על רקע האיומים המתגברים במזרח התיכון, ארצות הברית תשלח לישראל סוללות הגנה אווירית ליירוט טילים בליסטיים מסוג THAAD - כך פרסמנו לראשונה אמש (שבת) ב"חדשות סוף השבוע". מערכת זו, המיועדת ליירוט טילים בליסטיים, כמו שאלו ששוגרו מאיראן לאחרונה, עשויה לחזק משמעותית את מערך ההגנה האווירית של ישראל. זו אותה המערכת שיירטה טיל שירו החות'ים לאיחוד האמירויות בזמן ביקור הנשיא הרצוג.
מערכות ההגנה יופעלו בידי חיילים אמריקנים בשטח ישראל. מדובר במהלך שתורגל בעבר - וכעת הוא יובא לידי מימוש. המטרה היא להיערך עם האמריקנים לתגובה איראנית - שצפויה לצאת אל הפועל אם ישראל תתקוף את איראן.
בצה"ל ובחיל האוויר נערכים לפעולה נגד איראן. התיאום נערך גם עם האמריקנים, והם צפויים לקבל עדכון לפני התקיפה - זאת כחלק מההיערכות המשותפת לפעולות התגמול של איראן. ישראל כבר החליטה על סוג התגובה, אך לא נקבע העיתוי שלה.
מהי מערכת THAAD?
מערכת THAAD (Terminal High Altitude Area Defense) היא מערכת הגנה אווירית מתקדמת שפותחה על ידי חברת לוקהיד מרטין עבור משרד ההגנה האמריקני להגנה מפני טילים בליסטיים. מטרתה העיקרית היא ליירט ולהשמיד טילי אויב בשלב הסופי של מעופם, כלומר כאשר הם כבר בדרכם למטרה. מה שמייחד את המערכת הוא היכולת שלה לפעול הן בתוך האטמוספירה והן מחוצה לה.
המערכת מסוגלת ליירט טילים קצרי טווח (עד 1,000 ק"מ), בינוניים (3,000-1,000 ק"מ), ואף חלק מהטילים ארוכי הטווח (5,000-3,000 ק"מ). THAAD משתמשת בשיטת "Hit-to-Kill", שפירושה פגיעה ישירה בטיל האויב במהירות גבוהה מאוד, ללא צורך בראש נפץ. זוהי גישה יעילה מאוד להשמדת טילים בליסטיים, שכן האנרגיה הקינטית של הפגיעה מספיקה כדי להרוס את הטיל המאיים.
מתי החלו לפתח את מערכת THAAD?
פיתוח מערכת THAAD החל כתגובה ישירה לאיומים שהתגלו במהלך מלחמת המפרץ ב-1991. תהליך הפיתוח היה מאתגר, עם שישה כישלונות רצופים בניסויי יירוט בין 1995 ל-1999. נקודת המפנה הגיעה ביוני 1999, כאשר המערכת הצליחה לראשונה ליירט טיל מטרה. הצלחה נוספת נרשמה ב-2 באוגוסט 1999. מאז, המערכת עברה שיפורים משמעותיים והוכיחה את יעילותה במספר רב של ניסויים.
איך בנוייה מערכת THAAD?
- 6 משגרים על גבי משאיות: אלה הן הפלטפורמות הניידות שמהן משוגרים טילי היירוט.
- 48 טילי יירוט: כל משגר נושא 8 טילים, המוכנים לשיגור בעת הצורך.
- מכ"ם AN/TPY-2: זהו מכ"ם מתקדם לגילוי ומעקב, המסוגל לזהות ולעקוב אחר מטרות במרחק רב ובדיוק גבוה.
- רכיב בקרת אש ותקשורת טקטית: מערכת זו מתאמת בין כל חלקי הסוללה ומנהלת את תהליך היירוט.
- צוות של חיילים אמריקנים: אנשי צוות מיומנים המפעילים ומתחזקים את המערכת.
- יירוט בגבהים שונים: המערכת מסוגלת ליירט טילים בטווח של עד כ-200 ק"מ ובגובה של עד כ-150 ק"מ. יכולות אלו מאפשרות ל-THAAD להגן על שטח נרחב ולהתמודד עם מגוון רחב של איומים בליסטיים.
היכן מערכת THAAD כבר מוצבת בעולם?
- ארצות הברית: סוללות THAAD הוצבו בהוואי ובגואם, בעיקר כהגנה מפני איום אפשרי מצפון קוריאה. מיקומים אלה נבחרו בשל קרבתם היחסית לאזורי מתיחות פוטנציאליים באסיה-פסיפיק.
- ישראל: במרץ 2019, ארצות הברית הציבה סוללת THAAD בישראל כחלק מתרגיל משותף. רה"מ נתניהו הצטלם לצד המערכת עם שגריר ארה"ב בישראל דאז דייויד פרידמן וחיילים אמריקנים, וכתב: "הקשר בין ארה"ב לישראל חזק מתמיד".
- דרום קוריאה: ב-2017 הוצבה מערכת THAAD במדינה, למרות מחלוקות דיפלומטיות עם סין ורוסיה. הצבה זו נועדה להגן מפני איומי טילים מצפון קוריאה.
- איחוד האמירויות: המערכת ביצעה את היירוט המבצעי הראשון שלה ב-17 בינואר 2022, כאשר יירטה בהצלחה טיל בליסטי לטווח בינוני במהלך התקפה של החות'ים בתימן.
המערכת פרוסה בצורה זו או אחרת גם ברומניה ובטורקיה, והיא צפויה בשנים הקרובות ליעדים נוספים, ובהם: עומאן, ערב הסעודית, יפן וטייוואן.
With American soldiers today in Israel. The relationship between the United States and Israel is stronger than ever. pic.twitter.com/Ts4VKS0uR4
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) March 6, 2019
מהם היתרונות של הצבת המערכת בישראל?
הצבת מערכת ההגנה האווירית המתקדמת THAAD בישראל צפויה לחזק משמעותית את מעטפת ההגנה של המדינה. המערכת תספק שכבת הגנה נוספת מפני טילים בליסטיים, בדגש על האיום המתפתח מצד איראן ושלוחותיה באזור. בנוסף, THAAD תשתלב עם מערכות "כיפת ברזל" ו"חץ", ובכך תרחיב את טווח ההגנה האווירית של ישראל. יתרה מכך, הצבת המערכת מהווה הצהרה מדינית חזקה, המדגישה את עומק שיתוף הפעולה האסטרטגי והביטחוני בין ישראל לארצות הברית.