בית המשפט המחוזי בלוד התיר היום (שלישי) לפרסם כי המשטרה מנהלת חקירה פלילית הנוגעת לאירועי תחילת המלחמה. לא מדובר בפרשת גניבת המסמכים וההדלפה אלא בפרשה ביטחונית נוספת, חדשה, שלא הותרה עד היום לפרסום.
את הפרשה מנהלת יחידה להב 433 ובמסגרת החקירה "נערכו כמה פעילויות חקירתיות גלויות". בהחלטת השופט נכתב כי "המערערת" ביקשה שלא לפרסם את הפרשה וטענה כי פרסומים אלה יגרמו ל"מחול שדים" בציבור, אך הוחלט לאפשר לפרסם את קיום החקירה.
צו איסור פרסום הוצא לפרשה כבר ביוני. היא מוגדרת כ"רגישה מבחינה ביטחונית וציבורית", ולכן רק פרטים חלקיים ממנה מותרים לפרסום עתה.
לפני כארבעה חודשים פרסם נדב אייל ב"ידיעות אחרונות" כי קיים חשש לניסיון שינוי פרוטוקולים במשרד ראש הממשלה. גורמים במערכת הביטחון טענו כי מראשית המלחמה איתרו פערים בין חלק מהתמלולים ובין הדיונים והשיחות כפי שהתרחשו בפועל.
לפי הפרסום, המזכיר הצבאי הקודם של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, שלח ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מכתב בנושא. עוד נטען כי בכירים לשעבר במשרד לא שוללים את האופציה שלשכת נתניהו שינתה פרוטוקולים של דיונים ביטחוניים במהלך המלחמה.
בלשכת נתניהו טענו שמדובר באכיפה סלקטיבית "חסרת בסיס". "מדובר במסע ציד חסר-תקדים נגד לשכת ראש הממשלה בעיצומה של המלחמה", מסרו מלשכת ראש הממשלה. "כמו בניסיונות האחרים לנפח האשמות נגד ראש הממשלה וסביבתו גם בעניין זה ההר לא יוליד אפילו עכבר".
עוד הוסיפו בלשכה: "אחרי שנה של שיטפון ההדלפות הפליליות מדיוני הקבינט ומדיוני השבויים-והנעדרים - שסיפקו מודיעין רב-ערך לאויבינו - שתי החקירות היחידות שנפתחו כוונו נגד לשכת ראש הממשלה ולא נגד המדליפים הסיטונאיים שאף אחד מהם לא נחקר, ושגרמו נזק אדיר לחטופים ולביטחון ישראל".
מ"וועדת החקירה האזרחית" נמסר בתגובה על חשיפת הפרשה: "לא יתכן שבזמן שלא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית, נעשים מאמצים לפגוע בפעילות ועדת חקירה ממלכתית לכשתקום. הפרשה מוכיחה את מה שכולנו זועקים כבר יותר משנה - כל עיכוב בהקמת ועדת החקירה הממלכתית עלול להביא לכך שהמעורבים יפעלו לטייח את האשמה ולברוח מאחריות. אנו שבים וקוראים: הקימו ועדת חקירה ממלכתית".
פרשת המסמכים המסווגים
חקירת הפרשה החדשה מצטרפת לחקירת השב"כ בעניין פרשת המסמכים המסווגים שמטלטלת את לשכת ראש הממשלה. בימים האחרונים הותר לפרסום כי במסגרת פרשת המסמכים המסווגים נעצר אלי פלדשטיין, יועץ תקשורת בלשכת נתניהו, וכן גורמים במערכת הביטחון, בהם קצין צה"ל.
חקירת פרשת המסמכים המסווגים החלה בעקבות חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי - לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל והוצא שלא כדין. בשל כך, נוצר החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיכון מקורות מידע - והייתה עלולה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, אחת ממטרות המלחמה.
תחילה נפתחה חקירה סמויה משולבת של שב"כ, צה"ל והמשטרה, במהלכה התחזקו באופן משמעותי החשדות. בהמשך החקירה הפכה גלויה ונמסר כי היא עודנה בעיצומה וכי כל פרסום נוסף ביחס אליה עלול להוביל לפגיעה במטרותיה ובביטחון המדינה.
גורמי הביטחון הדגישו שמדובר בחקירה מתוכננת: לא סומנו מטרות מראש, שכן תפקיד השב"כ הוא לחקור והוא הגוף האחראי לשמירת הסוד - ולכן נכנס לפרשה הזו אחרי שהצבא הבחין בהדלפות החוזרות. אף אחד לא העריך שהדבר יגיע עד לשכת ראש הממשלה.
בהודעה מטעם לשכת ראש הממשלה נכתב כי המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכה מאמ"ן, ונתניהו למד עליו מהתקשורת. כמו כן, נמסר כי פלדשטיין מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג - ולא לקח חלק בביקורים סודיים.