוצג לאלוף טולדנו בעת תפקידו כמפקד פיקוד הדרום. צה"ל נמצא בעיצומו של הליך התחקור המבצעי של אירועי 7 באוקטובר ומה שקדם להם. התחקירים מתבצעים בימים אלו, ולכשיסוכמו יוצגו בשקיפות לציבור".

ביום חמישי האחרון, שנה וחודשיים לאחר מתקפת הפתע, חשפנו לראשונה את ממצאי התחקיר שבחן את תפקוד צמרת צה"ל בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. הממצאים הוצגו כבר ביום שישי, וזאת על רקע דרישת שר הביטחון כ"ץ להשלים את התחקירים עד סוף חודש ינואר. בכך, סימן כ"ץ לרמטכ"ל את המועד שבו יסיים את כהונתו וזאת למרות שעד כה לא הוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתפקידה לבדוק את הדרג המדיני. 

השתלשלות האירועים: מה קרה בליל הטבח

בלילה שלפני הטבח הרמטכ"ל קיבל עדכון מודיעיני וביקש שיחה עם המפקדים. בשעה 4:00 לפנות בוקר הוא שוחח עם מפקד פיקוד דרום וראש אגף המבצעים. הלוי קיבל מהם עדכון על המודיעין הקיים, והם שיקפו לו את ההנחיות שניתנו ברמתם. הלוי באותו רגע התרשם שהם "באירוע". הערכת מצב נוספת התקיימה ב-8 בבוקר ובמודיעין שהוצג לו - אין סימן למה שקרה בפועל.

הכשלים שעלו

• הרמטכ"ל שגה כשלא הנחה לקיים הערכת מצב מלאה.

• חלק מהמודיעין שעלה בהערכת המצב - לא היה מוכר למשתתפי השיחה.

• המידע שהתקבל לא הצביע על מתקפה בטווח הזמן המיידי.

הערכת המצב הטלפונית

• בהערכת המצב השתתפו הרמטכל הרצי הלוי, מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן וראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק.
• לא יישתתפו בהערכת המצב: ראש חטיבת המבצעים, תא"ל שלומי בינדר, ראש אמ"ן דאז, אלוף אהרון חליוה ומפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר.

• אם הערכת המצב בהשתתפות כלל הגורמים הייתה מתקיימת, היה ניתן למצוא במערכות מידע מודיעיני וסימנים מעידים שיצביעו על אירוע אחר שקורה. בסבירות גבוהה, היו מתקבלות החלטות אחרות. לכן הרמטכ"ל החליט באותו הבוקר, כשכבר היה מאוחר מדי, לקיים הערכת מצב נוספת.