הדבר הראשון שמעלה ד"ר שרון מרימס, מומחית לרפואת עור מהמרפאה הדרמטו-אונקולוגית במכון שרת לאונקולוגיה, המרכז הרפואי הדסה, הוא נושא המודעות לנושא החשיפה לשמש בקרב האוכלוסייה: "אחד הדברים שאני שומעת הרבה הוא שמטופלים אומרים לי 'אני לא בשמש'", אומרת ד"ר מרימס. "אנשים חושבים שלהיות בשמש זה להיות בים או בבריכה. אין מודעות לחשיפה ביום יום למשל שהות בגינה עם הילדים אחרי שאספנו אותם מהגן, או הישיבה בבית הקפה בצהריים".
הבעיה בתפיסה השגויה הזאת היא הפער בין חשיפה מודעת לשמש, למשל בים שם רובנו מצטיידים בכובע ובקרם הגנה, לעומת בשגרת היום יום שבה אנחנו שוכחים את החשיפה המצטברת לשמש, גם בחודשי החורף. ביקשנו מד"ר מרימס להשיב על מספר שאלות שיעזרו לנו להתמגן נכון מפני השמש ולזהות סימנים מקדימים למלנומה.
אילו אמצעים מסייעים בהתגוננות נכונה מפני השמש בשגרה?
"כובע וביגוד מכסה, ומודעות לאזורים החשופים, לא רק הפנים. גב היד למשל – החלק האחורי של כף היד, שם מופיעים בשכיחות גבוהה כתמים ונזקי שמש עם הגיל, וכמובן הפנים, הזרועות כפות הרגליים בסנדל וכיוצא באלה".
מהן השעות הבטוחות לשהייה בשמש?
"נהוג לציין שהשעות בהן הקרינה מסוכנת יותר הן בין 10:00-16:00, אבל אני ממליצה, בעיקר בשיא חודשי הקיץ, על מרווח ביטחון. שעות בטוחות הן עד 9:30-10:00 בבוקר ואחרי השעה 16:30-17:00. אלו השעות שאנחנו הרבה יותר מוגנים בהן".
לבחור נכון: מקדם ההגנה שמתאים לכם
יש מבחר גדול של מקדמי ההגנה המשווקים במחירים שונים ובתצורות שונות (ספריי, מוס או קרם). כלל הברזל של ד"ר מרימס הוא למרוח את מה שאתם אוהבים: "יש הגנה בכל התכשירים למרות שקל יותר לכמת קרם מאשר ספריי. יחד עם זאת, כל הגנה עדיפה על העדר הגנה". ישנם שני סוגי מקדמי הגנה עיקריים: תכשירים מינרליים, שנקראים גם "פיזיקליים", המבוססים על מולקולות אי-אורגניות כמו תחמוצת אבץ או טיטניום דו-חמצני. חומרים אלו חוסמים את קרני השמש מלחדור לעור. הם מתאפיינים בכך שאינם נספגים ומותירים שכבת קרם לבנה במריחה. החומרים הפיסיקליים נשטפים יותר במים ולכן יש למרוח בתדירות גבוהה אם משתמשים בהם בים ובבריכה. הסוג השני של מסנני הקרינה הם חומרים כימיקליים, מסנן כימיקלי יוצר תגובה לקרני השמש ומרכך את החשיפה ל־UV. שניהם יעילים ומומלצים מאוד.
האם מומלץ להשתמש באיפור וקרם לחות עם SPF?
"מסנני קרינה באיפור אינם תחליף למריחת קרם הגנה. אנחנו לא מורחים כמות מספקת של מייק-אפ כדי שהוא יספק הגנה, הוא כן מספק עוד תוספת אבל היא לא משמעותית", מסבירה מרימס. "חשוב לדעת שכל התכשירים להגנה מפני השמש כיום מגנים נגד קרני UVA ו-UVB, מלבד מסנני קרינה בקוסמטיקה. UVB היא קרן קצרה שגורמת בעיקר לכוויות שמש ו-UVA היא קרן שגורמת להזדקנות מוקדמת, כתמים וקמטים. חשוב להגן משתיהן".
משמעות ה־SPF וכמה צריך למרוח?
SPF הם ראשי תיבות של Sun Protecting Factor, כלומר הזמן שייקח לגוף שלנו להאדים (צריבה ראשונית הנגרמת מקרני UVB) ביחס לזמן שלוקח לנו להאדים ללא הגנה. לדוגמה, אם במצב רגיל אנחנו מאדימים אחרי 10 דקות של חשיפה לשמש, SPF 30 יכפיל את 10 הדקות ב-30. כלומר, 300 דקות של הגנה מהשמש. "חשוב לזכור ש־SPF נקבע בתנאי מעבדה כאשר מורחים כמות יחסית גדולה של קרם לעומת הכמות שאנחנו מורחים בדרך כלל על עצמנו, ובתנאים שבהם איננו מזיעים או במגע עם מים כמו בבריכה או בים, ולכן במציאות זמן ההגנה קצר מהחישוב המדויק. רוב הארגונים המובילים בתחום רפואת העור ממליצים על מקדם הגנה של 30 עד 50 SPF. אין טעם ב-SPF 100 כי הוא לא נותן ערך מוסף ואנחנו כן זקוקים לקצת UV".
שאלת הכמות שאנחנו צריכים למרוח על העור נחלקת בין מי שמודד אותה בכוסות שוט ומי שמכמת את הקרם לפי כפיות. על פי ד"ר מרימס היות ושתיהן לא ממש בנמצא כשאנחנו נמרחים, מומלץ לדבוק בחוק "שתי האצבעות" – לקחת מקדם הגנה בשתי אצבעות בכמות שתספיק לכל שטח מבודד בגוף: שטח אחד הוא פנים וצוואר, או יד אחת, או רגל אחת וכו'. "בכל מקרה, מומלץ לבצע מריחה ראשונה ולאחר ספיגה להוסיף עוד מריחה של שכבה נוספת", מבהירה ד"ר מרימס.
כל כמה זמן צריך למרוח קרם הגנה?
"למי שעובד במקום סגור מומלץ להימרח לפני היציאה מהבית ועוד פעם במקרה שהוא יוצא מהמשרד לפני ארבע אחר הצוהריים. למי שעובד רוב היום בחוץ, מומלץ להימרח כל שעתיים.
היכן רצוי לאחסן את קרם ההגנה?
"ההערכות הן שמרגע הפתיחה, מקדם ההגנה תקף לשנה עד שנתיים. אבל אם הוא נשמר לכם זמן רב, כנראה לא עשיתם מה שצריך", צוחקת ד"ר מרימס. "מעבר לכך, אסור לשמור קרם הגנה באוטו וכדאי לשמור אותו בתיק שאנחנו נושאים".
חשיבות האבחון המוקדם של סרטן עור
למרות שרובנו מכירים את המונח מלנומה, סרטן העור עלול להופיע בכמה סוגים. גידולים סרטניים שאינם מלנומה הם בדרך כלל לא מסוכנים ולא דורשים מעורבות של אונקולוג, אבל הם כן מצריכים הסרה כירורגית על ידי רופא עור או פלסטיקאי בפרוצדורה קלה ולא כואבת של כמה דקות.
"גידולים כאלה אופייניים לאנשים שעובדים שעות רבות בשמש. הם לא מתבטאים בנקודות חן ושומות, אלא בפצעים שלא נרפאים לאורך זמן. במלנומה הגילוי המוקדם הוא קריטי מכיוון שמדובר במחלה מסכנת חיים אם היא לא מאובחנת בזמן", מסבירה ד"ר מרימס.
5 הגימ"לים שיש לשים לב אליהם בעת בדיקת שומות? (מתוך אתר האגודה למלחמה בסרטן)
- גיאומטריה - שומה לא סימטרית, שחלקה האחד אינו זהה לחלקה האחר.
- גבול - שומה שגבולה אינו מעוגל, ברור ומוגדר.
- גוון - שומה שצבעה אינו אחיד והיא מורכבת ממספר גוונים, כגון שחור, חום, ורוד ועוד.
- גודל - שומה שקוטרה עולה על 5 מ"מ (קוטר של מחק בקצה העיפרון).
- גובה - שינוי בגובה השומה או כל שינוי בארבעת הסעיפים הקודמים.
צילום: shutterstock
"נקודת חן משתנה, לא סדירה, גדולה עם ריבוי צבעים, חורגת מחוץ לגבולות או לא סימטרית היא מחשידה", מסבירה ד"ר מרימס. "אנשים בעלי גוון עור בהיר שיש להם הרבה נקודות חן, היסטוריה של מלנומה או מלנומה במשפחה מקרבה ראשונה - אלה צריכים להיבדק כל חצי שנה. לשאר האוכלוסייה מומלץ להיבדק אחת לשנה. מדובר בבדיקת סקירה שמבוססת על הסתכלות ישירה ובעזרת דרמטוסקופ מכשיר ידני המשלב זכוכית מגדלת ומקור אור מקוטב המאפשר לנו לראות מבנים על פני העור ובתוכו, באיכות גבוהה יותר מעין בלתי מזוינת. . הבדיקה מהירה ולא פולשנית שעושה כל רופא ".
איך ניתן לבצע בדיקה עצמית לזיהוי נקודת חן חשודה?
"חלק לא מבוטל מהמלנומות מתגלות לראשונה כממצא מחשיד על ידי המטופלים ובני משפחתם. יש דברים שניתן לראות ויש אזורים חבויים כמו הגב, שאדם לא יכול לבחון לבדו. מומלץ להכיר את העור ונקודות החן לנו וכל חודש-חודשיים לסקור את הגוף בבדיקה עצמית . מלנומה יכולה להופיע על כל אחד ובכל מקום. לרוב באזורים החשופים לשמש, אבל גם בכף הרגל, באזורים אינטימיים ובקרקפת".
בדיקה עצמית היא חשובה ומצילת חיים, אך היא איננה תחליף לסקירה של רופא עור. קבעו תור לבדיקת רופא מדי שנה והגנו על עצמכם מהשמש - בכל יום וגם בחורף.
*מוגש כשירות לציבור מטעם חברת MSD ללא מעורבות בתכנים.