בעשורים האחרונים, עת הפך העולם שלנו לדיגיטלי יותר וגופים ציבוריים ופרטיים החליפו אט אט את הניירת הבלתי נגמרת במערכות מתקדמות ומהירות, מהפכת הדיגיטציה הגיעה גם למערכת הבריאות, על כל שלוחותיה – בתי החולים, קופות החולים, מרכזים רפואיים ועוד. אך האמת היא שאנו נמצאים רק בתחילת הדרך, וטכנולוגיות חדשניות של בינה מלאכותית, למידת מכונה וכיוצא באלה הופכות את הדרך למרגשת במיוחד.
לדרך הזו שותפים, בין היתר, חברי קהילת בריאות מותאמת אישית בהובלת ארגון HealthIL. הארגון נתמך על ידי משרד הכלכלה והתעשיה, רשות החדשנות, משרד הבריאות, ישראל דיגיטלית והמכון הישראלי לחדשנות. מטרת קהילת הבריאות מותאמת אישית היא לקדם את התחום בישראל וחבריה הם בעלי תפקידים ובכירים מהאקו-סיסטם של עולם הבריאות בישראל. "כשמדברים על אקו-סיסטם זה נשמע כמו איזו סיסמה, אבל עבורי זה באמת מקום מחבר שתורם מאוד לעשייה שלי. בתוך הקהילה לבריאות מותאמת אישית הגעתי לתובנות שלא הייתי מגיעה אליהן אילולא החיבור הזה", כך מספרת אביבה בן ברוך, חוקרת אחראית מדידה ושיפור במחלקה לניהול איכות באגף למידע ובריאות דיגיטלית בחטיבת הבריאות, מכבי שירותי בריאות ומובילת קבוצת עבודה 'PROMs' בקהילת בריאות מותאמת אישית. "חברתי לקהילה לפני קרוב לשנתיים. בקהילה נציגים מבתי חולים, ממרכזי בריאות הנפש, ממשרד הבריאות, מחברות תרופות ומחברות ביטוח, כלומר היא מאגדת את כל הגורמים בעלי העניין, והשיח שנוצר בה הוא שיתופי מאוד ומעודד."
מבין הנושאים שקודמו במסגרת הקבוצה, יצירת נייר עמדה בנושא מדדי PROMs, patient reported outcome) measures), תהליך שבמרכזו נשלח שאלון למטופל במטרה לקבל ממנו דיווח על מצבו הכללי, איכות חייו, איכות הטיפול וכיוצא באלה. "עד עכשיו ידענו לאסוף מידע על דברים שהם מדידים כמו לחץ דם, ערכי סוכר בדם, שומנים בדם וכיוצא בזה. זו פעם ראשונה שאנחנו שואלים את המטופל איך הוא מרגיש באופן סובייקטיבי. ואחרי שאנחנו שואלים אותו, אנחנו מעבירים את המידע בצורה מתוחכמת למטפל, כדי שיוכל להתייחס אליו כחלק מבניית התוכנית הטיפולית" מסבירה בן ברוך. נייר העמדה הוא תוצאה של שיתוף פעולה עם אלכס גלפר, חבר נוסף בקבוצת בריאות מותאמת אישית בקהילת HealthIL, ואחראי תחום PROMSs בבית החולים שיבא. "אלכס הביא את הניסיון המעשי שיש לו בתחום הPROMs בשיבא ובהמשך גם אני תרמתי מהידע שלי. נוצרה כאן פלטפורמה טובה מאוד, שכן ביום־יום חסרות ההזדמנויות להיחשף לעשייה בקופות חולים אחרות, במשרד הבריאות ובבתי החולים". בקבוצה חברים גם נציגים מבתי חולים ,משרד הבריאות, חברות פארמה ואקדמיה.
לעוד כתבות בנושא רפואה מותאמת אישית גיליון 4, לחצו כאן:
- הגנום האנושי – המהפכה החשובה של רפואת המאה ה־21
- צפו בפאנל ועידת הבריאות של ישראל
- הכלים הדיגיטליים לבריאות של כולנו
- תזונה מותאמת לגנום האנושי
מדדי PROMs נמצאים בשימוש במעקב אחר מטופלים במחלות שונות, בהם מטופלים לאחר התערבויות כירורגיות, חולים במחלות כרוניות, חולים אונקולוגיים ועוד. מדדים אלה צוברים תאוצה בחשיבותם הן במחקרים קליניים בעולם והן בפרקטיקה הרפואית בחיי היום יום. בן ברוך יחד עם עדנה בר רצון, מנהלת מחלקת ניהול איכות במכבי ושותפים רבים במכבי החלו זה מכבר בשילוב התהליך בקרב מטופלי מכבי שעברו ניתוחים בריאטריים. "בשלב הראשון התחלנו לשלוח את השאלונים במסרונים למטופלים בכמה נקודות זמן אחרי הניתוח הבריאטרי. יש משמעות לשלב שבו המטופלים עונים לשאלון, למשל בעוד שבשנה הראשונה המטופלים חווים איזו הטבה משמעותית, עם ירידה גדולה במשקל, מהשנה השנייה מתחילים קשיים שקשורים בדימוי גוף ובאיכות חיים. המטופלים לפעמים יוצאים מאיזון וכאן המעקב חשוב מאוד. כעת, בשלב השני, אנחנו מתכוונים להכניס את התהליך אצל מטופלים המתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס. אוכלוסייה צעירה שאיכות החיים שלה נפגמת מאוד מעצם המחלה, ולכן יש ערך גדול מאוד בשאלונים האלו, ובהמשך אנו רוצים להוסיף את התהליך גם בקרב מטופלות סרטן שד וכן באחד מתחומי הפסיכיאטריה".
להכיר את המטופל לעומק
מהלכים כמו מדדי PROMs מאפשרים במידה רבה להעניק למטופלים רפואה מותאמת אישית טובה יותר, שכן בדיווח שלהם את מצבם הסובייקטיבי הם מספקים לרופא המטפל את היכולת להתאים טיפול שנכון יותר להם ואף למנוע הידרדרות מחלה עקב המעקב ההדוק, וכמו כן משוב חשוב לצוות הרפואי המטפל על איכות הטיפול עבור אותו חולה. תחום הproms היה קיים עד כה בארץ בעיקר בבתי החולים, אך בקהילה מדובר בתחום חדש יחסית. "מדובר בסוג של שינוי פרדיגמה, שכן עד עכשיו לא שאלו את המטופל איך הוא מרגיש באופן סובייקטיבי ולא הסתכלו על הבריאות הכוללנית שלו, על איכות החיים שלו. השאלונים מאפשרים לתת תמונה רחבה מאוד על מצב המטופלים. לאחר שמטופל מספק את התשובה הוא יקבל מאיתנו משוב אוטומטי שכולל גם מידע אישי שרלוונטי למצב שלו. למשל אם הוא נמצא חצי שנה אחרי הניתוח הבריאטרי, הוא יקבל במסרון מידע על הזכאויות שלו, על קבוצות שאליהן הוא יכול לחבור וכיוצא בזה". שילוב מדדים אלו ברפואה בקהילה, משמעותה גם מתן רצף טיפולי טוב יותר. "אחרי שמטופל סיים את הניתוח והשתחרר מבית החולים, מדדי PROMs שומרים על הרצף של בית חולים-קהילה, ויש לזה משמעות מאוד גדולה מבחינתנו".
לדברי בן ברוך, מחקרים שונים מעידים כי האופן שבו המטופל תופס את הבריאות שלו באופן סובייקטיבי מנבא את הבריאות העתידית שלו, מה שהופך את המידע הזה לחשוב מאוד, כזה שכדאי שיהיה בידי המטפל. "המטופל מחזיק למעשה במידע משמעותי, ואנחנו צריכים ללמוד איך לאסוף אותו ולהעביר אותו לרופא או לכל מטפל אחר בצורה חכמה, כך שבסופו של דבר המטפל יוכל בלחיצת כפתור לראות את המידע כשהוא כבר מעובד," מסבירה בן ברוך. ואכן לא די במציאת פתרונות דיגיטליים טובים, אלא צריך לראות איך מטמיעים אותם נכון, לוודא שקיימת התשתית הטכנולוגית לכך אך גם להרגיל את הצוותים לעבוד בדרך חדשה. "רופאים ומטפלים מכל מקצועות הבריאות לא רגילים לעבוד בצורה כזו, וחשוב לנו להטמיע את המערכת כך שכל מטפל ידע איך להתייחס למידע. הכוונה היא לא להעמיס עוד על המטפלים, שגם ככה מתמודדים עם עומס רב, אלא דווקא לספק להם את המידע בצורה קלה, כך שתייתן להם ערך. במפגש עם רופא, בין כה וכה הרופא מבצע אנמנזה, כאן הוא מקבל סוג של אנמנזה שעוברת סטנדרטיזציה, שיכולה לסייע במעקב רציף גם למקרים שבהם המטופל לא מגיע למפגש הפרונטאלי. יש מקומות שבהם, למשל, אפיינו דגלים אדומים, מקרים שבהם תשובת המטופל דורשת התייחסות בטווח קצר, למשל מטופל שמדווח על עייפות קיצונית או כל דבר אחר. במקרה של דגל אדום הצוותים שלנו יוצרים קשר פרו-אקטיבי עם המטופל ומנסים לראות איך אפשר לעזור לו. כלומר המערכת מאפשרת דו שיח בין המטפל והמטופל".
"מחקרים מראים כי דרך מענה לשאלונים, המטופלים מרגישים מעורבים יותר ומחויבים יותר לטיפול. זו אחת מהמטרות שלנו, שהמטופל ירגיש שותף לקבלת החלטות ושיהיה לו חלק משמעותי בכל הנוגע להחלטה באשר לתוכנית הטיפולית, זוהי בדיוק רפואה מותאמת אישית", מסכמת בן ברוך.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.