יותר מ-12 חודשים מאז 7 באוקטובר, וכוחות צה"ל ממשיכים לבצע מעת לעת מבצעים מורכבים בלב עזה, בבתי החולים ובמרחבי הלחימה. ואולם הסיוע ההומניטרי שישראל מכניסה לרצועה כבר חודשים ארוכים, תחת לחץ בין-לאומי, הפך לשנוי במחלוקת ויש מי שמותח ביקורת על כך שבפועל חמאס משתלט על חלק ניכר ממנו, על חשבון התושבים העזתים.
בתווך שבין האזרחי למבצעי, מתלווים רס"ן ו', רמ"ד בריאות במנהלת התיאום והקישור (מת"ק) בעזה וסא"ל ס', קצין המבצעים במת"ק, שהשתתפו בעשרות מבצעים מורכבים בשנה האחרונה. השניים הפכו לגוף המתווך בין הפעילות המבצעית לשמירה על הלגיטימציה הבין-לאומית, תוך סנכרון בין המצב בשטח לצורך ההומניטרי. בריאיון מיוחד ל-N12, הם מספקים הצצה לשיחות עם מנהלי בתי החולים, לתפעול אירועים מתפרצים ולליווי הלוחמים בשטח.
"ההקלטה עברה לנתניהו - והוא השמיע אותה לבלינקן"
רס"ן ו', בן 28 מצפון הארץ, לא ישכח כי שיחה שקיים בתחילת המלחמה, הגיעה עד לאוזניו של שר החוץ האמריקני. "בתחילת המלחמה טענו בעזה שהדלק כבר נגמר. היה לחץ מטורף מצד האמריקנים ומכל העולם שטען שאנחנו לא מכניסים מספיק דלק", הוא סיפר. "דיברתי עם בכיר במערכת הבריאות העזתית. הוא הודה שלא חסר דלק, שחמאס משתמש במה שנשאר ובתוך בית החולים יש מספיק דלק שמאפשר לו לפעול".
הקצין חשף כי ההקלטה עברה לראש הממשלה נתניהו, הוא השמיע אותה לבלינקן ברגע שנחת בארץ והיא גרמה לאי-הכנסת דלקים לרצועת עזה ולדחייתה בעוד כמה שבועות. "אנחנו צריכים להגיד מתי הגענו לרף ולדעת להרים דגל אדום כשהגענו לרף, ולא להכניס יתר על המידה".
וזה גרם לך להבין איזו השפעה יש לשיחה אחת שלך?
"חד-משמעית. אנחנו גם צריכים להיות זהירים כי כל מילה שאני אומר לגורמים רשמיים בצד השני סביר להניח מוקלטות. ראיתי את עצמי לא פעם מוקלט באל-ג'זירה וברשתות הערביות".
רס"ן ו', שמכיר מקרוב את המתרחש במערכת הבריאות העזתית, הסביר על המורכבות: "התחלנו את המלחמה עם 32 בתי חולים פעילים והיום אנחנו עומדים על 12-11 בתי חולים פעילים בכל רצועת עזה - כדי לתת מענה רפואי ל-2.1 מיליון עזתים ולשמור על מערכת הבריאות שם מפני קריסה".
הוא הוסיף כי בעזה פועלים 13 בתי חולים שדה שהקימה הקהילה הבין-לאומית לאחר שקיבלה אור ירוק מישראל. "אנחנו יודעים למקם את בתי החולים האלו במקום הרצוי ולא בכל מקום, כך שייתנו מענה ל-1.9 מיליון תושבים שנמצאים במרחב ההומניטרי במוואסי, שם ממוקמים רוב בתי החולים שדה", ציין.
"מבין את המורכבות, זה לא נראה לכוחותינו לעיתים טוב"
בין היתר, מצאו עצמם הקצינים מנהלים את המאמץ המורכב של הכנסת סיוע הומניטרי. "להכניס סיוע הומניטרי לבית חולים בזמן מלחמה זה לא פשוט ואנחנו יודעים שזה מה שצריך כדי שהפעילות הזו תמשיך, שתהיה לכך לגיטימציה, הסביר רס"ן ו'. "כל משאית שנכנסת וכל סיוע שנכנסים בזמן מלחמה לתוך מרחב לחימה – אני מבין את המורכבות ויודע שזה לא קל. זה לא נראה לכוחותינו לעיתים טוב בעין, אבל אנחנו עושים את זה כדי לשמור על הלגיטימציה ועל ערכי צה"ל וכדי שהתושבים יקבלו את מה שהם זקוקים לו".
אז מה קורה מרגע שמחליטים לפנות בית חולים עד לפינוי עצמו ובמהלכו?
"ברגע שיש החלטה לפעול באחד מבתי החולים, אנחנו לוקחים את זה לשני חלקים. לעיתים אנחנו מתריעים לבית החולים שהוא הולך להתפנות ויש את החלק שבו מגיע אלמנט ההפתעה".
כמה זמן הפרוצדורה הזו נמשכת?
"זה תלוי בכמה אנשים יש בתוך בית החולים ומהי המורכבות שלו. אם זה בית חולים עם עשרות אלפי אנשים, אז הפעילות נמשכה הרבה זמן והפינוי לקח כמה שבועות אפילו. בפעילות הראשונה בבית החולים שיפא שהייתה ממוקדת, כולם ידעו עליה, התרענו מראש ואמרנו להם להתפנות. זה היה בית החולים הגדול ביותר ברצועת עזה עם קרוב ל-60 אלף איש שנדרשנו לפנות".
"חלק מהאנשים שמדברים איתם קשורים לחמאס, זו המציאות"
מנהל בית החולים שיפא אבו סלמיה, נעצר בחודש נובמבר 2023, בדרכו דרומה במסדרון ההומניטרי. לפי צה"ל והשב"כ אבו סלמיה נעצר לאחר שנחשפו עדויות רבות לכך שבית החולים, תחת ניהולו הישיר, שימש כמפקדה ראשית של חמאס.
"בשורה התחתונה, אנחנו יודעים שעם מי שאני מדבר בתוך רצועת עזה באופן רשמי, מנהלי בתי חולים וגורמים במערכת הבריאות הפלסטינית, הם לא חברים שלנו. אפשר להגיד במובן מסוים שזה אויב וחלקם גם חמאס. אין מה לעשות, זו המציאות שבה אנחנו נמצאים כדי שהמשימה תצא לפועל וכדי לפנות את בית החולים, צריך לדבר עם אנשים כאלה. אני לא מדבר איתם בקטע חברי, אלא כקצין בצה"ל שנותן הנחיות כדי לשמור על ביטחונם של התושבים ברצועה".
בצה"ל מודעים לכך שמתחילת המלחמה חמאס בוזז נתח משמעותי מהסיוע ההומניטרי ושהוא לא מגיע לתושבים, ובכל זאת הסיוע ממשיך להיכנס בגלל הלגיטימציה - ובידיעה שהוא לאו דווקא מגיע לידיים הנכונות. "את הסיוע שאני מכניס אני מכניס לא לחמאס, זה בוודאות. מה שכבר קורה בתוך הרצועה קורה. אבל המשאית שאני מכניס עתידה להגיע לתושב ולתושב הפשוט".
לצידו פועל גם סא"ל ס', בן 33 מהצפון שמנהל את המאמץ המבצעי והרגיש של מת"ק עזה. "התפקיד שלי הוא לעשות סנכרון מבצעי בהתאם לפעילות של הכוחות בשטח, מרמת הגדוד עד לאוגדה, לצד הפעילות האזרחית-הומניטרית שאנחנו מקדמים תוך כדי הלחימה", הוא הסביר. "אני מנהל את האיזונים כדי לאפשר את זה ובמהלך היום, מבצע בקרה על התיאומים ומוודא שזה מתבצע על פי התכנון ואם יש בעיה בשטח שמעכבת את זה, אני מתערב מול המפקדים".
"העזתים לא רוצים את המלחמה, אין עזתי שלא נגרם לו הרס"
אחרי יותר משנה, יש מי שיגיד שהמלחמה בעזה מוצתה, אין פתרון ליום שאחרי וחמאס ממשיך לגייס עוד ועוד פעילים. "גם העזתי הפשוט נשחק. להיות במלחמה שנה וחודשיים זה מאוד מאתגר והם מתחילים לריב על כל פיסת לחם, עם כמה שאנחנו עושים את כל המאמצים כדי שלא יהיה רעב בעזה", אמר רס"ן ו'.
"אני חושב שאנחנו עומדים במשימה, אבל כמובן יש שוני בין תחילת התמרון לשלב שאליו הגענו. הנענו את האוכלוסייה כמה פעמים ממקום למקום כמה פעמים וזה קשה. כמעט אין עזתי שנשאר בתוך הבית שלו".
אתה מרגיש שמאז חיסול סינוואר נשבר מחסום הפחד בקרב העזתים? משהו השתנה באופן שבו הם מדברים?
"התושבים העזתים לא רוצים את המלחמה הזו כי הם הבינו שהיא גרמה להפסדים מאוד גדולים, גם להם וגם בכל מה שקורה בתוך הרצועה. החזרנו אותם עשרות שנים אחורה. אין עזתי שלא נגרם לו הרס מסוים. ב-7 באוקטובר רוב העזתים לא ידעו לאן זה ייקח אותם".