הלחימה הקשה המתרחשת בימים אלו בעזה, מתיחות הביטחונית ביו"ש, האיומים מהצפון והדאגה לכוחותינו שבלב הקרבות ולחטופים שנמצאים בשטח האויב משפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו. למעלה מחודשיים עברו מאז אירועי השבת השחורה ולאט לאט מתחילים להתגלות ממדי הפגיעה הגופנית והנפשית שלנו. אנחנו מתקשים לישון, אוכלים פחות בריא, מדלגים על פעילות גופנית, ושוקעים בהתנהגויות שאינן בריאות לנו. בסקר שערכה  "מכבי שירותי בריאות" עולה תמונה מדאיגה: 63% מהנשאלים העידו כי הם סובלים מבעיות שינה, כמעט מחצית דיווחו על שינוי לרעה במצבם הנפשי, יותר משליש דיווחו על עלייה במשקל ו־56% מקרב המבוטחים שמעשנים דיווחו כי הגבירו את צריכת הסיגריות.

"כרופא ריאות, אני עובד עם מפונים באילת ושומע אנשים שמספרים כי אחרי שכבר היו גמולים מסיגריות כמה שנים, העזיבה של הבית, היציאה משגרת החיים והמתח הרב החזירה אותם לעשן", מספר ד"ר מיכה קסירר, מנהל שירות פולמונולוגיה פולשנית במרכז הרפואי סורוקה. "יש מקרים שבהם אנשים היו מעשנים כמה סיגריות בודדות ועכשיו עולים לקופסה ויותר –  גם מתוך שעמום וגם כי הם לא נמצאים במקום הטבעי שלהם –  וזו הדרך שלהם להתמודד עם המתח".

לדברי ד"ר יעל בר זאב, רופאה מומחית בבריאות הציבור, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון וחוקרת בבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, גם במחקרים שנעשו בעבר בעולם ואף במחקר שערכה בעצמה בתקופת הקורונה, נראה כי במצבי לחץ ומצוקה מתמשכים, חלה עלייה בהרגלי העישון אצל מעשנים וחזרה לעישון בקרב אנשים שהפסיקו לעשן. "הרבה פעמים אנשים רואים בעישון כאמצעי הרגעה עבורם לתחושת לחץ וסטרס. הסיבה לכך קשורה בשני אלמנטים, הראשון הוא גופני: כשאדם שמעשן באופן קבוע לא עישן מספר שעות או יותר, הגוף נכנס לתסמיני גמילה, שכוללים גם עצבנות ולחץ. ברגע שידליק סיגריה הוא לכאורה 'מטפל' בתסמיני הגמילה ומרגיש רגוע יותר. אלא שלמעשה, העישון רק מרגיע את תסמיני הגמילה. האלמנט השני קשור בהתניה פסיכולוגית שנוצרת בין הסיגריה לטיפול במצוקה נפשית. אם יצרתי את ההתניה הזו, בכל פעם שארגיש במצוקה, הסיגריה תרגיע אותי. כל עוד לא אמצא דרכים אחרות להרגעה ההתניה הזו תעבוד. אך בניגוד למה שנהוג לחשוב, בטווח הארוך עישון מוביל ליותר חרדה ומצב רוח רע ואילו הפסקת עישון דווקא גורמת לירידה בתחושות האלה", מסבירה ד"ר בר-זאב.

בעוד שבקרב מבוגרים נראה בעיקר הגברת העישון או חזרה לעישון לאחר הפסקה ממושכת, בקרב בני נוער –  ועל אחת כמה וכמה בקרב בני נוער שנעקרו מביתם ומסביבתם – עלולים להיות הרבה מאוד מקרים של התחלת עישון. "כל טראומה, שגורמת למצוקה נפשית, היא גורם סיכון לכך שבני נוער עלולים לפנות להתנהגות סיכון. מבין התנהגויות הסיכון שיחסית קל יותר להתחיל בהן זה עישון. סיגריות הן דבר שקל להם יותר להשיג (וסיגריות אלקטרוניות אפילו בקלות רבה יותר), ומדובר בהתנהגות שנחשבת ל'נורמטיבית' יותר ביחס לסמים אחרים, לכן  הרבה פעמים מתייחסים לעישון כשער הכניסה להתנהגויות סיכון אחרות. הסיכון שמישהו יתחיל לעשן עולה גם כשהוא נמצא כבר בסביבה של מעשנים וכן ככל שהיכולת שלו להתמודד עם מצבים שונים –  קטנה יותר. בני נוער שסובלים מדימוי עצמי נמוך או שאין להם סביבה תומכת נמצאים בסיכון גבוה יותר להתחיל לעשן", מסבירה ד"ר בר זאב.

הנזקים המיידיים והסיכון הכפול

נזקי העישון המוכרים לרובנו, כמו מחלות ריאה כרוניות חסימתיות (COPD), סרטן ריאה אך גם סרטנים שונים כמו לבלב, כיס השתן וצוואר הרחם, מחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי, יכולים להתרחש לאחר שנים ארוכות של עישון, כך שרבים עלולים לחשוב כי אם הם יעשנו קצת יותר או יפסיקו כשתגמר המלחמה, לא יקרה דבר. אולם בפועל, לא רק שהנחה זו מתעלמת מהאפקט הממכר של העישון, הרי שהנזק שנגרם יכול להיווצר גם בטווח המיידי. "העישון מעלה את הדופק ואת לחץ הדם וגורם לפגיעה באנדותל, רקמת התאים המצפה את כלי הדם. אדם שסובל ממחלת לב, עישון של סיגריה או חשיפה לעישון יכולה להעלות באופן מיידי את הסיכון לקרישיות הדם ולגרום להתקף לב או לאירוע מוחי באותה נקודת זמן. עישון או חשיפה לעישון יכולה באותו רגע גם להחמיר מאוד את מצבו של אדם שסובל ממחלה ריאתית או מאסתמה ולגרום להתקף או להחמרה במצב באופן מיידי", מסבירה ד"ר בר זאב.

"אין גיל שבו מאוחר להפסיק לעשן", טוען ד"ר קסירר. "בכל גיל יש תועלת להפסקת עישון והארכת חיים. אפילו אדם שאובחן בסרטן ומפסיק לעשן, התגובה שלו לטיפול תהיה טובה יותר והסיכון לחזרת המחלה נמוכה יותר"

במקרה של סרטן ריאה, קיים קשר מובהק בין שנות עישון לסיכון להתפתחות המחלה. "ישנם גורמים שונים להתפתחות סרטן ריאה שאינם קשורים בעישון אקטיבי, כמו חשיפה תעסוקתית, חשיפה לראדון או עישון פסיבי. עם זאת עישון מהווה את גורם הסיכון העיקרי לחלות בסרטן ריאה. גם מעשנים וגם מעשנים לשעבר נמצאים בסיכון, אך ככל שחלף יותר זמן מהפסקת העישון הסיכון הולך ופוחת", מסביר ד"ר קסירר. "חשוב לזכור שגם אנשים עם מחלות ריאה כרוניות, בעיקר COPD ומחלות ריאה אינטרסטציאליות, נמצאים בסיכון לסרטן ריאה. שתי המחלות הללו, מעבר לכך שהן מגבירות את הסיכון לסרטן ריאה, הן גם תוצאה של עישון, כלומר קיים כאן סיכון כפול", מסביר ד"ר קסירר.

הסימפטומים של סרטן הריאה, כמו שיעול ממושך, קוצר נשימה שמחמיר, ירידה במשקל וכאבים בחזה, מופיעים בדרך כלל בשלבים שבהם המחלה כבר מתקדמת, וזה למעשה הקושי באבחון שלה. "השאיפה שלנו היא לאתר את החולים בשלב מוקדם ככל האפשר. בשלב 1 בדרך כלל אפשר לטפל בחולים בטיפול מקומי, באמצעות כריתה או בהקרנה ממוקדת, ואז סיכויי הריפוי נאמדים ב-80–90 אחוזי ריפוי. גם שלב 2 נחשב למוקדם, ולפעמים ניתן לטפל בו בניתוח בלבד או בשילוב של טיפול כימותרפי, אימונותרפיה או טיפול מכוון מטרה. לרוב, בשלבים מתקדמים יותר הניתוח הוא לא אופציה ובשלבים אלו שיעורי ההחלמה נמוכים יותר, תלוי בשלב המחלה", מסביר ד"ר קסירר.

אל תגידו – זה לא הזמן

תוכניות לאבחון מוקדם (בדיקת סקר) של סרטן הריאה ברחבי העולם נכנסו לדברי ד"ר קסירר לפני כעשור ולאחרונה פועלת גם תוכנית פיילוט כזו בישראל. "התוכניות האלו מאפשרות לאבחן חולים בשלב ה־אסימפטומטי, שהוא שלב 1. האוכלוסייה המתאימה לתוכניות הסקר היא גברים ונשים בגיל 50 עד 79, עם 20 שנות קופסה (שנת קופסה מייצגת את מספר שנות העישון כפול מספר הקופסאות ליום, למשל אדם שעישן חצי קופסה, כלומר 10 סיגריות בממוצע ליום במשך 20 שנה, יהיה בעל 10 שנות קופסה), שמעשנים פעילים או עד 15 שנים מהפסקת העישון", מסביר ד"ר קסירר. אלא שתופעה נוספת שעולה מהסקר של מכבי ומוכרת גם מימי הקורונה היא שבעתות חירום, אנשים ממעטים לגשת לקבל טיפול רפואי, מתעלמים מנורות אדומות ודוחים בדיקות שבשגרה. באותו סקר עולה כי 36% מהנשאלים דחו או ביטלו תור לבדיקה רפואית וכי 17% ויתרו או דחו ביצוע של בדיקת סקר חשובה. "מעשנים בהווה ומעשנים בעבר צריכים להיות מודעים לכך שיש לנו היום את היכולת לאבחן סרטן ריאה בשלב מוקדם – שלב  בו שיעורי הריפוי גבוהים בהרבה בהשוואה לשלב הגרורתי, והטיפול קל ופשוט יותר. לכן יש חשיבות רבה באבחון מוקדם", מסביר ד"ר קסירר.

בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר למניעה של תחלואה היא הפסקת עישון. "אין גיל שבו מאוחר להפסיק לעשן", טוען ד"ר קסירר. "בכל גיל יש תועלת להפסקת עישון והארכת חיים. אפילו אדם שאובחן בסרטן ומפסיק לעשן, התגובה שלו לטיפול תהיה טובה יותר והסיכון לחזרת המחלה נמוכה יותר", הוא מסכם. ד"ר בר זאב מוסיפה כי דווקא בתקופה של מצוקה ולחץ, כשהסיכון לחזור לעשן עולה, עלינו להיות סלחניים יותר כלפי עצמנו. "זה טבעי ונורמלי לרצות לחזור לעשן, אבל כדאי לדעת שיש גם פתרונות. אם הרצון לעשן עולה, זה לא אומר שאנחנו מוכרחים לפעול על פי הדחף הזה. ישנן דרכים שונות להתמודד עם מצוקה נפשית בלי לחזור לעשן, כמו התנדבות, נשימות עמוקות, מוזיקה, פעילות גופנית, הקפדה על שגרה וכיוצא באלה. גם אם מעדתם ולקחתם סיגריה, זה לא אומר שאין דרך חזרה, היו סלחניים כלפי עצמכם. אם שקלתם להפסיק לעשן לפני המלחמה ועכשיו אתם מרגישים שזה לא הזמן, נסו אולי להפחית בכמות הסיגריות ובכל מקרה השתדלו לא להחמיר את העישון. כיום ישנן מגוון אפשרויות שדרכן אפשר להיעזר בגמילה מעישון בדיגיטל ובטלפון מלבד הסדנאות השונות, שמפעילות כל קופות החולים וכן במוקד הטלפוני הארצי לגמילה מעישון של משרד הבריאות 6800* שפועל חמישה ימים בשבוע משמונה בבוקר עד שמונה בערב".

למידע על אמצעי התמיכה הקיימים בסל הבריאות היכנסו לאתר החברה הלאומית למניעת עישון

למידע נוסף על תוכנית תיג"ר – בדיקת הסקר לאבחון מוקדם של סרטן ריאה

 

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה (כחלק ממיזם לאנג אמבישן)