כולם מדברים על AI, אך נדמה כי רק מעטים מבינים עד כמה פיתוח ממשקי בינה מלאכותית עשוי לשפר את הבריאות שלנו, ואפילו להציל חיים. אומנם תרחיש בו רובוטים ישתלטו על מקצועות הרפואה לא נראה ריאלי בעתיד הקרוב, אבל ככל שהמדע והטכנולוגיה מתקדמים, כך גדלה ההבנה כיצד בינה מלאכותית יכולה לקצר ולסייע בתהליכי אבחון. ובמקרה של מחלת הסרטן, מדובר בזמן יקר.
בשנת 2021 נפל דבר בישראל: משרד הבריאות השיק את תוכנית תיג"ר (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה) באמצעות בדיקת C.T. בקרינה נמוכה המבוצעת כסקר אחת לשנה. מדובר בצעד מבורך, שנמצא בשלבי פיילוט ובמסגרתו כ-10,000 גברים ונשים מעשנים (עם היסטוריה של 20 שנות עישון של לפחות קופסה ביום שעדיין מעשנים) או שהפסיקו ב-15 השנים האחרונות נחמן אש, יו״ר המכון לחקר מדיניות בריאות : לראשונה אנו עדים בישראל לבלימה וצמצום של מגפת ההתמכרות למשככי כאבים ממשפחת האופיואידים, ואלו בהחלט נתונים מעודדים. כעת צריך לקוות שהצעדים שננקטו על ידי קופות החולים ואלו שיינקטו בעתיד ימשיכו את מגמת הירידה גם ב 2024, זאת על אף ההשפעות של מלחמת ה 7 באוקטובר. בגילאי 50-79 מבצעים את הבדיקה במטרה לזהות את הגידול בשלב מוקדם. במידה שהפיילוט יצלח, ועדת סל התרופות תשקול הכללה של התוכנית בסל הבריאות הממלכתי, בדומה לממוגרפיה, דם סמוי בצואה ובדיקות סקר נוספות.
אלא שיישום התוכנית נתקל באתגר משמעותי: העלאת העומס הקיים ממילא על המערך הרדיולוגי שאמון על פיענוח הבדיקות. "הכנסת תיג"ר לסל הבריאות עשויה להציל חיים של רבים אך עלולה להוסיף עומס עצום, נוסף על זה שקיים ממילא על הרופאים הרדיולוגים והרדיולוגיות ולכן יש צורך במציאת פתרונות", מדגיש הרדיולוג ד"ר ארנון מקורי, מנהל מערך הדימות של אסותא מרכזים רפואיים.
לדברי ד"ר מקורי, נכון להיום ישנם עשרות רופאים ורופאות שממתינים להתמחות ברדיולוגיה, אלא שמדינת ישראל אינה עומדת בקצב ואינה מגדילה את מספר התקנים. "רדיולוגיה היא אחד הסקטורים העמוסים ביותר בתחום הרפואי", טוען ד"ר מקורי, "בישראל ישנם כ-650 רדיולוגים פעילים אבל זה לא מספיק. העומס הולך וגובר".
מפענחים ממצאים ומצילים חיים
בניגוד לתחומים רבים ברפואה, הרדיולוגים נמצאים מאחורי הקלעים. רק מיעוט המטופלים פוגש את הרופא שמפענח את בדיקות הדימות שלהם (כמו למשל רנטגן, C.T., MRI, אולטרסאונד וכדומה) על אף שלעבודה שלהם יש חלק משמעותי באבחון ובטיפול. "תפקיד הרדיולוגים הוא לזהות, לאפיין, לכמת ולהשוות את ממצאי הבדיקות שעוברים המטופלים. זו עבודה חשובה וקריטית", מסביר ד"ר מקורי. "אפשר לחשוב על AI כעל טייס המשנה, הנווט או העוזר שמפחית את המורכבות ואת נפח הפענוח. זו כיפת ברזל רדיולוגית".
"כיום קיים מגוון רחב של בדיקות דימות שלא היו בעבר וחלקן אף מחליפות בדיקות פולשניות, אולם כמות תקני הרדיולוגים לא עלתה באופן פרופורציונלי וכתוצאה מכך קיים בישראל מחסור של כ-300 רדיולוגים. זהו תחום ברפואה שההתפתחות שלו מהירה יותר מכל תחום אחר. נפח העבודה גדל בקצב מאד גבוה לעומת תחומים אחרים. קיים עומס עצום של בדיקות והדבר -גורם לקושי בעמידה בזמני הפיענוח ועיכובים כאלו בזמני הפיענוח יכולים להיות משמעותיים", מעידה ד"ר אסנת מורה רהב, יו"ר החוג לדימות חזה, רדיולוגית במרכז הרפואי בילינסון ובאסותא.
מערכת AI יכולה למנוע עיכוב?
ד"ר מורה רהב: "ישנן מערכות בינה מלאכותית שכבר נמצאות בשימוש ברבים מבתי החולים. המערכות הללו מקפיצות לראש הרשימה בדיקות שהמערכת זיהתה בהן ממצאים הדורשים התייחסות דחופה. כשאני מדליקה את המחשב שלי, אני יודעת מה דחוף יותר או פחות, בזכות השימוש ב-"AI.
AI לא תייתר את תפקיד הרופא.ה?
"אין שום כוונה כזו", אומר ד"ר ארנון מקורי, "במקרה של סרטן ריאה, בשלבים המוקדמים של המחלה כל שניתן לראות הן קשריות (צלקות) ברקמת הריאה שגודלן מילימטרים בודדים. קשריות כאלה יכולות להתהוות באופן טבעי, בעקבות זיהום ויראלי או דלקת ריאות. בתוכנית תיג"ר, הבינה המלאכותית מזהה קשריות חשודות בכ-10% מכלל הנבדקים. אלו ממצאים שמצריכים מעקב מפני שהם עלולים להיות סימן להתפתחות של ממאירות בריאה, ובפרט אם הן ממשיכות לגדול. לרוב, תסמינים מופיעים כשהמחלה נמצאת בשלב מתקדם ושהסיכויים לריפוי נמוכים יותר. אם מצליחים לגלות את המחלה בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה עולים משמעותית ולכן לבדיקות אלו יש חשיבות אדירה".
"אופי העבודה ישתנה, הרדיולוג יהיה עסוק פחות במדידה של ממצא או מדידת שינויים שמתרחשים בין בדיקה לבדיקה. זה יעשה אוטומטית על ידי מערכות AI, והרדיולוג יתפנה להתמקד באנליזה של הממצאים ולקביעת משמעותם, ומהי האבחנה הסבירה ביותר", מוסיפה ד"ר מורה רהב, "יש ממצאים כל כך זעירים, שלפעמים גם עין מיומנת של רדיולוג עלולה לפספס. הבינה המלאכותית הינה מעין קורא שני של הבדיקה וכך יכולה למנוע פספוסים. AI עושה עבורנו השוואה בין בדיקות מעקב, מדייקת בחישובי נפח ומקצרת את תהליכי הזיהוי ואת זמן הפיענוח, בכך הבינה המלאכותית מפחיתה את השחיקה של הרדיולוגים ומאפשרת להקדיש יותר זמן לעבוד על האנליזה – הערכת משמעות הממצאים והחלטה אלו פעולות לנקוט. קבלת החלטות זה התפקיד החשוב ביותר שלנו, ש-AI לא יכולה להחליף, שכן ההחלטה הסופית מבוססת על הניסיון והידע המצטבר שלי כרדיולוגית, על היכרות והבנת התהליכים הפיזיולוגיים בגוף. המח האנושי יודע לתת משקל שונה לפרמטרים שונים לצורך קבלת החלטות וזה משהו שלבינה מלאכותית אין יכולת לעשות, לפחות בשלב הזה".
מה קורה כשהבינה המלאכותית מזהה מצב מסכן חיים או חמור?
"במקרים אלו תקפוץ התרעה ממוחשבת שתסב את תשומת לב המפענח שהפיענוח דחוף", מסכמת ד"ר מורה רהב, "בתוכנית תיג"ר, אם אין ממצא חשוד, יומלץ על המשך מעקב בבדיקת הסקר השנתית הבאה. אם מתגלה ממצא או קשרית חשודה יידרש מעקב תכוף יותר בטווח של מספר חודשים כדי להבין אם יש המשך גדילה של הממצא. במקרים בהם דרגת החשד לנגע ממאיר היא גבוהה יומלץ על ביופסיה ותכונס וועדה מולטי דיסציפלינרית הכוללת רדיולוג.ית, אונקולוג.ית, אונקולוג.ית קרינה, מומחה ריאות, מנתח.ת חזה ופתולוג.ית בה יוחלט על הטיפול המיטבי. הממצאים והפענוח מגיעים, כמובן, גם לרופא המפנה וגם למטופל עצמו".
"חיכינו המון שנים שמשרד הבריאות יאשר את תכנית תיג"ר", מסכם ד"ר מקורי: "לשמחתנו, שימוש בבינה מלאכותית יסייע לא רק בזיהוי מוקדם של סרטן הריאה, אלא גם במצבים רפואיים אחרים שגם מושפעים מעישון, כמו הסתיידות בעורקי הלב, כבד שומני או אוסטאופניה (מצב מקדים של בריחת סידן) ועוד, ובכך יעזור לטפל ולמנוע תחלואה גם במצבים נוספים".
שירות לציבור בשיתוף אסטרהזניקה (כחלק ממיזם לאנג אבישן)