למאגרי מידע רפואיים תפקיד קריטי בעולמות הרפואה, הם משמשים רופאים, חוקרים, אנשי אקדמיה ותעשייה ומסייעים בתהליכי אבחון ובטיפול בחולים, והם כמובן מהותיים לצורכי מחקר. בעשורים האחרונים, עם פריצות דרך משמעותיות כמו הריצוף הגנטי, הידע שלנו על גוף האדם והתהליכים המתרחשים בו הלך והשתכלל, והשילוב של טכנולוגיות חדשניות במדעי הנתונים, כמו ביג דאטה ובינה מלאכותית, הולידו תובנות חדשות שקידמו את הרפואה המודרנית בצעדי ענק, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לרפואה מותאמת אישית.
"ההתאמה האישית ברפואה בשנים שבאות עלינו לטובה הולכת להתעצם בצורה משמעותית מאוד בזכות כלים שיכולים לפלח את ההתאמה האישית בצורה הרבה יותר טובה. לדוגמה, בניתוח הגנום של המטופל או המיקרוביום שלו, נוכל להתאים לו טיפולים שמבוססים על אותם כלים", מסביר פרופ׳ רוברט קלמפנר, מנהל מכון לשיקום חולי לב, בבית החולים שיבא ומנהל המרכז הישראלי למחקרי לב וכלי דם. "כדי להגיע לרפואה מתואמת אישית נדרש מחקר המשתמש במידע מקבוצות גדולות מאוד של חולים שיש עליהם נותנים מפורטים. למשל, אם נרצה לפלח תגובה של מטופל אחרי התקף לב לטיפול מסוים על פי נתונים שאנו מקבלים מהדמיית לב, נדרשים כלים מתקדמים של בינה מלאכותית, כלים שמנתחים כמות אסטרונומית של מידע ומסוגלים ליצור תובנות על ידי זיהוי קשרים ותבניות הנסתרות לנו במידע. כלים מבוססי בינה מלאכותית מתחילים כבר היום לסייע לנו להבין מה הייתה התגובה של המטופלים לטיפולים, איזה קבוצות הגיבו באופן המיטבי ואיזה קבוצות לא נהנו או סבלו מתופעות לוואי, ובכך להסיק מסקנות שישפרו את הטיפול בחולי לב עתידיים. אותם כלים יכולים לזהות מטופלים בסיכון ואף למנוע תחלואה דרך התערבות מוקדמת".
בזכות הרוח היזמית
'שימוש משני במידע בריאות' משמעותו שימוש במידע רפואי למטרות שאינן מיועדות לטיפול הישיר במטופל אלא לצורכי מחקר, פיתוח וכיוצא בזה. לאחרונה הוציא מכון המחקר הבין־לאומי ODI נייר עמדה, לפיו ישראל נמנית בין המדינות המובילות באירופה בשימוש במידע בריאות. הדו"ח הוכן ביוזמת חברת רוש פרמצבטיקה הגלובלית, מובילה עולמית ברפואה מותאמת אישית. "ההישג הזה נובע, בין היתר, מכך שמערכת הבריאות שלנו מאורגנת מאוד, הרבה יותר מרוב מדינות העולם. מערכת שבה נמצאים כלל אוכלוסיית המדינה, שהקדימה במחשוב רפואי את ארה"ב ורוב מדינות אירופה, וצברה מידע איכותי המתפרש על פני עשרות שנים. מידע זה מגיע משילוב של מידע מבתי החולים וקופות החולים, שמשמשות גם כגורם המבטח וגם כמי שמספק את הרפואה בקהילה וחלקן אף מחזיקות בבתי חולים. יש לזכור גם כי בארץ אנשים נשארים באותה קופה לפעמים כל חייהם והתזוזות בין הקופות מצומצמות. בארצות הברית, לעומת זאת, משך השהייה של מבוטח בחברת ביטוח מסוימת הוא כשנתיים, מה שמגביל את אפשרויות איסוף הדאטה באופן רציף".
בישראל יתרון נוסף בכל הנוגע ליכולת ניתוח הדאטה: "מדעני הנתונים בישראל, אומת הסטארט אפ, נמצאים בקצה של האיכות והניסיון. אומנם אנחנו אומה קטנה, אך נתח מרכזי מהחברות היום שמתעסקות בבינה מלאכותית מקורם בארץ. לדוגמה, בתחום של פענוח תמונות רפואיות (Medical Imaging) אחוז משמעותי מהחברות הן ישראליות, כמו NUCLEAI, 'זברה מדיקל', 'איידוק', Viz.ai ו'אולטרה סייט'. העובדה שאת תחילת הדרך הן עשו כאן בישראל, עם מדענים מבריקים ובשיתופי פעולה עם ארגוני הבריאות שמחזיקים כאמור בדאטה מסודר רב, אפשרה את הפריחה שלהן ושל עולם הבריאות הדיגיטלית בכלל. יש לנו כאן סערה מושלמת כדי לייצר מחקר ותובנות ובסופו של דבר האזרחים זוכים לרפואה איכותית יותר".
די להביט על אותה עשייה ישראלית כדי להבין את ערכו של שימוש במידע לבריאות הציבור כולו. כך למשל, המערכת של חברת זברה מדיקל, היא פלטפורמת ניתוח הדמיה המבוססת על מאגרי תמונות דימות קיימות, נמצאת כבר היום בשימוש מרכזים רפואיים בעולם וקופות חולים בישראל לזיהוי מוקדם של מחלות כרוניות כמו אוסטאופורוזיס, שסובלים ממנה בין עשירית ל־20 אחוזים מכלל האוכלוסייה מעל גיל 65. הטכנולוגיה של חברת איידוק נמצאת בשימוש של שישה בתי חולים בישראל לפענוח ממצאים של דימום מוחי ותסחיף ריאתי והמערכת של Viz.ai כבר קיימת במאות בתי חולים בארה"ב ויכולה לזהות אירוע שבץ מוחי בזמן אמת. כל החברות הללו נזקקו למאגרי מידע רפואיים כדי לפתח את הטכנולוגיות שלהן, וככל שיתרחב השימוש המשני במידע בריאות כך אפשר יהיה להגיע לרפואה מדויקת יותר, לתוצאות רפואיות טובות יותר ולתת מזור לחולים שבעבר לא היה טיפול למחלתם.
היעד: המקום הראשון
השימוש במידע רפואי מעלה כמובן את שאלת הפרטיות, שהרי המידע שנאסף במערכת הבריאות כולל גם פרטים אישיים של המטופל, לרבות פרטים מזהים ומידע שחלה עליו סודיות רפואית. "יש כמובן הבדל בין פרסומים של סטטיסטיקות כלליות, כמו מספר התקפי הלב במדינת ישראל בשנה או אחוז החולים בסוכרת, מידע שלא מסכן בשום צורה את המטופל הבודד. להבדיל, העברה של מידע מפורט יותר לגוף מחקרי, ישראלי או לא ישראלי, אם זה בדיקות מעבדה, דימות ועד למידע גנטי ומיקרוביום, ובטח שיתוף של מידע עם חברת היי-טק שצריכה את הנתונים לפיתוח מוצר בינה מלאכותית חדש, דורשת התייחסות לרמת רגישות אחרת. אומנם המידע מותמם ואינו כולל פרטים מזהים, אבל הוא בוודאי מפורט יותר מזה שנדרש לפרסום סטטיסטיקות כלליות".
השימוש ההולך וגובר בישראל בשימוש משני במידע בריאות, כפי שמתואר בדוח ODI, עלה על סדר היום בממשלה כבר ב-2018, ולצד החלטה שנקבעה להקמת תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי נעשו צעדים שמטרתם להגן על פרטיותם של האזרחים, כמו חוזר 'שימושים משניים במידע בריאות' שהוציא משרד הבריאות וכולל התייחסות לסוגי המידע על פי רמות שונות של רגישות. החוזר מגדיר גם כי מסירת מידע בריאות למטרות מחקר יעשה באישורה של ועדת הלסינקי, גוף האחראי לוודא כי מחקרים רפואיים יתבצעו בצורה אתית בהתאם למשפט הלאומי והבין־לאומי.
אך לאחר שפתרנו את שאלת הפרטיות, עולה שאלה אחרת – אם כל הכלים בידינו, מדוע ישנן עדיין כמה וכמה מדינות ממערב אירופה, בריטניה, מדינות סקנדינביה, בלגיה ואוסטריה, שמובילות על ישראל בשימוש משני במידע בריאות? פרופ' קלמפנר קושר זאת בקושי ביצירת שיתופי פעולה. "ביצוע מחקרים או פיתוח כלים חדשניים דורש כמות משמעותית של דאטה, כזה שגם בתי החולים הגדולים בארץ לא מחזיקים בו, ולכן צריך לשפר את שיתוף הפעולה בין השחקנים, בין בתי החולים לקהילה ולהפך, וכן את שיתוף המידע עם האקדמיה בארץ ובעולם. הרבה פעמים הקושי נובע מעניינים של חיסיון המידע וזכויות קניין. כל גוף רואה בדאטה כערך שהוא שלו, ולכן פחות נוטה לשתף אותו. אם נצליח לפתור את העניין הזה, זה בוודאי יעצים מאוד את היכולות שלנו להתקדם, זה גם מה שאנחנו מנסים לעשות במרכז החדשנות של שיבא (ARC), לייצר את שיתופי הפעולה בתוך רשת של בתי חולים כדי שיוכלו לעבוד יחד", מסביר פרופ' קלמפנר.
הדו"ח מצביע על מספר אתגרים שעומדים בפני ישראל בתחום השימוש המשני במידע בריאות, ובהם קידום ממשקים לשיתוף של מידע בריאות בתחום הרשומות הרפואיות הממוחשבות והקמת תשתית לאומית אחודה לנתוני 'העולם האמיתי'. זאת ועוד, יש להביא לשיפור איכות נתוני הבריאות בישראל כדי להאיץ את מחקרי הנתונים בתחום הבריאות, כמו גם הרישום הלאומי למחלות, שכיום הוא חלקי ביחס לחלק מהמחלות וחסרים בו נתונים עדכניים ורלוונטיים. פרופ' קלמפנר מסכם: "אולי המספרים מראים שאנחנו נמצאים במקום טוב, אבל אין סיבה שלא נהיה במקום הכי טוב. על גופים כמו משרד הבריאות, משרד ורשות החדשנות לנתח את הפערים הקיימים בשיתוף המידע, להבין היטב מהם החסמים האלו ואיך פותרים אותם, בין שאלו חסמים רגולטוריים, טכנולוגיים, או תשתיתיים. את החסמים האלו צריך לשבור, ונדרש לכך גוף אחד שיוביל את הנושא ויראה איך מאיצים את שיתוף הפעולה המדעי, הפרסומי, סביב הדאטה וסביב בריאות דיגיטלית בכלל".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון לנובמבר 2021. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.